מחול - קומוקלאסי פינת גורדון

ב- 15 בפברואר יעלה במועדון "לבונטין 7" הערב השלישי בסדרת "קומוקלאסי", ערבים המשלב בין מוזיקה קלאסית, מוזיקה אלקטרונית, רוק, פרפורמנס וקומיקס. את הערב הגתה המוזיקאית ואשת הפרפורמנס מאיה פליקסברודט כדי להגיש, כדבריה, את המוזיקה הקלאסית לקהל חדש.

"קומוקלאסי בא, בעצם, מתוך רצון לעשות ניסוי במוזיקה היום, כשהכוונה הפילוסופית מאחורי זה היא לשנות קצת את פני המוזיקה בארץ, ובעולם בכלל, אם נוכל", מספרת היוזמת של האירוע מאיה פליקסברודט, שהיא ויולנית, מלחינה, אשת פרפורמנס (מעין מיצגים של קליפים חיים) ותלמידת שנה ג" באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים וגם תשתתף באירוע במסגרת ההרכב "הופסי דייזי".

בין המופעים שיוצגו במהלך "קומוקלאסי" ניתן למצוא את "תנשמת" - יצירת המחול של מיכל הרמן, עבודת וידאו/סאונד של היוצר חוזליטו המשלב מוזיקה אלקטרונית ושירה, מופע של האמן חוארו המוגדר כ"מוזיקה מתוך תנור ירושלמי", היוצר גל נאור בפרפורמנס על חושי, מופע פרפורמנס/סאונד/שירה של האמנית רחלי לוריא ועבודות נוספות.

המטרה הכפולה של האירוע היא לדברי פליקסברודט, "מצד אחד להביא את המוזיקה הקלאסית למקום יותר פופולרי ונגיש לקהל שזה לא נגיש לו, וזה בגלל הצורה הממסדית והמקובעת שבה מטפלים בזה הגופים העליונים ששייכים למוזיקה הקלאסית בארץ, ככה שהיא נדחקת הצידה, ועוד חמישים שנה אנחנו יכולים למצוא את עצמנו עם שני זקנים בודדים שבאים לקונצרט. מצד שני - לחפש ולמצוא איך להכניס את הסממנים של המוזיקה הקלאסית, שהופכים אותה לכל כך ייחודית, לתוך המוזיקה העכשווית. לדעתי זה לא קיים היום ולא נמצא בראש מעייניהם של המלחינים של המוזיקה הפופולרית. העולם של היום לא נראה כמו שהוא היה פעם, אבל אלה דברים שמוסיפים לאנושות. אני מאמינה שדרך המוזיקה שאתה שומע אתה נהיה בנאדם אחר".

לשלב פופולרי וקלאסי

- תנסי להגדיר על איזה סוג מוזיקה את מדברת בהקשר של "קומוקלאסי"

"מוזיקה שהיא יותר מורכבת ומתוחכמת, אבל תקשורתית, מהבחינה שאפשר לשמוע אותה. כי הבעיה של המוזיקה הקלאסית היום היא שהמלחינים קצת שכחו שמישהו אמור לשמוע אותה, ולכן הם כותבים דברים שהאוזן של האדם המצוי לא מסוגלת לקלוט, ובצדק. כי זה לא דברים שאנחנו שומעים בדרך כלל, אלא דברים מאוד קשים, ובנאדם לא רוצה לשמוע משהו שמקשה על האוזן שלו אלא משהו שהוא מתחבר אליו. אנחנו מנסים למצוא את קו האמצע בין משהו שהוא מתחבר אליו וקל להאזנה לבין משהו שלא הופך אותך למטומטם".

- ואיך עושים את זה תכל"ס?

"למשל בהרכב שלנו, "הופסי דייזי", מה שאנחנו מנסים לעשות זה ממש לשלב בין מוזיקה פופולרית למוזיקה קלאסית. אנחנו עובדים עם די.ג"יי. שמתקלט מוזיקה רקידה לכל דבר, אבל הקטעים שלנו הם קטעים שדומים מאוד מבחינת מבנה ועקרונות לאלה של המוזיקה הקלאסית. יש להם התפתחות, יש סיפור, יש רגש מאחורי הדברים, ואנחנו משתמשים בהרמוניות קלאסיות מודרניות.

"ההרכבים שמשתתפים בערב הם לאו דווקא הרכבים שמנגנים מוזיקה קלאסית אלא כאלה שלדעתי יש להם נגיעה לרעיון הזה של מוזיקה פופולרית אבל עמוקה ומורכבת יותר. הרבה מלחינים פנו אליי ורצו להשתתף וחלק מהם הוזמנו. זה לא כל כך עניין של הטעם האישי שלי אלא של הדברים שאני חושבת שכדאי להם לקבל חשיפה לקהל רחב יותר, כאלה שאנשים ייהנו מהם".

אמנות מפרה אמנות

- איזה קהל הגיע כבר לערבים הקודמים?

"יש אצלנו ערבוב. מגיע גם הרבה קהל מבוגר, קהל שבא ממוזיקה קלאסית אבל שמע על הערב ונהנה מהעניין הזה, וחוץ מזה, מגיע גם קהל תל-אביבי צעיר. הכוונה והרצון הוא להגיע לקהל הרחב במלוא מובן המילה".

- ומה לגבי החיבור לקומיקס?

"החיבור עם קומיקס ועם אלמנטים ויזואליים בערבים בא מתוך הרעיון שאמנות מפרה אמנות. הוספה של משהו ויזואלי למוזיקה עוזרת לדברים להיות נגישים יותר: כשאנשים רואים משהו, קל להם יותר להקשיב לפעמים. יחסי הגומלין בין הדברים הם נושא שמעניין אותנו, בין אם זה וידאו ארט או מחול או קומיקס. היוצרים של הקומיקס קיבלו את היצירות של הערב כך שהקומיקס גם מושפע, בדרך כלל, מהיצירות, הוא מחולק חינם בכניסה, ואנשים מוזמנים לעיין בו במהלך הערב. בערב הנוכחי יחולק חינם גם דיסק של ה"קומוקלאסי" הקודמים, שזה עוד רעיון איך להכניס את הדברים לבית של האנשים בלי שהם יצטרכו לעשות יותר מדי".