ברק חנוך עובר ברגע ממצב של טירוף בעיניים לשירים שקטים ונוגים. בהופעת בכורה בבארבי בשבוע שעברנראה כאילו לאיש שבמשך רוב הקריירה שלו בילה בירכתי הבמה יש הרבה מה להציע כפרפורמר.
רוק בלתי מתפשר
היתלות באילנות גבוהים יכולה לעתים לעשות שירות רע דווקא לאילן. אתמול במועדון הבארבי כאשר ברק חנוך העלה את אלון אולארצ`יק לבמה האחרון נראה המוזיקאי החשוב והמעניין הזה כאילו הוא עבר מזמן את שיא הקריירה שלו. מלמולים במקום שירה וחוסר תיאום עם הנגנים הפכו את שני השירים של אולארצ`יק לנקודת החולשה במופע. לעומתו נראה ברק חנוך חד, מחודד, דרוך, טרי ורענן. בדיוק כמו שאמן צריך להיראות רגע לפני הפריצה הגדולה.
קריירת הסולו של חנוך אולי מתחילה בימים אלה, אבל לקריירת המוזיקה שלו יש שורשים עמוקים. במשך שנים ארוכות הוא היה נגן הגיטרה שליווה בין היתר את שלום חנוך ואתי אנקרי. אם לשפוט לפי המופע ולפי אופי השירים, נדמה שהוא לא בזבז רגע בירכתי הבמה, אלא היה עסוק בלשאוב כל דבר שיכול לסייע לו בהמשך. עכשיו כשהוא פורץ לקדמת הבמה יש לו מה להציע. המון מה להציע.
די הופתעתי מסגנון ההופעה. בניגוד לסינגל "הדברים שאת אוהבת" שהוא עדין ורך, על הבמה ברק חנוך נותן בראש עם רוק בלתי מתפשר. ככל שהמופע מתקדם הוא נכנס יותר לעניין, נותן את הנשמה בכל שיר ולא שוכח גם לפרגן לכל האנשים שאיתו על הבמה. בהתחלה היה קצת מוזר לשמוע את הבחור הרומנטי מהסינגל מתמכר לתופים ולגיטרות, אבל אחרי שיר או שניים כבר הייתי שבויה שלו.
השירים של ברק חנוך עוסקים לרוב באהבה מכל מיני כיוונים. חלק מהשירים הם מנקודת המבט של תל אביבי שהעביר לילות רבים בפאבים ובמועדונים מעושנים, חלק הם מנקודת מבט של גבר שמבקש צ`אנס נוסף מאהובתו ועוד. אמנם הטקסטים לא הפילו אותי מהכסא, אבל דרך ההגשה שלהם והטאצ` המיוחד של חנוך גרמו לי לרצות להקשיב לו עוד.
כל זה נכון עד שעולה לבמה אולארצ`יק. כשברק חנוך הזמין אותו לבמה הוא תיאר מוזיקאי ענק שמשתף איתו פעולה 17 שנים. ציפיתי שאולארצ`יק יוסיף למופע איזה פן מעט יותר מעודן, שקצת יאזן את הגרוב של חנוך. אבל אם להשתמש במילים עדינות – אולארצ`יק ממש לא סיפק את הסחורה. הוא הגיש את "בעינייך" ואת "ניו יורק" בביצוע אטי ומנומנם, בקושי הצליח לזכור את המילים ומילמל בליל של הברות לא ברורות. גם כשחנוך ניסה להצטרף אליו לשירה זה לא ממש הלך. חנוך רצה לעשות כבוד לאבא המוזיקלי שלו, אבל התוצאה לא הצדיקה את המחווה.
את המופע מסיים ברק בשירים שקטים ונוגים. פתאום המבט שלו הופך להיות רך ותנועות הגוף שלו משדרות משהו אחר לגמרי ממה שהיה עד ללפני רגע על הבמה. יש לו יכולת לעבור ממצב של טירוף בעיניים למצב שקט ונוגע. בפעם הבאה שהוא יופיע באזור שלכם, תנו לו צ`אנס לגרום גם לכם לראות זמר שהוא אמנם בתחילת הדרך אבל נראה שהוא יודע מה הוא עושה בכל צעד.
לפרטים נוספים
04/02/2007
:תאריך יצירה
|