מחול - עולים השבוע: "נערות החלומות" ועוד

בין הסרטים החדשים שעולים השבוע: פיטר אוטול כשחקן גריאטרי,"נערות החלומות" המדובר והמאכזב, קלינט איסטווד בגרסה נוספת לקרב איוו ג`ימה הפעם מהצד היפני וגם "המעיין" של דארן ארונופסקי ("רקוויאם לחלום") מגיע סוף סוף אל האקרנים.

"ונוס" (אנגליה 2006)

דרמה. סרטו של רוג`ר מיצ`ל ("נוטינג היל", "אמא"). שני שחקנים מבוגרים, חצי פנסיונרים, מוריס (פיטר אוטול) ואיאן (לסלי פיליפס) מעבירים את רוב זמנם בקיטורים על הבעיות הגריאטריות שלהם ובשיחות על עברם המקצועי. כשאחייניתו של איאן, ג`סי (ג`ודי וויטאקר) מגיעה ללונדון כדי לטפל בו, מתברר שמדובר בצעירה בורה וגאוותנית שכל רצונה הוא להשתלב בעולם הדוגמנות בעיר הגדולה. איאן לא מסתדר איתה, ודווקא מוריס מצליח לתקשר איתה. הוא לוקח אותה לתיאטרון, מציג בפניה את חיי התרבות של לונדון, הרחוקים ממנה, ובשלב מסוים מסדר לה עובדה כמודל עירום בכיתת ציור. אלא שהיא מסרבת להתפשט בפני החרמן המזדקן שהצעירה הצליחה להזכיר לו רוח עלומים מהי, והוא נאלץ לצאת מהחדר. אבל הידידות ביניהם ממשיכה להתפתח, ומוריס לומד המון על ג`סי והיא ודרכה רואה את עצמו באור חדש לגמרי. אלא שאחרי שהוא עובר ניתוח ערמונית שהופך אותו לאימפוטנט יחסיהם מקבלים תפנית, בייחוד לאחר שלחייה נכנס בחור צעיר. עם ונסה רדגרייב. 95 דקות.

הסרט הקטן הזה הוא אחד המרשימים והנוגעים של השנה. פיטר אוטול עושה לעת זקנתו (באוגוסט הוא יהיה בן 75) תפקיד מופלא, מופנם ומאופק אך רווי רגש ונוסטלגיה. גם ג`ודי וויטאקר בתפקידה הקולנועי הראשון מצוינת. למעשה, כל צוות השחקנים, בהדרכתו המעולה של מיצ`ל, עושים עבודה מקצועית יוצאת דופן.

"נערות החלומות" (ארה"ב 2006)

דרמה-מיוזיקל. סרטו של ביל קונדון ("קינסי", "אלים ומפלצות") מועמד לשמונה פרסי אוסקר, פרט לקטגוריה החשובה מכולן – הסרט הטוב ביותר. המבוסס על המחזמר שמצליח על בימות ברודוויי, ובאופן רופף מסתמך על סיפורה של להקת הבנות "הסופרימס" ועליית גל הסול-ריתם אנ` בלוז השחור בדטרויט של שנות ה-60, מיסודה של חברת "טמלה מוטאון". ה"דרימטס", להקה של שלוש בנות שחורות, נוטלת חלק בערב כישרונות צעירים. השלוש אמנם לא זוכות, אבל דינה ג`ונס (ביונסה נולס), לורל רובינסון (אניקה נוני רוז) והזמרת המובילה, קצת שמנמנה אבל בעלת קול גדול, אפי וויט (ג`ניפר האדסון) נקלטות בחיישניו הערים של קרטיס טיילור ג`וניור (ג`יימי פוקס), סוחר מכוניות שחולם להטביע את חותמו על עולם המוזיקה. הוא מריץ את ג`יימס "תאנדר" ארלי (אדי מרפי), זמר לוהט בסצינה, גוזל אותו מאמרגנו מרטי (דני גלובר) ומחבר אליו את שלוש הבנות, כזמרות ליווי. בהמשך הן תופשות תאוצה בזכות עצמן, אבל אז מחליט קרטיס להציב בקדמת הבמה כסולנית את דינה היפה, ומנשל את אפי מתפקידה, למרות שהיה לו רומן איתה. בהמשך הם ייפרדו והוא יתחבר רומנטית לדינה. וזוהי רק ההתחלה של מסכת התהפוכות שיעברו על כל הנפשות הפועלות, על רקע מהומות השחורים בדטרויט, המוזיקה הקצבית והתוססת שייצרו הלהקות, הזמרות והזמרים השחורים של אותם הימים, ותככי עולם השואו-ביז כפוי הטובה. הסרט מועמד לשמונה פרסי אוסקר. 131 דקות.

סרט שלא החליט מה הוא רוצה להיות. הוא לא בדיוק מיוזיקל ולא בדיוק דרמה. חלק מהקטעים הדרמטיים בעלילה מזומרים, חלקם מדוברים. האווירה והמוזיקה סוחפים, מספקים בידור טוב ותוסס, אבל הסרט בכללו ארוך מדי, מלא קלישאות נבובות וחותר להפי אנד מלאכותי ולא אמין.

