מחול - עולים השבוע: "המבוך של פאן" ועוד

בין הסרטים שעולים השבוע: ביוגרפיה של אדית פיאף, פנטזיה תחת שלטון האימים של פרנקו, ג`ים קארי באובססיה למספר 23 וגם חמש המלצות לפסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי הבינלאומי דוקאביב

"החיים בוורוד" (צרפת 2007)

דרמה. סרטו של אוליבייה דהאן, המגולל את סיפור חייה המדהים ורב התהפוכות והדרמות, של זמרת השנסונים הצרפתייה הענקית, אדית פיאף. מילדות עלובה, בשכונות העוני של בלוויל, עם אם ממוצא חצי אלג`יראי ששרה ברחובות, דרך התגלגלות לבורדל שאותו ניהלה אמו של אביה, לשם לקח אותה אביה מאמה הנרקומנית. שם היא לקתה בעיוורון למשך כמה שנים. אביה שב ולקח אותה איתו לקרקס בו עבד כלוליין, ומשם לרחובות פריז, על מדרכותיה החלה לזמר כנערה (מריון קוטיאר) ולקבל מעות מעוברים ושבים, עד שגילה אותה לואי לפלה (ז`ראר דפרדייה), מפיק אירועים שהעבירה לאולם הופעות זול. כשזה מת לפתע, היא הואשמה ברציחתו.

מהשפל הנמוך הזה עלתה פיאף אט אט, הפכה לזמרת נערצת והגיעה למקומות הגבוהים ביותר, מהאולימפיה בפריז ועד המפוארים שבאולמות ניו יורק. עד היום היא נחשבת לגדולות שבזמרות צרפת בכל הזמנים, וללא ספק הגדולה בעולם בדורה. הסרט מרפרף גם על פני מערכות יחסיה האינטימיות המרובות שניהלה, בין היתר עם מרלן דיטריך ואיב מונטאן, אך מתמקד ברומן הגדול שלה עם מרסל סרדן (ז`אן פייר מרטן), אלוף אגרוף נודע במשקל כבד, גבר נשוי ובעל משפחה, שהיה אהבת חייה. כאשר זה נהרג בתאונת מטוס, פיאף החלה לדעוך, עד למותה הטרגי ב-1963, בהיותה בת 47 בלבד. עם סילבי טסטוד, עמנואל סנייה, ז`אן פול רוב, קלוטילד קורו, מרק ברבה. צרפת 2007, 140 דקות.

מהביוגרפיות המוזיקליות היותר יצירתיות ומעוררות השראה. הפקה נהדרת, בימוי ומשחק מושלמים, מריון קוטיאר המעולה נכנסה לעורה של פיאף באופן מופלא.

"המבוך של פאן" (ספרד-מקסיקו 2006)

דרמה. סרטו של הבמאי המקסיקני ג`יירמו דל טורו ("ילדים של אף אחד"), שזכה בשלושה פרסי אוסקר טכניים. בעצם מדובר בפאון, אותו יצור, במקור אל, מהמיתולוגיה היוונית, שפלג גופו התחתון של תייש והעליון של אדם בעל קרניים וזקן תייש. ליצור הפנטסטי הזה נחשפת אופליה (איוואנה באקרו), ילדה סקרנית שעוברת עם אמה כרמן (אריאדנה גיל), שנישאה מחדש, לביתו לטירתו של בעלה הטרי וידאל (סרג`י לופז), קצין בכיר ואכזר בצבא המהפכני של פרנקו שהשתלט על ספרד ונאבק במורדים שממשיכים להילחם.

בעוד אמה העומדת ללדת את צאצאו של הקצין מתמסרת לגחמותיו, אופליה מתקשה להתמודד עם חייה החדשים ועם המשמעת הנוקשה שמטיל אביה החורג, ובורחת למבוך מסתורי ליד בית המשפחה, אליו מובילה אותה פייה שנגלתה בפניה. שם היא פוגשת בפאון, השומר על המבוך, שבו חיים יצורים פנטסטיים, כולל מפלצות מאיימות, ומתחוללים שם כשפים וקסמים שלא יאומנו. הפאון מגלה לאופליה שהיא הנסיכה האבודה של הממלכה הקסומה, ועליה להשלים שלוש משימות מסוכנות, כדי לזכות שוב בכתרה. הסרט נע בין העולם הקשוח והקודר של הקצין הסדיסט שנאבק בלוחמי החופש, לבין הרפתקאותיה של אופליה בין יצורי המבוך השונים, והקסמים שהיא לומדת שם מסייעים לה להתמודד עם הקשיים בעולם הפיזי-חומרי. 112 דקות.

