להקת שוטי הנבואה נוסדה ב- 1998, ומאז הם לא מפסיקים לעשות פה שמח. הם נראים כמו חבורה שעכשיו חזרה מפסטיבל שאנטיפי או בומבמלה, ואי אפשר להשוות אותם לאף אחד בסצינה המקומית – וזה מה שיפה שבהם.
בסוף החודש ייצא האלבום השני של השוטים – "מחפשים את דורות". לפני צאת האלבום עולים חברי הלהקה לבמה בהאנגר בתל-אביב, כדי לתת לנו הצצה לאחת התופעות היותר ססגוניות שקמו כאן.
סולן הלהקה גלעד ויטל מתנדב להסביר מה הולך להיות בהופעה - "זו הולכת להיות הפקה גדולה, אבל לא גרנדיוזית. אחרי הכל אנחנו עדיין `שוטי הנבואה`. בהופעה נבצע את השירים הישנים שעברו שידרוג וגם את החדשים. מעבר לזה יהיו מסכים מגניבים, שיציגו תמונות שהן למעשה צלליות, שיש בהן קשר לקונספט של התקליט".
מה הכוונה ב-"שדרוג השירים הישנים"?
"השירים קיבלו גוון חדש יותר. עברו שיופים. בחלק מהשירים החלפנו זמרים, למשל ב-`הכל מנג`ה` בדרך כלל אני שר, אבל הפעם אברהם (פואנקינוס, הקלידן) ישיר. גם את `פנאן` ישיר אברהם. עשינו החלפת תפקידים, שמתאימה יותר לגוון החדש".
ואיך התוצאה, לדעתך?
"מבפנים קשה לדעת. נראה לי שזה נשמע חדש. בעיקרון, כלהקה, אנחנו לא מחפשים לעמוד בציפיות של מישהו או של משהו. אנחנו מבקשים לספק את הציפיות שלנו ושל המסר שאנחנו מנסים להעביר. זה הקו שמוביל אותנו. יש לנו הרבה יותר ממוזיקה להציע. תיקונים ודברים פנימיים שאנחנו עוברים עם עצמנו. לרוב האנשים יש אותם סרטים כמו שעוברים עלינו. אם אתה פותח את הדברים, אתה יכול גם לעזור. אנחנו רוצים לדבר לכמה שיותר אנשים. כמה שיותר לדבר לכמה שיותר אנשים".
התקליט החדש אמור להיות מעין מסע פנימי שלכם. במה בעצם מדובר?
זה התחיל באלבום הראשון, שהיה יותר תמים. האלבום הזה הרבה פחות תמים, אבל יותר מציאותי ועוסק בקשיים האמיתיים שיש לאדם, בדברים שקורים בין אדם לאדם. התקליט החדש הוא יותר מה שאנחנו היום. לא יודע אם התבגרנו, לא חושב שהתבגרנו , אבל יש שינויים שקרו בחיים. מעבר למסע הפנימי, אני חושב שנהיינו יותר מקצועיים. בהתחלה היה את החזון והיו המילים. היום אנחנו עושים את זה עם המון כיוון ויותר דיוק.
"מחפשים את דורות" ייצא כאמור בסוף החודש. גלעד טוען שהעיתוי של המופע לא קשור ל צרכים מסחריים או אחרים: " אנחנו מתים לצאת עם משהו חדש. הכי הגיוני היה להעלות את המופע אחרי שהאלבום יוצא, אבל אנחנו כנראה הכי הגיוניים מבחינת חוסר ההיגיון. המופע הזה הוא עם ובלי קשר לתקליט. העניין הוא המסר, המילים וההרגשה שתצא מההאנגר. אחר-כך יגיע גם סיבוב הופעות".
השיר הראשון מהאלבום, "ידיעה", מושמע הרבה. אתה מוכן להסביר את פשר נעירת החמור שפותחת וסוגרת אותו?
גלעד מתמהמה קצת עם התשובה, ושוקל אם להכניס אותנו לנבכי המסע, או רק לספק רסיסים של מידע. בסוף הוא כן מנסה להסביר: "יש לנו אתון שקוראים לה דורות, שהולכת איתנו כבר המון המון זמן. פעם אחת היא נעלמה ולא מצאנו אותה. יצאנו למסע לחפש אותה. הסיפור הזה התחבר לתקליט ולחיים שלנו. השיר `ידיעה` מסמל בשבילנו יציאה למסע". אחר-כך גלעד עוד ממשיך ומספר על אמונה שלפיה דורות אמורה ללדת את העיר עליו ירכב המשיח לירושלים, אבל לא נכניס אתכם לזה...
לא מזמן יצאו השוטים לסבב "הופעות חירום" להעלאת המוראל בארץ.
נראה לך שהמסר שלכם מחלחל?
"יש לי הרגשה שכן", אומר גלעד. "כשהתחלנו לנגן יחד המוזיקה בארץ הייתה דיכאונית. לא חייכו על הבמה. היום אני רואה שהטרנד שלנו השפיע. אנשים עוסקים במוזיקה בדברים קצת יותר עמוקים מהיחסים שבינו לבינה, שהם עמוקים מאד בפני עצמם, אבל חוץ מהם יש עוד יקום שלם. לדעתי, שירים זה משהו שמאד משפיע. אם אתה חוזר על מילים שעושות לך טוב, זה עושה לך טוב.
אנחנו רוצים לעורר מחשבות ושאלות אצל מי שמקשיב לנו. אנחנו רוצים לבטל את הסטיגמות שמודבקות כאן כל יום. אני כולה גלעד ששואל את השאלות. אין תשובה שמתאימה לכולם. אני בעניין של לעורר את הדברים. בארץ יש הרבה שנאת חינם. יש חלוקה לימנים שמאלנים, דתיים חילונים, שחורים לבנים. המטרה שלנו זה להזכיר שיש כאן עם. כולם בני אדם, ובין אדם לאדם יש אלוהים אחד..".
אז אפשר לאהוב או לא לאהוב את המוזיקה שלהם, אבל אי אפשר להתעלם מהתופעה. שוטי הנבואה, כך נראה, הולכים להוציא אותנו בקיץ הזה למסע אחרי דורות, או אולי אחרי מי שאנחנו באמת. כמו שזה נראה עכשיו, לפחות ביום חמישי הקרוב בהאנגר בתל-אביב, "הכל יהיה בסדר. הכל יהיה פנאן. פנאן..."
שוטי הנבואה יופיעו ב- 15 באפריל (יום ה`) בהאנגר 11 בתל-אביב. עוד על המופע
13/04/2004
:תאריך יצירה
|