מחול - זהבה בן בהופעה: קלילות עודפת

הופעתה האחרונה של זהבה בן ב"צוותא" תל-אביב, עטתה אמנם כסות חגיגית, השמורה למעמד השקת אלבום חדש, אך היה בה כדי ללמד על כוונותיה לעתיד של הזמרת המחוננת, בסיבוב ההופעות הצפוי בעקבות "ללכת עם האור", אלבומה החדש

זהבה, הגרסה המשוחררת

"נושקת לשקט של אחרי המלחמה/ והמחר כבר לא מפחיד אותי/ אותי לא יעצור, אני יודעת, זה הזמן שלי/ ללכת עם האור", שרה זהבה בן בשיר הפותח, שיר הנושא של אלבומה והופעתה החדשים. ולמרות לא מעט התחלות חדשות שניסתה זמרת ייחודית זו, לאורך דרכה העקלקלה, הארוכה והמתפתלת, הפעם, דומה, שהיא מתכוונת לכל מלה.

גם הדיסק החדש וגם המופע מציעים גרסה חיונית, שמחה ומשוחררת של זהבה, אף אם קלילה מדי. בגזרה מעוררת קנאה, בשמלת עור לבנה מעוצבת וחשופת זרועות, בגרבי רשת שחורים ובנעלי עקב אדומות כדם, תואמות שפתון וציפורניים, בן משכנעת שהמהלך הנוכחי בחייה מעסיק אותה וחשוב לה. הוא מלווה בשירי עצמאות וחופש, מבקש להינתק מכבלי העבר, לדבוק באהבות שמחות וגם להתגעגע לחיבוקים חמים. עכשיו בחיוך רחב, לא כשעצוב לה נורא.

כמי שגדלה על "אינתא עומרי" ועל אום-אנד-קול, אך לא על מסורת הרוקנרול, בן לא הייתה אף פעם כדור אנרגיה, כספית רועמת, חיה טורפת. היא נשענה על מנעד קולי יוצא דופן, על איכויות שירה מופלאות ועל הגשה כבדה וסטטית. הפעם, אולי לראשונה, היא מצליחה לגייס לעזרתה קלילות תנועה מפתיעה ומשמחת, אם כי במגוון ג`סטות מצומצם, עדיין.

קלילות עודפת ניכרת גם במשקלו הסגולי של המופע. חשוב שבן תנצל את מצב הרוח הנוכחי בחייה, ליותר עומק וקלאסה, אולי לעוד חידוש-שניים במסורת "זמר שלוש התשובות" (שירים של רחל ולאה גולדברג עשויים להיות אתגר מרתק), ולפחות דאנסים ורה-מיקסים. אלה נועדו לילדות קטנות ולזמרות פופ מתחילות, לא לזמרת בוגרת ומנוסה, ארומטית ואיכותית. אפשר להסתפק ב"מלך אמיתי" וב"אני שטה", ואת "פוגע בי" ו"אתה הולך לך"החדשים לבצע בגרסת הופעה, בשום פנים ואופן לא עם פלייבק, כגרסת הדיסק. זה לא מכובד.

דווקא מהערב החגיגי נעדרו שלושת הפרטנרים שלה לדואטים. "מכולת" נשמע טוב ונכון יותר ללא ארקדי דוכין, ב"שאני איתך" היא מוצאת ביוסי מאיר, נגן הדרבוקה שלה, מחליף לא-רע לעופר לוי, ועל "משקר" נאלצה לוותר ללא זאב נחמה. לא נורא, הוא נשמע כעוד וריאציה של "כתם הפרי". "מתגעגעת", שיר מקסים ונכון, שמותאם בול לכוחה וליכולותיה הוא שיר שנחשף במופע (כתב אותו הזמר הצעיר אילן רביבו) ועשוי להיכנס בשקט לקלאסיקה שלה.

עם חבורת נגנים מהוקצעת, בבגדים שחורים ובעניבות לבנות - שני גיטריסטים (פלוס קאנון), מתופף, בסיסטית, דרבוקיסט וקלידן שהוא גם מפיק מוזיקלי - וגישה חדשה לחיים ולקריירה, בן יכולה לשאוב עידוד ואופטימיות מן התוצאה. אם לא תיפול למלכודות הבנאליה והצפוי מאליו, ההרגשה היא שזהבה בן נמצאת סוף-סוף בידיים טובות, ובפתח פרק חדש, בהיר ומואר יותר.

זהבה בן. ללכת עם האור, צוותא תל-אביב, 20 במרץ 2007.