מחול - על פטריוטיזם בקולנוע

הסרט הגרמני המועמד לאוסקר "חיים של אחרים" בוחן את גרמניה המזרחית לשעבר שתחת המעקב ההדוק של המשטרה החשאית ה"שטאזי". סרטו של רוברט דה נירו, "שומר המדינה", מתאר את אחוות "הגולגלות והעצמות", כור ההיתוך החשאי המייצר את השכבה השלטת של האליטות האמריקאיות. על שני ביטויים של פשיזם בקולנוע.

שני סרטים המוקרנים כעת על מסכינו, "חיים של אחרים" ו"שומר המדינה", בוחנים בעין ביקורתית מחמירה את הערך פטריוטיות, בשתי טריטוריות ותרבויות בעלות אג`נדות שונות מאוד זו מזו. במרכז שניהם, מנגנונים כוחניים הפועלים בשם המדינה והחוק, אלא ששיכרון הכוח מקנה להם את התחושה שהם מעל החוק, ובאיצטלה של נאמנות למולדת כביכול, הם מבצעים מעשים בלתי חוקיים בעליל.

ב"חיים של אחרים" זו המשטרה החשאית לשעבר של הדיקטטורה המזרח גרמנית, ה"שטאזי". ב"שומר המדינה", בצידו השני של מסך הברזל, בדמוקרטיה הגדולה אמריקה, מדובר בפעילות האחווה החשאית הגולגלות והעצמות, שמטרתה להנפיק את ליין האנשים הנכון, בעל התובנות והצבע הפוליטי המתאים, למילוי הפונקציות המובילות במוסדות השלטון, המשפט והביטחון בארה"ב.

בשני המקרים מדובר בסוג של פרקטיקה פשיסטית. האחת גלויה, חשופה, בוטה ונראית לעין, והשנייה חבויה, מתוחכמת, מחופשת, אך מסוכנת לא פחות. אפילו יותר.

סדקים במשטרת המחשבות

"חיים של אחרים", שביים פלוריאן הנקל פון דורסמארק הגרמני (הסרט הוא מועמדה של גרמניה לאוסקר הסרט הזר), מתרחש בשנים האחרונות של מזרח גרמניה, לפני איחודה עם מערב גרמניה ב-1990, לאחר נפילת חומת ברלין. מזרח גרמניה מתפקדת עדיין תחת דוקטרינה סובייטית קשוחה, בהשפעתה הבולטת של האחות הגדולה ממוסקבה. גוף הביטחון החזק במדינה הוא ה"שטאזי", המשטרה החשאית וארגון הריגול של מזרח גרמניה, מודל שהועתק מהק.ג.ב האימתני של ברית המועצות. ה"שטאזי" הייתה מעין משטרת מחשבות שעקבה אחר אזרחי מזרח גרמניה וטרחה לוודא שהם יישארו פטריוטים ונאמנים למפלגה. עובדי מדינה שרק העזו להתבדח קלות על חשבונו של מנהיג המדינה, אריק הונקר, מקים חומת ברלין, נחשדו בזלזול במדינה ובערכיה.

ויסלר (אולריך מוהה), סוכן מיוחד של ה"שטאזי", מקבל משימה: לעקוב אחר גאורג (סבסטיאן קוך) וכריסטה-מריה (מרטינה גדק), זוג אמנים-אינטלקטואלים. הוא מחזאי מכובד והיא שחקנית תיאטרון פופולרית. ההנחה היא שבחוגי הבוהמה שלהם רווחות דעות שאינן מיישרות קו על מדיניות הממשל. ויסלר מתחיל לעקוב אחר חיי בני הזוג, בעיקר באמצעות מיקרופונים שהושתלו בביתם, והוא נחשף לחיי אהבה ותרבות הרמוניים, שלא שיער שיכולים בכלל להתקיים. מצד שני הוא גם נחשף להתנהגותו הגסה והברוטלית של השר הממונה על השירותים החשאיים.

אט אט מתחיל ויסלר להתפכח מהאמונות בהן שטפו את מוחו והוא קיבל אותן ללא ערעור והרהור. הסוכן נעשה מעורב יותר ויותר בחיי הזוג ובמה שקורה להם, וכאשר מאיימים לחשוף את מאמציהם לפרסם את דעותיהם, נוגדות הקונצנזוס המוכתב, בעיתוני מערב גרמניה, הוא מונע דיווחים מהממונים עליו בעניין, ויעשה כל שביכולתו כדי שהם לא ייתפסו על חם וייעצרו על ידי קלגסי השלטון והמשטרה החשאית.

"חיים של אחרים" הוא סרט מאורגן ומגובש רעיונית, שמציג בעיניים מפוכחות של היום את העולם הישן של אז, שקרס. לא תראו בו מרתפי עינויים איומים של המשטרה החשאית, גם לא גופות נקצרות על אבני וגדרות חומת ברלין של אלה חסרי המזל שניסו לברוח למערב ונכשלו. צפוי לכם "רק" עימות אינטליגנטי בין מדיניות המנסה לכפות קו פוליטי נוקשה ומאובן שמי שחורג ממנו וסורח נענש קשות, לבין פלורליזם רעיוני וליברליות הומנית, שמתקשים להתפתח בתנאים בהם קיימת מגבלה קשה על המחשבה והמעשה.

האינטרס האמריקאי אל מול רגישות אנושית

ב"שומר המדינה", סרטו של רוברט דה נירו, הפעם כבמאי, מוצגת אגודה חשאית, פיקטיבית קרוב לוודאי, אם לא מאמינים בתיאוריות קונספירציה - אך חיה, קיימת ונושמת בכל הקשור לשיטה האמריקאית, לתכנית הגדולה של דרך החיים נוסח ארה"ב, שמתווה דרך מתגמלת למי שדבק ב"עקרונות הנכונים".