" מכתבים מאיוו ג`ימה" (ארה"ב-יפן 2007)

דרמה. אחרי היצירה המצוינת "גיבורי הדגל", עובר הבמאי קלינט איסטווד לצד השני של המתרס ומביא את סיפורו של אותו קרב עצמו על האי איוו ג`ימה וההר סוריבאצ`י, מבעד לעיניים יפניות. 60 שנה לאחר אותו קרב היסטורי, אחד המפגשים הראשונים פנים אל פנים בין הצבאות היפני והאמריקאי במלחמת העולם השנייה, מתגלים בחפירות במקום מאות מכתבים שקיבלו וניסו לשלוח חזרה למשפחותיהם ביפן, לוחמי הקיסר. כך משוחזרים ניסיונות העמידה של הגייסות היפניים, פעילותם והלך הרוח שלהם במשך קרוב ל-40 יום.

הצבאות האמריקאיים העדיפים תכננו לסיים את הקרב הרבה יותר מהר, אבל בראש הגייסות היפניים עמד טדאמיצ`י קוריבאישי (קו וואטאנבה) שטקטיקות הלחימה יוצאות הדופן שלו, אנושיותו והיכרותו את האויב סייעו ליפנים לעמוד במערכה עיקשת. בסופו של דבר נהרגו בקרב ההוא 20 אלף חיילים יפנים ו-7,000 אמריקאים. הסרט מביא את סיפוריהם האישיים של היפנים, פחדיהם, מערכות היחסים שלהם בינם לבין עצמם, ועם בני משפחותיהם באמצעות המכתבים ששלחו וקיבלו. איסטווד מפריך את הדעה הרווחת שהיפנים כולם היו מתאבדים חסרי פחד ורגש, וגם האמריקאים לא מוצגים רק כצבא כיבוש נאור, אלא גם ככאלה שמחסלים שבויים חסרי הגנה. עם קזונארי נינומיה-סאייגו, טסויושי איהרה, ריו קאסה, שידו נקמורה, נאה הנקו. 141 דקות.

יצירה מעולה, הומנית ומרגשת. איסטווד חד, מדויק ופוגע יותר מאי פעם.

"המעיין" (ארה"ב 2006)

דרמה. סרטו של דארן ארונופסקי ("רקוויאם לחלום"). אודיסאה חובקת תקופות על אודות ניסיונותיהם של שלושה גברים, שהם בעצם אחד, להציל את אהובותיהם. את כולם מגלם יו ג`קמן, בעוד כל הנשים מגולמות על ידי רייצ`ל ווייז. במאה ה-16 הוא הלוחם תומאס בספרד שבה האינקוויזיציה מאיימת על שלטונה של המלכה איזבל. הוא נשלח על ידי המלכה לדרום אמריקה, למקום בו שוכנים אנשי שבט המאיה, שם מצוי מעיין שיש הטוענים שלגימה ממימיו מעניקה חיי נצח. בתקופתנו אנו הוא טומי קריאו, רופא הנאבק נואשות למצוא תרופה לאשתו, ההולכת ודועכת ממחלת הסרטן. סיומו של המסע במאה ה-26, אז מסייר הגבר, כעת שמו טום, בספינת חלל ומתחיל להבין את התעלומות שעימן התמודד לאורך כל חייו במשך מילניום. עם הלן ברסטין. 96 דקות.

סרט מסוגנן ואניגמתי, שמתוזמן, מנוגן ומבוים כמו יצירה מוזיקלית נפלאה, מהפנטת וכובשת. לא כל אחד יוכל להתחבר לזה.

"לרוץ עם מספריים" (ארה"ב 2006)

קומדיה. הבמאי-מפיק-תסריטאי ריאן מרפי עיבד לקולנוע את ספרו הביוגרפי של אוגסטן בורוז. העלילה נפתחת בשנות ה-70, אז גדל אוגסטן הילד במחיצת הורים מופרעים. אמו דידרי (אנט בנינג) היא משוררת שמעולם לא פרסמה יצירה, סובלת מאישיות לא יציבה וחושבת שהיא יוצרת מפורסמת. אביו נורמן (אלק בולדווין) הוא פרופסור למתימטיקה, אלכוהוליסט שלא מתמודד עם מוזרות אשתו או עם התנהגותו המפותחת של בנו. כשאוגסטן (ג`וזף קרוס) מתבגר, נישואי הוריו קורסים, ואמו מטופלת אצל ד"ר פינץ` (בריאן קוקס), פסיכולוג אקסצנטרי, ש"מאמץ" את כל המשפחה. אוגסטן מגלה שלד"ר המוזר יש במשרדו חדר אוננות, שם הוא פורק את מה שהצטבר אצלו במהלך מפגשים מתישים עם פציינטים. כשהניסיון להציל את נישואי דידרי ונורמן נכשל, האם פורשת למוטל כדי להמשיך לצרוך את הוואליומים שלה באין מפריע. את בנה היא שולחת לבית הפסיכולוג, שם מגלה אוגסטן לחרדתו טירוף מוחלט. מזון כלבים משמש אצלם בני הבית כחטיף, והם צורכים סמי הרגעה בכמויות. גב` פינץ` (ג`יל קלייבורג) היא אשה הלומת קרב, הבת הופ (גווינת פאלטרו) דתייה אדוקה, הבת הצעירה נטלי (איוון רייצ`ל ווד) היא מורדת דיסקו, וניל (ג`וזף פיינס) הבן המאומץ בן ה-35, חי בצריף מאחורי הבית. 116 דקות.