מחול - והאוסקר הולך למרטין סקורסזי

אין ספק שמרטין סקורסזי ו"השתולים" הם המנצחים הגדולים בטקס האוסקר ה-79. סקורסזי זכה לראשונה בחייו בפרס הבימוי, סרטו הוכתר כסרט הטוב ביותר וגם קטף את פרסי התסריט המעובד והעריכה. פרסי השחקנים הראשיים הוענקו, כמו בגלובוס הזהב, לפורסט וויטאקר ולהלן מירן. הנקודה הישראלית: ארי סנדל, בן לאב ישראלי ואם אמריקנית, שזכה על סרטו הקצר "ווסט באנק סטורי"

סקורסזי סוף סוף על בימת האוסקר

"תבדקו שוב את המעטפה", אמר מרטין סקורסזי לידידיו והקולגות שלו סטיבן ספילברג, ג`ורג` לוקאס ופרנסיס פורד קופולה, שהגישו לו לראשונה בקריירה שלו, כמעט בת 30 שנה, את פסלון הבמאי הזוכה בטקס האוסקר ה-79, שהסתיים לפני זמן קצר בלוס אנג`לס. במקרה של מרטי, אמנם עדיף מאוחר מאשר אף פעם, אבל כפי שהוליווד הוכיחה לאורך השנים, במקרים רבים היא לא יודעת להעניק את הפרס בזמן הנכון ועל הפרויקט הנכון.

סקורסזי היה מועמד לפרס הבמאי לא פחות מחמש פעמים, ואילו היה מפסיד גם הפעם היה הופך ללוזר הגדול ביותר בכל הזמנים בתולדות הפרס. אבל לאחר שלא העניקו לו על יצירות מופת כמו "נהג מונית", "השור הזועם" ו"החברה הטובים", נזכרו חברי האקדמיה לצ`פר אותו על סרט פחות טוב מאלה, "השתולים".
ואם כבר אז כבר. "השתולים" הוא ללא ספק הזוכה הגדול של הערב. רגע לאחר שחבק את פרס הבמאי, ובנאומו ציין שאנשים עוצרים אותו ברחוב ובמעליות ומאחלים לו שיזכה סוף סוף, הוא שמח לגלות שסרטו גם נבחר כסרט השנה. פרט לכך קטף "השתולים" גם את פרסי התסריט המעובד והעריכה, כדי להשלים לסקורסזי ולצוותו ערב גדול.

אל גור על בימת האוסקר

פרסי השחקנים בטקס, שאותו הנחתה בקלילות חיננית ובהומור אלן דג`נרס, לא הפתיעו ובעצם כמעט שחזרו בדיוק את הזכיות ב"גלובוס הזהב", פרט לפרס השחקן המשנה שהוענק לאלן ארקין הוותיק, בן ה- 72 על "מיס סאנשיין הקטנה" (בעוד שאת הגלובוס קטף אדי מרפי על "נערות החלומות"). כמו ב"גלובוס הזהב" גם באוסקר, השחקן הטוב ביותר הוא פורסט וויטאקר ("המלך האחרון של סקוטלנד"), השחקנית הטובה היא הלן מירן ("המלכה") ושחקנית המשנה היא ג`ניפר האדסון ("נערות החלומות"), שהייתה עד לפני כשנתיים בחורה אנונימית שהתמודדה ב"אמריקן איידול". האדסון הודתה לסבתה המנוחה, ממנה ספגה לדבריה את ההשראה. "מיס סאנשיין הקטנה" זכה בפרס נוסף, בעבור "התסריט המקורי".

זו הפעם הראשונה שפוליטיקאי אמריקני רם דרג לשעבר חובק פרס אוסקר. סגן הנשיא אל גור, שהסרט "אמת מטרידה" בו הוא מתריע על סכנות ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר. הבמאי דייוויס גוגנהיים הודה לו על שהעלה את הנושא למודעות והזמינו לבמה לסיבוב על הפסלון היוקרתי. קודם לכן, בתחילת הערב, הציג את גור ואת סרטו ליאונרדו דיקפריו, ועקץ אותו בהומור בפעם המי יודע כמה, תוך שיתוף פעולה מצד מי שהיה אמור להיות נשיא ארה"ב, על ההפסד ההוא לג`ורג` בוש. הקהל עשה כבוד גדול לגור ולמשנתו.

פלאפל על דוכן האוסקר

כסרט האנימציה הטוב ביותר הוכתר "תזיזו ת`רגליים", ואוסקר הסרט הזר הוענק ל"חיים של אחרים" המצוין. אמנם "בוראט" וסשה ברון כהן לא זכו כאן בפרס כלשהו (בניגוד לגלובוס הזהב, שם זכה כהן בפרס השחקן בקטגוריה הקומית), אבל בלי נקודה הישראלית הרי אי אפשר. היא באה לידי ביטוי בזכייתו של ארי סנדל, בן לאב ישראלי ולאם אמריקאית, בפרס הסרט העלילתי הקצר, על הפרודיה המוזיקלית המוטרפת שלו "ווסט באנק סטורי", על אודות סיפור אהבה הזוי בין דייוויד, חייל ישראלי העובד עם משפחתו בדוכן פלאפל של ישראלים באל.איי, לבין פטימה, הקופאית של דוכן הפלאפל המתחרה, של משפחה פלסטינית. אגב, את הפרס העניקו לסנדל אולי צעירי מגישי האוסקר אי פעם, ג`יידן סמית, בנו של וויל סמית המופיע לצידו בסרטו "המרדף לאושר", ואביגייל ברסלין, הכוכבת הצעירה של "מיס סאנשיין הקטנה".

פרס מפעל חיים הוענק למלחין האיטלקי אניו מוריקונה, על ידי קלינט איסטווד, לצלילי מערבון הספגטי שבו כיכב בראשית הקריירה שלו "הטוב, הרע והמכוער", שאת פסקולו הלחין מוריקונה. איסטווד גם הוכיח את כישוריו באיטלקית, כשתרגם את דברי התודה של מוריקונה, בשפת אמו. פרס הוקרה מיוחד העניק טום קרוז לשרי לאנסינג, בעלת הקריירה הקולנועית המגוונת - שחקנית בראשית דרכה ובהמשך- מפיקה ואחת מבעלי אולפני "פאראמונט", שפרשה מעשייה קולנועית פעילה לפני כשנתיים.

הפרסים הטכניים השונים התחלקו בין סרטים שונים, כאשר "המבוך של פאן", סרט הפנטזיה של הבמאי המקסיקני ג`יירמו דל טורו, המוביל במספר הזכיות , קטף את פרסי הצילום, האיפור והעיצוב האמנותי. בפרס עריכת הסאונד זכה "מכתבים מאיוו ג`ימה", בפרס ערבול הסאונד "נערת החלומות", פסלון עיצוב התלבושות ניתן ל"מארי אנטואנט", וזה של האפקטים הוויזואליים ל"שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת". בפרס מוסיקת הנושא זכה "בבל", ושיר הנושא ניתן לזמרת מליסה אתרידג` על "אני צריכה להתעורר", מתוך "אמת מטרידה".