מחול - קול ההתחלות: תמיר חיטמן

עם עבר אפל בפריז והשפעות פרנקופיליות עזות, תמיר חיטמן, נצר נוסף למשפחת חיטמן (ומובטח לכם כי עדיין לא שמעתם את המילה האחרונה מהמשפחה הזו) מתייצב בקול ההתחלות.

מפרט טכני:

את "עוד פעם", השיר הראשון מהאלבום של תמיר חיטמן, (26), "מקסימום בסוף ניפול", יזהה גם מי שלא צמוד לרדיו כל היום, מה שמעיד על כמות ההשמעות המרובה של השיר שנכנס, אכן, לפלייליסט של גלגל"צ. "זה מקום שנותן איזשהי פלטפורמה", מעיד חיטמן, "לפעמים חיובית יותר לפעמים חיובית פחות, אבל זה מצב נתון ואני שמח שיש מצב שעוזרים לי לקדם את מה שאני אוהב". 12 קטעים באלבום של חיטמן (11 מוצהרים ואחד חבוי), שאת כולם כתב פרט לטקסט של "עוד מעט", שאותו כתב ביחד עם ליאור צינמן. על ההפקה המוזיקלית אחראי אורי זך, בעלה של מירי מסיקה, שהפיק גם את האלבומים של מסיקה ואיה כורם, ועטף את השירים של חיטמן בצלילים מעודנים ומלטפים התואמים את השירים, שגם כשהם חושפים את סיפוריו האישיים של חיטמן הם עושים זאת בצורה רגועה ומאופקת.

חיטמן, אחיינו של עוזי ז"ל, הוא האח האמצעי למשפחה המוזיקלית, כשאחיו הגדול אוהד הוציא כבר את האלבום שלו, והאחות הצעירה ענת אסתר היא תלמידה ברימון שגם היא קיבלה כבר חוזה לאלבום. "זה יוצר תחושה של הפריה", מספר חיטמן, "מין רשת ביטחון כזאת שיש לך אוזן כשאתה לא מספיק אובייקטיבי לגבי עצמך, מישהו שמכיר אותך כל כך קרוב ברמה האישית ואתה יודע שגם הטוב וגם הרע שיגיד לא יבוא ממקום של קינאה אלא ממקום של רצון שזה יתקדם". על שאלת התחרות הוא אומר, "אולי כשהיינו יותר צעירים. היום כל אחד עושה את המוזיקה שלו ולא מתעסק יותר מדי באת מי משמיעים יותר, אלא כל אחד והאמונה שלו במוזיקה שלו".

ציטוט נבחר:

"בוקר טוב! קדימה! פתח עיניים!/ איזה יום יפה היום/ העיתון מראה, שבינתיים כלום לא השתנה/ אז אולי תיקח סיכון או שניים/ מה כבר יהיה פה להפסיד/ החיים הם כמו אופניים/ מקסימום בסוף ניפול!" ("מקסימום בסוף ניפול", מילים ולחן: תמיר חיטמן)

השאלון:

מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?

בגיל שבע למדתי חלילית, אחר כך הייתי במקהלה קלאסית, כילד השתתפתי קצת במחזות זמר, אחר כך למדתי מוזיקת ג`אז במגמת מוזיקה בתלמה ילין. בצבא הייתי בלהקה צבאית ואחר כך הייתי מעבד מוזיקלי בלהקות צבאיות, אחר כך טסתי קצת לארה"ב, אחר כך למדתי שנה ברימון ואז התעסקתי במיוזיק פרודקשן בפריז.

ומה הרגע הזה שבו הבנת שאתה הופך את זה למקצוע ולדרך החיים שלך?
הייתה תקופה כשגרתי בפריז שהייתי חסר כל וגרתי ברחוב כמו שאומרים. שם הבנתי שהמוזיקה היא אוכל בשבילי, שאין תחליף לזה ואם אני רוצה או לא רוצה זה מצב קיים ומעכשיו אני חייב ללמוד איך לחיות מזה, זה לא משהו שאני יכול לברוח ממנו.

איך הגעת בפועל לאלבום הראשון?

כתבתי למירי מסיקה בתקליט הראשון שלה, ויניב דוידזון ("עננה") הוא המנהל האישי שלה, אז הוא התחיל לשמוע דברים שלי ופנה אלי לשיתוף פעולה עוד לפני שטסתי לארה"ב. הדברים התגבשו אצלי בראש כשהייתי בפריז. דוידזון האמין בי, והוא זה שהשקיע באלבום.

איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך?

מוזיקה אירופאית עם השפעות של מוזיקת פולק ובארוק, כמו בשירים "אור הירח" או "אמן", שלגמרי מושפעים ממוזיקה כנסייתית. כשגרתי בפריז הלכתי כל יום ראשון לראות מיסות, והשירים האלה נוצרו כשחזרתי מאיזו מיסה. מוזיקה אירופאית זו גם השפעה של דברים ששמעתי בבית, כילד, דברים צרפתים ואיטלקים שההורים שלי השמיעו.

השפעות ומודלים?

אני מאד מושפע מבנג`מין ביוליי, שהיה גם המפיק המוזיקלי של שני התקליטים הראשונים של קרן אן. אני מושפע ממנו ברמה של איך אני רוצה שתקליט ישמע: כמו משהו מוגמר, כמו סיפור, כמו סרט. טורי איימוס השפיעה עליי בהבנה של למה אני רוצה לעשות מוזיקה, וברמה המלודית אני מרגיש מאד מושפע מאקוולונג.

מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך?

