לכבוד יום העצמאות ה-56 למדינת ישראל הוציאה חברת הד-ארצי בהוצאה מחודשת חמישה תקליטורים שהם מעין תחנות בזמן: שירי להקת חיל הים, שירי להקת פיקוד דיזנגוף, אוסף משירי שלמה גרוניך ושני דיסקים שכוללים מערכונים -"שוקולד מנטה מסטיק" ו"היו זמנים".
בדרך כלל אני לא מחובבי ההתרפקות על מי שהיינו פעם. אמנם גם אני מדקלמת את "גבעת חלפון" ו"צ`רלי וחצי", אבל איכשהוא שירי מלחמות לא עושים לי את זה. ועם זאת- חוויית ההאזנה לאלבומי החמישייה של הד-ארצי אמנם אינה אחידה ברמתה, אך בחלקה בהחלט מצליחה לספק נוסטלגיה פטריוטית.
אם אתם טיפוסים של מערכונים, האוסף הכפול "היו זמנים" וקובץ מערכוני "שוקולד מנטה מסטיק" ישאירו לכם טעם של עוד. טובי השירים והמערכונים אוגדו לחוויה מצחיקה, שגם מעוררת מחשבות על העובדה שלא הרבה השתנה כאן לאורך השנים.
חלק מהקומיקאים שתורמים מכשרונם לדיסקים הללו הפכו כבר מזמן לחלק מהפולקלור שלנו - ציפי שביט, ירדנה ארזי, אורי זהר (שאפילו בעידן הדוסיות עדיין זוכרים לו את "מציצים"), יוסי בנאי ועוד רבים וטובים. כולם צעירים, שאפתנים, מצחיקים והרבה הרבה פחות מחוספסים משהם היום. הד-ארצי מציעה לכם ביום העצמאות הזה את הכוכבים בימים הבתוליים שלהם. לפני שהפכו למגה-סטארים. כשעוד היו להם חלומות להצליח בגדול.
האלמותיות של המערכונים מקבלת משנה תוקף כשגם הדור שנולד הרבה אחרי שהמערכונים נכתבו צוחק, נהנה ומבין במה דברים אמורים, וכאן גם טמונה הגדולה שבכתיבה הסאטירית של אותם ימים. גם אם תדלגו פה ושם על אחד מהמערכונים או השירים, הקולות של יוסי (יוסף בימים ההם) בנאי ואורי זהר והצחוק של ציפי שביט ושל יתר החברים יגרמו לכם לעצור לרגע ולהקשיב.
הדיסק של שירי להקת חיל-הים עושה כבוד ללהקה שהצמיחה הרבה סופרסטארים. את הפתיח נותנת רבקה זהר (אז עוד עם קול פעמונים) עם "מה אברך", שמעביר צמרמורת בכל פעם מחדש, בעיקר בימי זיכרון למיניהם. בהמשך ישנם שירים מוכרים יותר ופחות, שעל חלקם אפשר היה אולי לוותר.
אם אתם חובבי להקות צבאיות, והשירים מחזירים אתכם לתקופה ההיא, הדיסק הזה מצוין בשבילכם. אבל אם אתם סתם נהנים לשמוע מדי פעם את שלמה ארצי שר את "שוטי, שוטי ספינתי", תמצאו את עצמכם עסוקים בלהעביר שירים קדימה יותר מאשר נהנים מהתוצר הצה"לי הזה.
שני הדיסקים האחרים, של שלמה גרוניך ושל להקת פיקוד דיזנגוף, לא מצליחים לעמוד ברף שקובעת השלישייה הפותחת. משהו בשירים הכלולים בהם כאילו דהה עם הזמן. השירים נשמעים מיושנים, ולאו דווקא במובן הטוב של המילה. בימים אלו אמנם גרוניך עושה חיל, ומצליח לדבר לקהלים גדולים ומגוונים, אבל בדיסק הזה הוא נותן הצגה לא משכנעת.
האזנה לחמשת הדיסקים ברצף אינה אפשרית מבחינתי. מנת-יתר של פטריוטיות מהסוג הזה לא מחליקה היטב בגרון, גם לא עם ריח המנגל המסורתי. עם זאת, האזנה לכל אחד מהם בנפרד במצב הרוח הנכון עשויה להיות חוויה פטריוטית, שהולכת יופי עם פסטיבל יום העצמאות והאופטימיות שהוא מביא מדי שנה. חג שמח!
מיכל בן דוד
25/04/2004
:תאריך יצירה
|