מסע של גילוי
 
אנחנו מדברים, צועקים, מתווכחים כל הזמן ובכל מקום- בבית, בכביש, בסופר. המילים מקיפות אותנו מכל עבר. חשבתם פעם איך זה להיות בעולם שכולו דממה? בעולם שבו תנועות הידיים, שפת הגוף והבעות הפנים הן דרך התקשורת היחידה? אם אתם מחפשים צוהר לעולם שכולו שקט, ללמוד דרך תקשורת מופלאה שאומרת כל כך הרבה בלי להוציא הברה אחת מהפה, במוזיאון הילדים בחולון מציעים לכם את אחת החוויות המרתקות שחוויתי לאחרונה – הזמנה לשקט.
 
המטרה של "הזמנה לשקט" היא לבדוק אפשרויות של תקשורת, ולא באמצעות מילים, ועל הדרך התערוכה הזו גם מנפצת כמה מיתוסים של אנשים שומעים על חרשים. כבר בכניסה לתערוכה מתבקשים כל המבקרים (בקבוצות קטנות של עד 12 איש) להרכיב אוזניות שמבודדות מהרעשים החיצוניים. וכך בעולם שכולו דממה, בו כל צעד או נשימה עמוקה  מפרים  את השקט, מובילים המדריכים את הקבוצה למסע שכולו גילוי.
 
במהלך המסלול עוברים המבקרים בין אולמות שונים ובכל אחד מהם ממתינה להם פעילות אינטראקטיבית מרתקת. כך למשל באחד האולמות מתבקשים חברי הקבוצה להציג בפני יתר המשתתפים מצבי רוח בהבעות פנים בלבד,  באולם אחר משחקים מעין משחק זיכרון עם אברי הגוף ודרך הצגתם בשפת הסימנים. העובדה שבכל אולם ממתינה הפתעה אחרת שומרת את כל המבקרים עירניים וסקרנים לקראת הדבר הבא. העיצוב המינימליסטי של התערוכה, אך עם זאת החום שמוקרן מהמדריכה והגיבוש המזורז שהיא מצליחה ליצור בין חברי הקבוצה הופכים את החוויה לכיף אחד גדול. 

להתנתק מן העולם

יוצרי "הזמנה לשקט" – אורנה כהן ואנדראס היינקה – הציגו לראשונה את התערוכה במוזיאון המדע בפריז. בעקבות ההצלחה הכבירה שידעה "הזמנה לשקט" בעיר האורות, הוקמה תערוכה דומה בישראל ובגרמניה ובקרוב עתידה להיפתח גם בפינלנד ובשוויץ. עם זאת, ישראל היא המדינה היחידה שבה מוצגים במקביל "דיאלוג בחשכה" - שמספקת מבט לעולמם של העיוורים - ו"הזמנה לשקט".
 
המדריכים בתערוכה הם חרשים או כבדי שמיעה שמלמדים לאט לאט את חברי הקבוצה לתקשר אחד עם השני באמצעות תנועות ידיים ושפת גוף בלבד. המדריכה שהובילה את הקבוצה שלי היתה אלה אוחטין. אם הייתי פוגשת אותה ברחוב, בטח היו נלווים לתדמית שלה כמה סטריאוטיפים אחרי שהיה נודע לי שמדובר בבחורה כבדת שמיעה. כשהיא הכניסה אותי לעולם שלה הרגשתי את כל העושר והאושר הפנימי שחבוי בתוכה. עם חיוך ענקי, סבלנות אין קץ, יכולות משחק מדליקות, הומור פיזי משובח ורצון לתת לכל אחד ואחד מחברי הקבוצה הצצה לעולם השקט שלה, הצליחה אלה לקלף אותנו מהמבוכות ומהצחקוקים הביישניים ולגרום לכולם לרצות לנהל איתה דיאלוג של ממש רק באמצעות התנועות שזה עתה למדנו.
 
בסוף התערוכה מגיעים חברי הקבוצה לאולם האחרון בו מוצעים משחקים אינטראקטיביים שמגלים עוד טפח מעולמם של החירשים. בעוד חלק מהמשחקים מלמדים את המבקרים מילים ומשפטים משפת הסימנים, אחרים עוסקים בחשיפת סטריאוטיפים  שיש לכולנו  לגבי עולם החרשים. באמצעות שאלות טריוויה (האם מותר לחרשים לנהוג? האם שפת הסימנים היא בינלאומית?) נוכחנו שוב ושוב שלמרות שנדמה לנו שאנחנו מכירים את החרשים, המציאות קצת שונה. .
 
הדבר המדהים ביותר בתערוכה בעיני הוא היכולת להתנתק מהעולם הסובב, ותוך כמה דקות להבין שיש גם דרך תקשורת אחרת. בתום מסע בן שעה וקצת בין התחנות השונות בתערוכה, הרגשתי כאילו פתחתי ערוץ תקשורת חדש. הרצון להמשיך ולהביע באמצעות הידיים כל כך גדול עד שמצאתי את עצמי יושבת בערב עם מדריך האותיות בשפת הסימנים ומתרגלת את השם שלי ואת השמות של אלו שאני אוהבת. אחרי ששיננתי שוב ושוב איך אומרים שלום, תודה, להתראות ועוד כל מיני מילים בסיסיות הרגשתי שלקחתי אתי משהו מהתערוכה. משהו קטן וטוב. טוב מאוד! 
  
   
"הזמנה לשקט" – תערוכה אינטראקטיבית במוזיאון הילדים הישראלי חולון המיועדת למבוגרים ולילדים מגיל 9. סיורים מודרכים בהזמנה מראש בימים א-ו`  טל`: 1599-58-58-58. כרטיס: 45 ₪.