הפאנק עדיין בועט

הפורמט: הופעה אחת בתל אביב במסגרת סיבוב האיחוד של פופ עם הרכבו המיתולוגי הסטוג`ס, שאיתו התחיל את הקריירה ב-1969. הרפרטואר: מבחר קטעים משני האלבומים הראשונים של פופ והסטוג`ס, The Stooges (1969) ו-Fun House (1970), ומהאלבום החדש, The Weirdness (2007). הפאקינ` סטוג`ס באו לפאקינ` תל אביב, שואג איגי פופ ולא משאיר כבר מההתחלה רגע אחד דל, בהופעה בת שעה ורבע (ארוכה בסטנדרטים שלו), שבה הפאנקיסט בן ה-60 מגדיר מחדש את המונחים אנרגיית במה והופעה מחשמלת. הוא עולה בלי חולצה (מישהו חשב אחרת?) ועם ג`ינס צמודים, ומתחיל לקפץ על הבמה כאחוז תזזית, כשכבר בשיר הפותח, Loose, הקהל דלוק ועל אוקטן גבוה.
 
הסטוג`ס המיומנים מספקים תמיכת גיטרות ותופים כוחנית ורועשת, כקונטרה לאקט הבמה הדרמטי המהפנט של הסולן האנרגטי, שמניע את שרירי הבטן האלסטיים שלו ומביא את גופו מדי פעם לתנוחת הבבון המעוותת משהו החביבה עליו, כשישבנו מובלט לאחור. פופ עובר משיר לשיר, בלי שהיות כמעט, ומבצע בזה אחר זה את Down On The Street, 1969, I Wanna Be Your Dog. ותוך כדי כך לא מוותר על כל השטיקים מלהיבי הקהל, שבלעדיהם הוא לא מי שהוא, ומבצע במפתיע סטייג` דייווינג וקראוד סרפינג אמיצים. והקהל אוחז באמן שצלל אליו ומחבק אותו באקסטזה. ב-My Idea Of Fun הוא שב ויורד לקהל, יוצר אקשן וריגוש, ומנהל דיאלוג מוזיקלי עם הבנות שבשורות הראשונות.
 
ב- No Fun, פופ מעלה לבמה, למרות התנגדות אנשי הביטחון, קבוצה של לפחות עשרה איש מהקהל, ואלה מתחילים להפגין לצידו את כישוריהם הפוגואיסטיים ולהשתולל-לרקוד בטירוף. עוד שיא בשואו השגעוני-גאוני שלו. האמן שומר על קצב מסחרר, כמעט ללא הפסקות, של ביצוע שירים (17 בסך הכול במשך כל ההופעה) והסטוג`ס, רון אשטון (גיטרה), סקוט אשטון (תופים), מייק וואט (בס) וסטיב מקיי (סקסופון), מפגינים אף הם את הווירטואוזיות שלהם בכלים, בזמן שהבבון הגדול נח לרגע ושותה ומשקה את ראשו ואת פני הניאנדרטל שלו בזרמי מים מינרלים, לפני שהוא חוזר לתת בראש, ובגדול.
 
גם התחנה ששמה תל אביב בסיבוב ההופעות של הסטוג`ס המאוחדים מחדש מקבלת את איגי פופ (שהיה כאן לאחרונה ב-98`) בהתלהבות, ובצדק. ההופעה של פופ ייצרית, חייתית (רוויית צרחות ויללות אופייניים), אך מכילה את כל סממני הפאנק הבועט שלמרות שעברו 40 שנה מאז פרץ לעולם, עוד כוחו במותניו. מפגן הבמה המרשים של פופ וחברי להקתו הגיע לסיומו האקסטטי בביצוע ארוך ומרשים של Electric Chair. אקורד מחשמל, אין ספק.
 
איגי פופ והסטוג`ס, ביתן 1, גני התערוכה תל אביב, 7 ביוני 2007.