הכוהנת העדכנית של השירה בציבור

באמצע שנות השבעים עברה המשפחה שלי לקיבוץ לשנה. שנה שבה נוכחות ערבי השירה בציבור בחיי הגיעה לשיא, וביחד איתה החשש שמישהו מימיני או משמאלי ישמע את הקול המוזר שלי. האקורדיון של אמא שלי עבד שעות נוספות, ואני חיכיתי לעתיד נטול פדיחות. כוכבי אותה שנה היו שמות כמו אפי נצר וגבי ברלין, גם הם, גם שרהל`ה שרון, גם משה להב וגם עינת שרוף, הכוהנת העדכנית של הז`אנר, בין משתתפי האירוע "שירת רבים", האירוע השנתי החגיגי של אמני השירה בציבור, שיתקיים בהיכל התרבות בפתח תקווה.
 
בניגוד לערבי השירה בציבור הרגילים, זמרים לא יתארחו בערב כאמנים אורחים, ומרכז הבמה יישמר ל-14 אמני שירה בציבור שכל אחד מהם יוביל בתורו שני שירים, בערב שיכול לסמל את הפריחה הגדולה של הז`אנר בשנים האחרונות.
 
"אני מרגישה עלייה בכמות הקהל", אומרת עינת שרוף. "כולם באים  לשירה בציבור, כל סוגי הקהל. אני רואה את התגובות. רק עכשיו חזרתי משדה התעופה וניגש אליי שם זוג ואמר לי, `אנחנו מחכים כל כך הרבה זמן להופעה שלך. נורא כיף". 
  
  ואיך את מסבירה את הפריחה הזאת?
 
"זה סוג של רצון להיות ביחד. עם  כל המלחמות וכל הבאסה,  יש רצון לשכוח מהכל, ודרך השירים אתה שוכח".

"אמן שירה בציבור צריך להיות גננת"  
  

 איך בוחרים שיר לשירה בציבור, מה הופך אותו נכון לערב כזה?
 
"מבחינתי, שיר שאני מרגישה שהוא זורם, שמאוד נוח לי בפה לשיר אותו, אני אומרת, `אם לי נוח גם להם יהיה נוח`. זה המדד שלי. זה לאו דווקא שיר שהוא שלאגר. יכול להיות שיר כמו של מירי מסיקה, `לשם`, שבכלל לא שרנו אותו ואנשים בכלל לא ביקשו אותו, אבל עכשיו יש לבועז שרעבי את השיר עם `אביא לך את הירח`, והוא קל. בכלל השירים של בועז שרעבי מאוד קלים ונוחים לשירה בציבור". 
  
 מה ההבדל בין אמן שירה בציבור לאמן "רגיל"?
 
"אמן שירה בציבור צריך להיות גננת, לדעת להפעיל קהל. אם אתה יודע לשיר טוב זה מצוין, אבל מאוד חשוב לדעת להפעיל קהל. להסתכל על הקהל ולהגיד, `אוקיי, הקבוצה הזאת והזאת לא שרה, למה היא לא שרה`. צריך לבדוק את זה. צריך לראות מה סוג הקהל וממש לעשות תחקיר כזה.
 
"הרעיון הוא שאתה לא בא, שר והולך, אלא בא וקודם כל עושה בדיקה: מי זה הקהל הזה. כי אם זה קהל של יהלומנים זה קהל מסוג אחד, והם לאו דווקא יאהבו את מה שיאהב קהל של קיבוצניקים. צריך נורא לדעת להרגיש את הקהל מהבחינה הזאת שאם את רואה שמישהו מהקהל רוצה לשיר ומתעקש דווקא על שיר מסוים שאת תכננת לעשות בעצמך – תני לו. מי שחשוב בערב הזה, בקיצור, הוא הקהל, ופחות האמן. האגו שלך צריך להיות נורא נמוך". 
  
 ושלך כזה?
 
"כן. אין לי אגו בקטע הזה. יש לי אגו אבל אין לי את כל הדאווין הזה שקהל ישמע את האוקטבות שלי. גם ככל שעוברות השנים, ואני עבדתי כמו חמורה, שחקתי את הקול שלי. אבל זה ממש לא מעניין אותי. עכשיו חזרתי מהופעות בדרום אמריקה ובארה"ב והיה לי קול מצוין כי נחתי הרבה בטיסות. אז כיף לי לשמוע את עצמי כשאני שרה, אבל הרבה יותר כיף לי לשמוע את הקהל". 
  
 את בעצמך הולכת לפעמים לערב שירה בציבור כקהל?
 
"לא במיוחד, אבל אם מזדמן לי לראות אני מאוד נהנית. זה סוג של שריטה אצלי, אני אוהבת לראות קהל שר. אני אוהבת את ההתלהבות הזאת, את האור בעיניים". 
  
יש תחרות בין מובילי התחום?
 
"בכל תחום יש תחרות, אי אפשר להתעלם מזה, אבל בסך הכל אני מרגישה שכל אחד מאיתנו עושה את העבודה. כל אחד מהתחום יודע שזאת עבודה קשה אז הוא מפרגן למי שעושה אותה". 
  
עשרים שנה את בתחום, מה השתנה בו לאורך השנים?
 
"אני למשל מרגישה שהשינוי שאני הבאתי זה שהכנסתי את המזרחי. אין אצלי דבר כזה ערב שלא עולים על השולחנות ושרים מזרחי. אני מתה על זה. גם אם ועדת האירוע תבוא ותגיד לי, `תראי, הקהל פה זה לא קהל שמתאים לו` – הופעתי שלשום בדטרויט, מול קהל יהודי, לא ישראלי, שזה הרבה יותר קשה, והוא עלה על השולחנות. זה הרבה תלוי במנחה". 

הכנס השנתי של אמני השירה בציבור "שירת רבים" ייערך היום , 13 במאי 2007 ב-20:30 בהיכל התרבות פתח תקווה.