מחול - מרתון לייבלה- באו לעשות כיף

הרבה הפתעות מוזיקליות חיכו ליוסי מר חיים בערב השני של פסטיבלון לייב`לה בלבונטין. ולא פחות חשוב – האגו נשאר בצד, והבאלאנס היה לא פחות ממושלם.

נדיר ביופיו

כשעיתונאי כותב "ערב נדיר ביופיו" פעמים רבות מה שהוא מתכוון "היה בכלל לא רע אבל אין לי כוח לחשוב על ניסוח מקורי". אבל הערב השני של מרתון הלייבל "לייב`לה" היה באמת משהו מיוחד. על במה קטנה עלו וירדו כ-15 סולנים, כל אחד והרכבו, כל אחד שיר אחד (פרט ל"היהלומים") בבאלאנס מושלם, כשכל החלפה לא לקחה יותר מדקה, ונראה שכולם היו הפעם נטולי אגו. הסכמה נדירה שררה בין הקהל והאמנים-"באנו לעשות כיף".

מנחה הערב והזמר הראשון היה האיש שהקים את "לייב`לה"- אשר ביטנסקי. הכרתי אותו לפני כ-33 שנה ב"מועדון הרוק של בית ליסין" כאיש שהביא לארץ את הסאונד הגדול. "עלובי החיים" בתיאטרון הקאמרי , אופרות מוגברות להפליא ב"בריכת הסולטן" בירושלים, ניהול אישי של נורית גלרון ואחינועם ניני,הסאונד של "מור הפקות"וזכרתי גם שבעברו הרחוק היה זמר ובסיסט בלהקה בת ימית. בשיר "מחפש אהבה" הוא אומר:
"הקמתי עוד התנחלות... ואף אחד לא בא לפנות אותי. חטפתי את עצמי... ואיש לא בא לחפש אותי". ביטנסקי הקים הרבה מפעלים בדרך לחפש אהבה, ובמרתון הזה חבריו גמלו לו. ליווה אותו שלומי שבן (שאינו איש הלייבל,ובא כמו האחרים בהתנדבות כדי לאסוף כסף למלגה מוזיקלית) שביצע אחר כך, עם פסנתר ומפוחית שיר של בוב דילן.

יעל דקלבאום, פוטנציאל יצוא של הלייבל לאירופה, ליוותה את עצמה בשיר שהיא כתבה zero ground ואחריה הופתעתי לראות על הבמה כסולן את עדי רנרט, שמוכר כמעבד ופסנתרן וירטואוז. רנרט שר שיר פשוט מאוד כתב בשם "פעמון", סנונית ראשונה לאלבום שיצא בלייבל. כזמר הוא נע על קו התפר בין אלון אולארצ`יק ויוני רכטר, ככותב מלים הוא סיפק חוויה מאוד מעניינת. דרך דימוי הפעמון שהופיע בתופים ובפסנתר הוא סיפר את ההיסטוריה המוזיקלית של נעוריו - מצ`רלי פרקר דרך ג`ימי הנדריקס עד "בטי בם" של אריאל זילבר ו"מאיה" של שלום חנוך. ליוו אותו הבסיסט צור בן זאב והמתופף המופלא רע מוכיח, שאליו הצטרפו בקטע הבא אביו אילן מוכיח, ואחיו תום מוכיח (הדומה להפליא לאילן). מוכיח האב, אושייה מוזיקלית נכבדה ביותר (נזכרתי בהופעותיו הטלוויזיוניות הראשונות משנת 1968 ואילך) ניגן קטע ג`אז אפריקאי בקלרנית בס והקפיץ את הערב בכמה דרגות במוזיקליות הנדירה שלו, כשתום מחזיק את הבסיס ורע יוצא מדי פעם בהתפרצויות פראיות.

דנה עדיני בליווי עצמי בגיטרה ואריק ברמן מלווה בעדי רנרט סיפקו אינטימיות ורוגע ואחריהם הגיעו "היהלומים", שהוגדרו על ידי ביטנסקי כ"האחים אולמן מגיעים למזרח התיכון". לז`אנר שלהם אני קורא רוק לבנטיני, והוא מחבר בין נגינת גיטרות בנוסח ה-Shadows עם מקצביים ים תיכוניים בסיסיים. אחרי שני שירים עלה יובל שפריר, המוכר כמפיק, מנהל מוזיקלי ומתופף –הפעם הוא ניגן בקלידים ושר בליווי "היהלומים" שיר מאלבום חדש.

וכך הלאה וכך הלאה, בתכנית היו עוד דין דין אביב וזהר פרסקו שלא הספקתי לשמוע. ערב מלא אושר. מחר עוד אחד כזה - לא כדאי לפספס.

לפרטים נוספים

כתב וצילם: יוסי מר חיים