שלוש היצירות החדשות של עמנואל גת מציגות הישגים חדשים בתחום היצירתיות, הכוריאוגרפיה והביצוע ומעניקות חוויה של מחול משובח
דואט שובה לב וסולו מרוכז
שני מאפיינים משותפים יש לשלוש היצירות המרכיבות את ערב המחול החדש של עמנואל גת, העולה ערב יציאתו לצרפת ליצור שם יצירה גדולה ומיוחדת עבור האופרה של פריז. המאפיין הראשון הוא שכלול ברור לעין של מרקם התנועה המקורית שלו, והמאפיין האחר הוא הקצנת הדו שיח שהוא יוצר בין התנועה למוזיקה. בשני אלה הוא מגיע להישגים חדשים – מפשטות וניקיון ועד לתחכום מהפנט. היצירה הראשונה Un Petit Torn De Dannca היא דואט שובה לב בין הרקדנים אביטל מנו ורועי אסף. התנועה שיצר עבורם גת נסמכת על התנועה שאפיינה רבות מיצירותיו בעבר, כלומר רציפות מעגלית, עם נקודות שבירה וחיכוך ובאמצעות אלה הוא יוצר הן את המתח בין השניים והן את התפרקות ממנו. מנו עדינה לכאורה, קלה להנפה, אך תנועתה מוצקה ומשמשת עזר כנגד התנועה הגברית המיוחדת של אסף, שיש בה רמזים של כוחניות לצד ביטויים של סקרנות ורוך. המעגליות של התנועה משמשת גם את מבנה הדואט, אך שלא כמוזיקה המכושפת היא איננה חוזרת על עצמה באותו סגנון המוכר לנו מקרוב יותר בגרסאות שונות של "חד גדיא", "אחד מי יודע" ודומיהם. בלב התכנית המשולשת רוקד עמנואל גת עצמו יצירת סולו בת 17 דקות – My Favorites Things לצלילי גרסת ג`אז סוחפת מאוד של ג`ון קולטריין לשיר הנושא שם זה מתוך המחזמר "צלילי המוזיקה". אבל גת איננו רוקד לא ג`אז ולא רומנטיקה, אלא מהלך מרוכז מאוד המביא אותו אל מצבים אנושיים רגשיים – לפחות אם לשפוט על סמך תגובתי שלי – של מאבק קיומי. התנועה המעגלית מתחלפת כאן בתנועה ליניארית, והריקוד על שתי רגליים כורע תחת משא כבד אל הרצפה. בסולו הזה גם נחשפת במלוא יופייה הבמה הגדולה, הריקה מאבזרים, תחומה במסכים שחורים, ונפתחת אף יותר בסיוע התאורה הרגישה. את אלה, כמו את התלבושות לכל שלוש היצירות עיצב גת עצמו, ובכך אף תרם לתחושת השלמות והרצף היצירתי של הערב כולו. בשכיבה ובזחילה כי כן, לאחר ההפסקה, מגיע שיא חדש ביצירתו של גת בדמות היצירה הקבוצתית הנמשכת 35 דקות מהפנטות, ששמה הארוך הוא Through The Center, All Of You At The Same Time And Don’t Stop (דרך המרכז, כולכם בו בזמן ואל תעצרו) וככל שזה לא מקובל הוא מייצג נאמנה את המתרחש במחול הזה. יש כאן תנועה סוחפת, של יחידים ושל שלישיות, ובין לבין קטעים קבוצתיים מורכבים – ובכולם גת משתמש במרחב הגדול של הבמה, פולח אותה, מערבל אותה, ואינו מרפה לרגע, עד כי גם באותן שניות של סיום, אחרי שכל הרקדנים כבר יצאו מהבמה עדיין יש תקווה להמשך. בלב היצירה הזאת עומדים עמנואל גת עצמו, שתנועתו ונוכחותו חזקים ומרתקים את העין גם ברגעים ארוכים שבהם הוא ניצב בפינה, משקיף על רקדניו וממתין לכניסתו שלו: אביטל מנו ורועי אסף השבים ומראים את רגישותם המצוינת לאיכות התנועה שנקבעה להם; עירד מצליח שמתגלה כרקדן בעל עוצמה וגמישות ;נועה שביט הגבוהה שתנועתה המדויקת מאוד חותכת את פרצי התנועה סביב, ועמם נועה גימלשטיין, מורן זילברברג ומיה אלון המשתלבות היטב במרקם הכללי המתהווה בקטעים הקבוצתיים הגדולים. ביצירה הזאת המוזיקה של Squarepusher יוצרת את ההנגדה הדרמטית ביותר בין המצלול הרחב שלה, ממלודיות ועד דיסונאנסים, לבין התנועה המתרחשת בה בעת, ושוב כולל פרק מרשים במיוחד שבו כל הלהקה על ברכיה, בשכיבה ובזחילה. 3FOR2007 הוא ערב מחול משמעותי בעבודתו של עמנואל גת, שבו הוא מרחיב את המגוון המיוחד שיצר ב-"מסע חורף", ב-"פולחן האביב" וב-K626.
21/06/2007
:תאריך יצירה
|