בסרט, אדוארד (מאט דיימון), סטודנט מבריק באוניברסיטת ייל בסוף שנות ה-30, מסומן כמועמד פוטנציאלי הולם לחברות באחוות הגולגלות והעצמות, אגודה חשאית שחבריה מיועדים כבר מצעירותם לאייש את כל התפקידים המובילים והחשובים בשלוחות הממשל האמריקאי השונות: פוליטיקה, זרועות הביטחון ובתי המשפט.

לאחר שהוא עובר תקופת חונכות בה בוחנים אותו אנשי אקדמיה וצבא, מגויס אדוארד האידיאליסט לעבודה במשרד השירותים האסטרטגיים OSS שקדם ל-CIA. הוא נאלץ לוותר על אהובתו החירשת לטובת מרגרט, בת טובים אריסטוקרטית (אנג`לינה ג`ולי) וממנה נאלץ להיפרד לתקופה ארוכה כדי לשרת במשרד הביון האמריקאי בלונדון בתקופת מלחמת העולם השנייה. ככל שהמעורבות שלו בעבודתו לטובת האינטרס האמריקאי האולטימטיבי מעמיקה, הוא מאבד את הרגישות האנושית, ומתחיל לחשוב ולהיות משוכנע שכל האמצעים מקדשים את המטרה.

הסרט עוקב אחריו עד לאחר המלחמה, הפעילות כנגד ברית המועצות ומשחק המוחות נגד ה-KGB בתקופת המלחמה הקרה, ולבסוף עד לאחר כשלון ארה"ב בביצוע הפיכה בקובה, בפרשה המכונה מפרץ החזירים. נאמנותו של אדוארד לעבודתו גורמת לו לאבד את משפחתו ואף את חבריו הקרובים. לאחר שמתברר שיש חפרפרת ב-CIA, שהדליפה לקובנים את דבר הפלישה האמריקאית הצפויה, אדוארד נעשה פרנואיד, עקרונותיו ואמונתו בערכים האמריקאיים הולכים ונשחקים, והוא סובל משבר אישי לאחר שבאופן בלתי רצוני, ודאי שלא מתוכנן, חיפוש החפרפרת מוביל אותו עד משפחתו שלו.

דה נירו כאילו חיבר יחד את כל חלקי הפאזל שמרכיב את הקריירה הארוכה והמפוארת שלו, ליצירת אני מאמין חזקה ולניסוח הצהרה מדויקת על אמריקה שלו. הסרט אמנם ארוך מאוד (167 דקות) והתנהלותו והתפתחותו שקטים ומתונים ודורשים ריכוז - פועל יוצא של מורכבות - אבל מדובר ביצירה מאלפת שיוצאת מהלב וחודרת ללב.

ועוד על הפטריוטיזם האמריקני ושברו

בקרוב יעלה על מסכינו סרט נוסף שבוחן את הפטריוטיזם האמריקני ושברו, אבל מזווית שונה, "פירצה". מדובר בסיפורו האמיתי של איש FBI בשם רוברט הנסן, שבמשך שנים רבות נחשב לסוכן אמין ומהימן, עד שהתברר שבמשך 22 שנה (מתוך 25 שנות השירות שלו) הוא מכר סודות מדינה רגישים לברית המועצות, ולאחר נפילת מסך הברזל לרוסיה. הוא נעצר ב-2001, ועד היום לא ממש ברור, גם לא מהסבריו שלו, מדוע הסוכן הפטריוט לכאורה, קתולי אדוק (חבר מסדר אופוס דאי) שנשבע אמונים למדינה ולראש השירות המיתולוגי, ג`יי אדגר הובר, ביצע את מעשיו.

הנסן (מגלם אותו כריס קופר), קיבל מהרוסים בתמורה לסחורה היקרה שהעביר להם, מאות אלפי דולרים ויהלומים. בסופו של דבר הוא נחשף על ידי סוכן צעיר, אריק אוניל (ריאן פיליפה) שהתבקש לעקוב אחריו, וסיפורו - המעקב המרתק אחר החפרפרת בתוך השירות - עומד במרכז סרטו של הבמאי בילי ריי. הסרט העלה מחדש לכותרות בארה"ב את סיפורו של הנסן, כיום בן 63, שככל הנראה יבלה את שארית ימיו בכלא פלורנס בקולורדו, והתקשורת שם הרבתה לאחרונה לעסוק בדמותו השנויה במחלוקת. מתברר שהאיש היה מכור לפורנו ואובססיבי לסקס, קנה מכונית מרצדס לחשפנית וושינגטונית עליה היה דלוק, ואף עודד את חבריו לצפות בו מקיים יחסי מין עם אשתו.

כאשר נעצר הנסן, ב-2001, אמר ראש ה-FBI אז, לואיס ג`יי. פרי: "בגידה של סוכן FBI, שלא רק נשבע לאכוף את החוק, אלא בעיקר להגן על ביטחון המדינה – היא נתעבת במיוחד. פשע זה הינו מעשה הבוגדנות הגדול ביותר נגד מדינה הנשלטת על ידי חוק. זה פוגע בלבו של כל מה שה-FBI מייצג: מחויבותם של יותר מ-28 אלף גברים ונשים, הגונים ומסורים, הפועלים בהתמדה בכל יום, כדי להשיג את האמון והביטחון של העם האמריקאי".