יצירה מקורית, מרהיבה ונהדרת, שיש בה שילוב של ריאליזם קר ואפל עם פנטזיה פיוטית מהפנטת.

"מספר 23" (ארה"ב 2007)

מתח. סרטו של ג`ואל שומאכר ("תא טלפון", "באטמן לנצח"). וולטר ספארו (ג`ים קארי) הוא לוכד חיות שוטות במקצועו המפתח אובססיה אפלה כלפי המספר 23. הכל מתחיל כשרעייתו אגתה (וירג`יניה מאדסן) רוכשת לו ליום הולדתו ספר מסתורי, "המספר 23", העוסק ברצח מצמרר. וולטר מתחיל לגלות קווי השקה רבים בין דמות הגיבור בספר, בלש עגמומי ששמו פינקרלינג, לו עצמו, והוא מאמץ את האובססיה שפיתח אותו בלש למספר 23.

וולטר מנסה לגרור את רעייתו לעולמו הכפייתי החדש, אבל זו מתנערת מתחושותיו, אבל הוא מצליח להדליק את בנו בן העשרה רובין (לוגן לרמן) על העניין. סיוטים מזוויעים תוקפים את גיבורנו ונראה שהוא יותר ויותר הולך ומאבד קשר עם המציאות, ונדחף לביצוע מעשים קיצוניים, חסרי שליטה. עם דני יוסטון.

סרט הזוי ומנותק מהמציאות. קארי אמנם היטיב להתבטא גם בתפקידים דרמטיים ("שמש נצחית בראש צלול", "המופע של טרומן", "איש על הירח"), אבל הסרט הזה לא יצטרף לגלריית סרטיו המשובחים.

"נורביט" (ארה"ב 2007)

קומדיה. סרטו של בריאן רובינס. אדי מרפי מגלם את שלוש הדמויות המרכזיות בסרט. נורביט (מרפי) גדל בבית יתומים תחת השגחתו של מר וונג (מרפי), ושם הוא פוגש בנפש התאומה שלו, קייט (טנדי ניוטון). השניים הופכים לצמד בלתי נפרד בבית היתומים, עד שקייט מאומצת על ידי משפחה והיא נוטשת את נורביט על מנת לפתוח בחיים חדשים. בהמשך, רספוטיה המפלצתית (מרפי, אלא מה), ילדה בת 10 המסוגלת לדפוק סנוקרת ימנית מהממת למי שצריך, מצילה את גיבורנו נורביט הבודד והחששן מנחת ידם הקשה של שלושה בריונים בחצר בית הספר. בהמשך נורביט ורספוטיה שהתבגרו מתחתנים ומשפחתה מקהלת אותו כבן בית. עם קובה גודינג ג`וניור, טרי קרוז, קליפטון פאוול, לסטר "רסטה" ספייט, אדי גריפין, קיית וויליאמס. 102 דקות.

"אגדה ש`מגדה" (ארה"ב-גרמניה 2007)

אנימציה-ילדים. סרטו של פול ג`יי בולגר. בארץ האגדות הכול מתנהל כשורה. סינדרלה הלכה לנשף שלה, וגם היפהפייה נרדמת עמדה לקבל את הנשיקה המעוררת. אלא שהעניינים מתבלגנים כשהמכשף החכם שפוקח עין על האיזון בין הטוב לרע בארץ אגדות הילדים, יוצא לחופשה. שני עוזריו, מונק וממבו, מתרשלים בתפקידם, ומאפשרים לאם החורגת המרשעת של סינדרלה, פרידה, לשים יד על שיקויי הקסם של המכשף, ולהשתלט על ארץ האגדות. סינדרלה, שהחברים מכנים אותה אלה, חייבת להתעורר מהחלום הרומנטי בו היא שקועה, כדי לסכל את המזימה. מדובבים: סיגורני וויבר, שרה מישל גלר, פרדי פרינז ג`וניור ועוד. 87 דקות.

