ב- 6 בנובמבר 1987 נמצא זהר ארגוב תלוי בתאו בבית המאסר. 17 שנה חלפו מאז, ונדמה שהזיכרון שלו והנוכחות שלו רק הולכים וגוברים עם השנים. אחרי הסרט "זהר", אחרי מחזה בכיכובו של מתי סרי, אחרי עשרות תכניות לזיכרו ועשרות ביצועים מחודשים לשיריו עולה עכשיו מחזמר חדש שמתאר את שירת חייו של "המלך".
סיפורו של זהר ארגוב מתחיל בשיכון המזרח בראשון-לציון,עם הרצון להיות מישהו בעולם הזה, עובר דרך מכירות של מאות אלפי קסטות (בטרם עידן הדיסקים...) וחיי שפע והוללות ומסתיים בלי פרוטה, בבית הכלא. סיפור חייו עובר מחיי משפחה לאהבה נכזבת למציאת מפלט בסמים. דווקא בגלל שהוא הצליח כנגד כל הסיכויים, הסיפור שלו כל כך טראגי.
השחקנים הראשיים במחזמר החדש אינם מוכרים. בתפקיד זהר משחק יניב קלדרון, בתפקיד אשתו של זהר, ברכה, משחקת זהר עטר. שני שחקנים נוספים הם אביחי זיו (המפיק של זהר) ורועי אסף (השוטר שאוסר אותו והנחש שמפתה אותו לסמים). הליהוק של שחקנים עלומי שם במקום כוכבים מוסיף המון יופי למחזמר. כי מגיעים למופע בלי שום ידיעה לגבי איך הוא הולך להיראות ובזה טמונה גדולתו .
מהרגע שיניב קלדרון פותח את הפה, הקהל נשאב לתוך סיפור חייו של המלך. כשהוא מבצע את "אלינור", "מה לך ילדה", "בדד", "שיר פרטי", "מרלן", "כמו שיכור", "עוד יום יבוא" והרשימה עוד ארוכה, אפשר ממש לראות את זהר מול העיניים.
כמה ביצועים זוכים לעיבוד מחודש, בליווי גיטרות חשמליות ותופים. כמה שירים מבוצעים בדואט. יש שירים שקלדרון ועטר שרים כאילו ביחד, אבל כל אחד מהם שר בית משיר אחר. יש גם כמה שירים שעטר שרה לבד. עטר מוסיפה רגש ברמות מטורפות לשירה ושכשהיא שרה עם קלדרון את "ים של דמעות" נינט נשמעת כמו מבצעת בערב קריוקי זול במרתף בדרום העיר.
זו לא הפקה יקרה. התפאורה על הבמה מינימליסטית, מספר השחקנים מצומצם, אין יותר מדי תלבושות, אין יותר מידי פירוטכניקה. אבל יש על הבמה הרבה כישרון, אהבה ולהט ורואים את זה בכל תנועה, בכל צעד ובכל שיר. השחקנים פשוט נהנים על הבמה, ומצליחים להעביר את ההנאה הצרופה גם לקהל. ככה זה – כשליהוק מופלא ואהבה חוברים יחד – התוצאות בדרך כלל מרהיבות. וכך גם כאן.
גם אם הסוף ידוע מראש וברור שבסופו של דבר הסמים יכניעו את זהר, המחזמר יוצר מן תחושת התעלות. בתחילת הדרך אפילו עברה בלבי התקווה שאולי הפעם זה לא ייגמר בכי רע. שאולי הפעם זהר דווקא יהיה חזק, ולא יפול. אבל לא. סיפור נפילתו של זהר מתואר לקראת סופה של המערכה השנייה - לאט לאט ההצלחה שלו מתפוררת. לאט לאט הוא נעלם, ובדרך גם נאלם.
אחד מהשיאים של הערב, ללא ספק , הוא הביצוע ל"הפרח בגני" ,שזיכה את זהר במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי בשנת 82`. הביצוע של השיר (שכולל ריקוד מדהים ביופיו שמבצעים קיריל פנפילוב וזויה אלטמרק) מצליח להרים את הערב לפסגות. אין אחד בקהל שהעיניים שלו לא זרחו. בלי הבדלי מוצא, עדות וכו`, בלי שום בושה, - כו-לם מחאו כפיים לזהר.
היה קשה מאוד לצאת מהאולם בסוף המחזה. הקהל כולו עמד על רגליו והריע לצוות השחקנים, שאפילו נתן הדרן (שוב "הפרח"). היו מי שנשארו לעמוד, היו מי שרקדו בצדי האולם, ומי ששרו בקולי קולות – "את עולמי עם שחר, את לי כל היום", אבל אף אחד לא נשאר אדיש. פשוט אי אפשר היה להישאר אדיש. גם אם אין לכם בבית דיסקים או קלטות של זהר, גם אם אתם בכלל לא מתחברים לסיפור שלו – לכו לראות את המחזמר. מה לכו? טוסו!!!
המחזמר עולה בבכורה חגיגית ב- 21 באפריל בתיאטרון היהלום ברמת גן.לפרטים נוספים ולפרטי המופעים
הביוגרפיה של זהר ארגוב
מיכל בן דוד
21/04/2004
:תאריך יצירה
|