השואו של שלומית אהרון שואו מופלא ומרגש, הבנים שאיתה נראים לפעמים כמו פלאשבק לעבר ולעתים לא מצליחים לעמוד בקצב שלה, אבל בכל זאת מדובר במופע ששווה לצאת ממנו מהבית בימים קפואים אלו.
אחרי 15 שנים להקת "הכל עובר חביבי" מתאחדת ויוצאת לסיבוב הופעות. או יותר נכון – גם 15 שנים אחרי שלומית אהרון שולטת ביד רמה בחבורת הבנים שבלעדיה לא היה להם שום סיכוי לעניין מישהו על פני כדור הארץ. המופע נקרא שלומית אהרון מארחת את "הכל עובר חביבי”, ולא בכדי. בעוד על הגברים בחבורה השנים ניכרות היטב, שלומית עדיין נותרה הרוח החיה עם קול צלול ומדהים ועם לוק של מיליון דולר. באופן אישי, אין לי ספק – גם בלי האורחים היא בקלות יכולה להחזיק את המופע הזה על הכתפיים.
שלומית פותחת את המופע בשני שירים מהאלבום החדש שלה, מספרת על תחושת העילוי לפני הסולו הראשון שקיבלה בחייה ונראית כמי שנרגשת מהאולם המלא שהגיע כדי לשמוע אותה. מדי פעם קורצת לקהל ואומרת – אל תדאגו, "הכל עובר חביבי" נמצאים כאן מאחור. הם חיכו 15 שנה, הם יחכו עוד קצת, ופוצחת בעוד סולו מצוין.
אחרי דואט צמוד ששלומית אהרון מבצעת עם הסקסופוניסט פטר ורטהיימר עולים לבמה יובל דור, קיקי רוטשטיין ועמי מנדלמן ואז מתחילה החגיגה האמיתית. השלושה עולים על רקע השיר "הלילה" ששלומית מתחילה והם מצטרפים. הגברים שבעשור האחרון לא היו באור הזרקורים נראים כמי שדם חדש זורם להם בעורקים. בהתחלה הריקודים של יובל דור נראו לי קצת כמו מערכון של "ארץ נהדרת" אבל מהר מאוד הבנתי שזה הקסם שלו.
חוץ משירים מהרפרטואר של הלהקה שרים "הכל עובר חביבי" גם להיטים ענקיים של אלביס ואחרים. למרות הכוריאוגרפיה המאוד בסיסית וזיופים פה ושם, הלהקה נותנת ביצועים יפים מאוד לשירים האלו. גם כאן שלומית נותנת לבחורים "להשתולל" קצת על הבמה, ואז מופיעה ופוצחת ב"Where The Boys Are” ואז שוב יש תחושה שהיא-היא זו שנותנת את הטון לאורך כל הדרך.
במופע מספרים חברי הלהקה על כל מיני אירועים שהובילו אותם ליצירת השירים. עמי מנדלמן (זה עם השפם...) מספר על ההתאהבות בין יובל לשלומית שהובילה לשיר המקסים "תלווי אותי", שלומית אהרון מספרת על האהבות והפרידות שהוביל ל"בלוז על מדרגות הרבנות" שהיו בזמן שהלהקה הייתה בשיאה ויובל דור סיפר על הקליק עם נעמי שמר שכתבה להם בין היתר את "האורח". כרגיל קיקי רוטשטיין עומד בצד, מחייך ולא אומר מילה.
האמת היא שציפיתי למופע קצת יותר רוקיסטי מ"הכל עובר חביבי". כל העיבודים לשירים המצוינים של הלהקה דוגמת "בלוז מדרגות הרבנות" קיבלו טאצ` מעודן. אולי אלו השנים שעברו, אולי זה הקהל שהתבגר, אני באופן אישי חשבתי ששלומית אהרון מתפרעת פחות מדי על הבמה. היא הפכה לדיווה שמחליפה בגדים כל כמה שירים, וזה בא קצת על חשבון הליכה עד הסוף עם השירים. כך או כך זה מופע מושקע ומוקפד ובהחלט שווה לצאת בשבילו מן הבית.
לפרטים נוספים
08/01/2007
:תאריך יצירה
|