קשה... יש באלבום דואט שקוראים לו "לא סתם בעינייך", ובדואט הזה יש סולו צ`לו של הצ`לנית מאיה בלזיצמן המדהימה שהולכת איתי לכל ההופעות, בכל דבר שאני עושה היא אחריי. יש בסולו הזה משהו שנשמע נורא עקום, הוא בא משום מקום, ובכל פעם שאני שומע את זה מחדש, גם את הנגינה וגם את הקטע האינסטרומנטלי, זה משהו שחותך אותי כל פעם.

איזו שורה אתה הכי אוהב מכל השירים באלבום?

"וכשהשמש נעצרה בדום/ סנוניות בשמיים בין פריז לאיילון", מתוך "כשהשמש נעצרה בדום". (מילים ולחן תמיר חיטמן).

מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?

כשמפתיעים אותי. אני יכול להיות עם מישהי ופתאום היא תצא ביציאה שנגיד יש לה חבר שנתיים, ונגיד שאני יוצא איתה חודש, אז זה יכול לעשות לי בום, והבום יגרום מיידית לכתיבת שיר.

אם היית חייב לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכול לוותר?

זה לא פייר... נראה לי... יואו זה לא פייר... מתלבט בין... נראה לי מנגינה. ואני ממש אומר את זה לא בלב שלם.

אנקדוטה ביזארית שקשורה למוזיקה

כשהייתי סטודנט בפריז עבדתי בהתחלה כנני לשני ילדים יהודים צרפתים בני שנתיים וחמש. זה מדהים כמה שזה גרם לי עוד יותר לרצות ילדים. כעבור חצי שנה הילד הקטן התבלבל והתחיל לקרוא לי פפה. הילדים האלה לימדו אותי צרפתית ובזכות זה עוד חודשיים יוצא שיר שלי, שאני גם מבצע, בסרט צרפתי. שיר הנושא. העובדה שאני יודע לכתוב בצרפתית ברמה מאוד גבוהה זה בזכות זה שלמדתי מהילדים, ככה שאני הרווחתי מכל הסיפור הזה יותר ממה שהם הרוויחו.

מה אתה אוהב במוזיקה הישראלית?

מהדברים הישנים יותר אני אוהב את חווה אלברשטיין, את אריק סיני. במוזיקה היותר עכשווית אני מאד אוהב את רונה קינן. מאוד אוהב אצלה את האומץ של לא לפחד ללכת על הקצה גם כשלא בטוח שזה תמיד יעבוד, אבל לנסות את זה. ככה אני מרגיש.

ומה אתה לא אוהב במוזיקה ישראלית?

לא אוהב חיקויים לדברים אמריקאים, במיוחד לפופ אמריקאי שלא נשמע פה אמין. דברים שלא מגיעים ממקום של באמת ליצור אלא ממקום של לספק איזשהי סחורה. זה ממש מגעיל אותי.

מה ההופעה האחרונה שראית?

בחורה צעירה שקוראים לה הילה מערבי. היא זמרת דיווה כזאת, עם קול ענק. בדרך כלל אני נמשך לצד השני, היותר פולקלורי, אבל כתוצאה מהעבודה שלי עם הרבה זמרות (אני כותב למשל לעדי כהן), כתבתי משהו גם להילה מערבי, וכתוצאה מהעבודה אני לומד לאהוב את הז`אנר הזה שהוא ז`אנר שיותר מדבר לרוב האנשים. אני רואה את זה מתגובות של קהל. היא זמרת אדירה אדירה אדירה, נדירה באהבה שאתה מרגיש אליה כשאתה רואה אותה על במה.

מה התקליט הראשון שקנית בחיים?

"נפאל" של גלי עטרי.

מה הדיסק האחרון שקנית?

xo של אליוט סמית`,

ואיזה אלבום תיקח איתך לאי בודד?

קשה לי... נראה לי שאת Negatif של ביוליי.

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?

לאחרונה אני הולך לישון בארבע כי אני עובד המון, וקם בסביבות שבע וחצי כדי לקחת את הכלבה שלי כריסטינה, ששורטת את הדלת, לעשות קקי. אחר כך אני מתחיל לעבוד.

ממה אתה מתפרנס?

ממוזיקה נטו. מכל מיני הפקות, אני עובד עם להקות צבאיות, עושה כל מיני עיבודים, תזמורים לכלי מיתר.

מה היית עושה אם לא היית מוזיקאי?

פעם חשבתי שאולי אני אהיה תסריטאי. רציתי לכתוב טלנובלות, להרגיש מטומטם... אולי הייתי עובד בחומוסיה, נראה לי אקשן שם, קורים כל הזמן דברים.

יש באמתחתך עבודות ביזארית שהיית רוצה לשתף אותנו בהן?

חילקתי עיתונים, הייתי עוזר מחלק חמוצים בחומוסיה.

מה רצית להיות כשהיית קטן?

זמר, זה היה הציור הראשון שלי, מישהו שמחזיק מיקרופון.

מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים?

יש הרבה דברים חשובים אבל נראה לי שהדבר שהכי מיקד אותי היה באותה סיטואציה בפריז שבה עברתי לגור ברחוב, למרות שאני מעדיף לא להרחיב על הסיבה שזה קרה. זה לימד אותי איך בלי שפה ובלי משפחה ובלי חברים ובלי כסף ובלי כלום, אתה צריך לבנות את עצמך מאפס, ויש פערים מסוימים שנוצרים, ואתה צריך לעבור אותם כמה שיותר מהר.

תמיר חיטמן יופיע ב- 8 במאי 2007 ב-21:00 במועדון סינדרום בירושלים.