המנצח הפיני יורמה פאנולה לקח אמש את התזמורת הסימפונית החדשה חיפה ואת הפסנתרנית הצעירה ענבר רוטשילד למסע מרתק אל המוזיקה של ארצות הצפון
עידון אקוורלי
המנצח הפיני יוֹרמָה פָּנוּלָה, סיים בחיפה סדנה בינלאומית למנצחים. בסופה נדרש לעבודה מעשית ובימים אלה הוא מנצח על התזמורת. לזכותו ייאמר שהוא אינו בוש בנוף מולדתו ולוקח אותו לכל מקום. בימים שבהם ספינת הדגל שלנו, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, מציינת את יום הולדתה השבעים ברוב עם ועל הבמות המכובדות של העולם, ומשאירה בבית את המוזיקה הישראלית כאילו אינה ראויה לבוא בין הבריות, בא המאסטרו פָּנוּלָה ומראה שאפשר, וצריך אחרת. כל התכנית שכדאי להזדרז ולשמוע בימים האלה, היא יצירות מהצפון שתי יצירות מפילנד מולדתו ויצירה מנורבגיה השכנה. בראוו!
היצירה הפחות מוכרת פתחה את הקונצרט היא של אַינוֹיוּהַני רַאוּטַוָוארָה, בן ה-79, מחשובי מלחיניה של פינלנד. בישראל כבר הושמעו יצירות משלו. מחוץ לפינלנד יצירותיו מושמעות ומוצגות על במות האופרה ובאולמי הקונצרטים החשובים בעולם כבר עשרות שנים. פָּנוּלָה בחר להציג את יצירתו "שירת הקוטב". אפשר כאן ללא בושה להשתמש בביטוי השחוק "יצירה קסומה". הרעיון המרכזי ביצירה כאילו מתבקש. חיבור בין צליל כלי התזמורת לבין ציוצי ציפורים, שהוקלטו ונערכו. הכלים מנהלים דו שיח ידידותי עם הקולות הבאים ממכשיר ההקלטה והתוצאה מרהיבה, בין אם אלה ציוצי עפרונים, קולות ברבורים או ציפורים אחרות שאיננו מזהים.
בעידון אַקוַורֶלי מעביר רַאוּטַוָוארָה את אווירת השקט הצפוני הנקטע רק בציוצי הציפורים, באימפרסיוניזם מרתק. פָּנוּלָה מנצח באורח ידידותי לנגנים. הוא אינו משתמש בשרביט ויש בתנועות הידיים הבהירות יותר מעין הזמנה לקחת חלק בחגיגת המוזיקה. הכל נעשה במרומז. לפעמים בתחילת יצירה לא ברור אם הוא מפותח ביצירה או מזמן אליו את הנגן הפותח לשיחה, אבל הזימון עושה את שלו והוא מצליח להשביח את חוויית הנגינה ואגב כך את צליל התזמורת.
מנצח תומך וצנוע
הקונצ`רטו המפורסם של גריג היה שני בתכנית. לפי התכנייה, זוהי הופעתה הראשונה של הפסנתרנית ענבר רוטשילד עם תזמורת מקצועית כלשהי וכהופעה ראשונה היא בהחלט עברה את טבילת האש. לצעירה בת ה-23 יש נוכחות ועוצמה הנדרשים בקונצ`רטו המוכר. צלילה בהיר ונחרץ הוא עדיין צליל צעיר של תלמידה שמקפידה למלא בדיוק רב את ההוראות אבל זה לא נאמר לשלילה. הנגינה יפה ומרשימה ומה שחשוב היא זכתה מידיו של פָּנוּלָה לליווי תומך ומסייע גם במקומות שגריג העמיד את עוצמת הפסנתר מול עוצמת התזמורת כמתחרים זה בזה. יש לקוות שעוד נשוב ונשמע על ענבר רוטשילד.
פָּנוּלָה חותם את הקונצרט בסימפוניה מס` 2 של ז`אן סיבליוס, המנוגנת יותר מבין שבע הסימפוניות שכתב. סיבליוס חיבר את הסימפוניה בשנים הראשונות של המאה העשרים, כשהפינים היו עדיין תחת שלטון רוסיה ומיד עם השמעתה הראשונה בהלסינקי הפכה יצירה למנשא רעיון העצמאות. זאת למרות שאין זו יצירה של שירי לכת ויציאה לקרב. סיבליוס זכה בהכרה כמלחין לאומי שיודע להביא את יפי נוף מולדתו לאולם הקונצרטים והיה כעבור זמן לא רב לאחד מנושאי דגל העצמאות. סיבליוס נדיב ביצירה כלפי נגני התזמורת ומחלק הזדמנויות סולניות בשפע. האבוב, הקונטרבסים, הצ`לי התופים ובעיקר כלי הנשיפה ממתכת מקבלים רגעים סולניים למכביר.
נגני תזמורת חיפה נשמעו אתמול כמי שמוצאים שלל רב, כל כניסה נשמעה נמרצת וטעונה. בהדרכתו המצוינת של פָּנוּלָה, הם העניקו רגעים יפים לא מעטים למאזינים. מדי פעם השמחה על מציאת השלל דמתה להתנפלות ואז הועם זוהר הצליל הנשפני הגדול. התמונה הכוללת נשארה יפה. נגני חיפה שמחו לנגן בהדרכת מנצח שיודע להעביר את רצונותיו במחוות ידיים בהירות. יפה לראות שלמרות הצניעות שמאפיינת את תנועותיו ואת נוכחותו של פָּנוּלָה, נשלפו אל האולם רגעי מוזיקה מרגשים במסע למוזיקה של הצפון.