5 המלצות דוקאביב

"אל הים השחור" (ישראל 2007)

סרטם של שחר סגל ויניב בראל, המגולל קורות שלושה דולפינים שנודו חברתית על ידי להקתם בריף הדולפינים באילת. מיה זילבר, המאמנת הראשית, וצוות המטפלים המסור שאיתה, נאלצים להכין את הקרקע להעברת שלושת בני טיפוחיהם לים השחור ברוסיה, משם הגיעו אבותיהם. סגל יצר סרט ישיר ונטול התחכמויות, עשה דוקטורט על הדולפינים, מהותם, האינטליגנציה שלהם ואפילו התנהגותם המינית, וגם תיעד רגעים נדירים שלהם במצלמות תת-מימיות. אבל הוא די מזניח את הצד האנושי, ולא מנדב מידע על המטפלים: מיהם, מאין הגיעו ומה המוטיבציה שלהם בטיפול בדולפינים כאילו היו ילדיהם. 82 דקות.

SHELTER (ארה"ב 1969)

סרטם המכונן של האחים מייזלס, שהרבו ליצור סרטי תעודה מוזיקליים. במקרה זה הם הצטרפו עם מצלמותיהם לסיבוב הופעות של להקת "האבנים המתגלגלות" ברחבי אמריקה. אבל כבר בהופעה השנייה, באלטמונט, הדברים יצאו משליטה. התפרצות אלימה לכיוון קבוצה של מלאכי הגיהנום, ששמרו על הסדר בהופעה, הסתיימה במותה של צעירה בת 18 בשם מרדית האנטר. האחים מייזלס תיעדו את המקרה המזעזע ואף הציגו אותו לחברי הלהקה ההמומים. האירוע הזה נתפס בעיני רבים כרגע שסיים את המהפכה ההיפית ואת תרבות "עשו אהבה ולא מלחמה". סרט מופתי, לא להחמיץ. 90 דקות.

"לעוף – וידויה של אישה חופשייה" (דנמרק 2006)

סדרה בשישה פרקים (שעה כל אחד) שבמרכזה ג`ניפר פוקס, הבמאית, שבגיל צעיר החליטה שלא תחיה על פי הקונבנציות שראתה בבית. היא בחרה לדמות יותר לאביה, החופשי לעשות ככל העולה על רוחו, מאשר לאמה, השפוטה של הבית והמשפחה. ג`ניפר לא התחתנה, פיתחה קריירה מצליחה, יש לה לופט מרווח במרכז מנהטן עם חתול וכלבה, מאהב נשוי בדרום אפריקה, ומאהב שוויצרי נחמד שמגיע מדי פעם לגיחות, והכל מתאים ונוח לה. הדילמות והבעיות מתחילות כשלפתע, בגיל 42, מגלה ג`ניפר שהיא בהריון ולחברתה הטובה התגלה גידול בראש. יהיה עליה לקבל החלטות לא פשוטות. סדרה מסעירה ומרתקת.

"פגישות אהבה – מהדורה 2" (איטליה 2005)

הסרט הראשון, ועוד באורך מלא, שצולם כולו באמצעות טלפון סלולרי. מחווה מרגשת לסרטו מלפני 40 שנה של פאזוליני, "פגישות אהבה". עשרות מרואיינים איטלקים, נשים וגברים, מבוגרים וצעירים, שמרנים וליברלים, סטרייטים והומואים, ושאר מגזרים, מדברים ישירות לעדשת המצלמה ומחווים דעה בנושאי אהבה, רומנטיקה וסקס. חושפים את דעתם על המין השני, איך זה היה פעם ואיך זה היום, מי דומיננטי ומי פאסיבי, מדברים על הומוסקסואליות, טרנסג`נדריות, בתולים, סאדו מאזו ועוד. מעבר לממד ההיסטורי, אין לסרט ערך מוסף ודי מייגע לצפות ברצף ראיונות, מרתקים ככל שיהיו. 93 דקות.

"קול באישה תפילה – מאבקן של נשות הכותל" (ישראל 2007)

למי שייך הכותל המערבי, לכלל ישראל או לחרדים בלבד? על שאלה זו מנסה לענות סרטה של יעל קציר, המתעדת את מאבקה של קבוצת נשים שכל חפצן הוא שיינתן להן להתפלל ולשיר ברחבת הכותל המערבי. קציר ליוותה את מאבק נשות הכותל – נשים מאמינות החיות על פי ההלכה היהודית, במסען להשיג לעצמן את דבר הבסיסי לדעתן, שהיהדות האורתודוקסית המחמירה לא מאפשרת להן: הזכות התעטף בטלית ולקרוא מהתורה בקול רם בכותל המערבי. מאבקים משפטיים, התעמתות עם גורמים דתיים קיצוניים ברחבת הכותל והחתירה העיקשת לשוויון, עומדים במרכז הסרט. חשוב ונוגע. 60 דקות.