שלמה ארצי חוזר בזמן טוב, יזהר אשדות לא זנח את הרוק, אחינועם ניני מוסיפה להיות סמן איכות ודפנה והעוגיות ממשיכות לרענן את הרדיו. לעומת זאת הסינגל הראשון של אמיר פיי גוטמן לא מצליח לשכנע שהוא ממש זמר.
שלמה ארצי - "האמיתי" (הד ארצי)
יגידו מה שיגידו – אני את שלמה ארצי אוהבת אהבת אמת. ככל שהוא מתבגר ונוספות לו עוד שערות לבנות וקמטוטים בצידי העיניים הוא הופך ליותר מופלא בעיני. מטבע הדברים הידיעה שבפסח הקרוב עתיד לצאת לו אלבום חדש גרמה לי לפרפרים בבטן והסינגל החדש שלו שנחת לי לידיים היה סיבה לאחד החיוכים הגדולים באותו היום. אז ככה, ב"האמיתי" אין ממש חידושים מבית המוביל הארצי. השיר מזכיר במשהו את "על פי תנועת הרכבות" עם הדיבורים והמשפטים הלא חרוזים שלוקחים את מי שמקשיב באמת למחוזות רחוקים, אבל זה בדיוק היופי שבו. פעם נוספת שלמה ארצי מצליח להגיד בצורה כייפית את מה שכולנו מאחלים לעצמנו כל יום – לעשות משהו שפוחדים ממנו, לנסוע להודו (למרות שהיא רחוקה) או במילים אחרות – להיות קצת יותר אמיתיים עם עצמנו (ועם בני הזוג ועם כל דבר שבסביבה). בעידן שבו פוני וכותרות בעיתון הם פולחן, להיות אמיתי זה בהחלט איחול לא רע. בקרוב אצל כולנו...
אמיר פיי גוטמן - "מרגיש"
(הד ארצי)
"מרגיש" מתאר את התחושה המוכרת היטב שכל המרץ שלנו מושקע בדברים שאנחנו לא באמת רוצים בהם. הבעיה שלי עם "מרגיש" היא שההארה הזו לא באה ביום אחד ותחושת החיים לא חוזרת לגוף במחי סינגל ממוקסס אחד. "מרגיש" של פיי גוטמן אולי יכנס לפלייליסטים ויחזיר אותו לטייטל של זמר (אחרי שהיה אליל בנות, כוכב פסטיגלים ומחזות זמר), אבל ממש לא תכניס אותו לרשימת הזמרים שישרדו במציאות המוזיקלית שלנו. עכשיו, אחרי שפיי גוטמן התחיל להרגיש, אולי הוא צריך לקחת את זה צעד אחד קדימה וממש לעשות מוזיקה. אם הוא ימשיך בקו הזה, הדרך לפסטיגל 2007 תהיה קצרה מאוד.
יזהר אשדות - "כביש לכיוון אחד"
" (אן.אם.סי)
יזהר אשדות הוא אמן שמכבד את הקהל שלו. בהופעות של תיסלם וגם כשהוא לבד על הבמה הוא נותן את הנשמה, באלבומים שלו הוא תמיד מחדש ובכל מקרה כשהוא מעורב בפרויקט אפשר לדעת שיהיו בפרויקט הזה דם, יזע והמון כישרון. בקרוב עתיד אשדות להוציא אלבום אוסף. שיכלול גם שלושה שירים חדשים שהוקלטו במיוחד. הראשון ביניהם הוא "כביש לכיוון אחד". השיר הזה נותן בראש מהשנייה הראשונה והקצב שאי אפשר להתחמק ממנו מזכיר את הימים היפים של תיסלם. כל זה מתחבר גם לטקסט מעולה שאשדות כתב יחד עם צוף פילוסוף. אחרי האלבום המצוין שהפיק אשדות להראל סקעת, ששחה במחוזות רכים יותר, אשדות מוכיח לנו שעדיין זורם בדמו הרוקר הבלתי מתפשר מימי תיסלם. בואו נגיד שוהיה ויתרגש עלינו איחוד, "כביש לכיוון אחד" יהיה כמעט בלי ספק השיר שיזהר ישיר סולו על הבמה.
אחינועם ניני, גיל דור, זוהר פרסקו ורביעיית סוליס - "רגע במאי"
(אן.אם.סי)
אחינועם ניני היא אחת השגרירות שמביאות הכי הרבה כבוד לישראל ברחבי העולם. את "רגע במאי", אחד מארבעה עשר השירים הנפוליטניים באלבום החדש שלה (תרגום לעברית: גיל דור) היא מגישה בליווי מיתרים, גיטרות וכלי הקשה במקצב ואלסי. התוצאה מרהיבה. אם עוצמים את העיניים אפשר לשמוע את שיר האהבה הזה מתנגן בארמונותיהם של מלכים מהמאות הקודמות. המקצועיות וההשקעה של ניני מתבלטות שוב בים היצירה הישראלית והיא לא מפסיקה לקבוע שיאים חדשים.
דפנה והעוגיות - "איך"
(התו השמיני)
דפנה והעוגיות היא אחת מהלהקות המסקרנות ביותר שפועלות בסצנת המוסיקה, שמצליחה בצעדים קטנים להגיע אפילו לפלייליסטים נחשקים ביותר. "איך" הוא סינגל שלישי מתוך אלבום הבכורה של הלהקה, ויש בו משהו בוסרי, יפה ואפילו מעלה חיוך. הפתיח עם הסקסופון, הקול המיוחד של דפנה קינן ושמונה השורות שמרכיבות את השיר גרמו לי להקשיב לו שוב ושוב ולאהוב אותו בכל פעם יותר. חברי "דפנה והעוגיות" מתעלמים לחלוטין ממתכונים ליצירת להיטים בשרשרת ומצליחים להביא משהו חדשני שלא שומעים בכל יום.
30/01/2007
:תאריך יצירה
|