המודל:  פיונה אפל
 
"כל החיים ידעתי שאבא שלי הוא אחד מגדולי המלחינים הישראליים", אומרת שירה גבריאלוב. "עד היום אני יודעת את זה. לא רציתי אף פעם למרוד בו. אני חושבת שהוא עושה עבודה מצוינת. הוא אוהב מאוד את מה שאני עושה, מאוד מעריך את העבודה, ואני מאוד מעריכה את התמיכה".
 
לפני שלוש שנים פלוס מינוס, התארחה שירה גבריאלוב ב"תוצרת הארץ" עם שיר שכתבה. אז קראו לה שירה ג`י (למרות שגם בלי לדעת מראש, מבט אחד בפניה הבהיר שהג`י הוא קיצור לגבריאלוב, מיקי גבריאלוב), והיא הייתה ראפרית צעירה, אבל אז לא קלטתי עד כמה צעירה, עד שבמהלך הריאיון הנוכחי היא סיפרה לי שהיא רק בת שמונה עשרה. בשלוש השנים שעברו מאז היא הספיקה לשנות כיוון מוזיקלי, להעיף את הראסטות, ולהוציא את האלבום הראשון שלה הנושא את שמה, ממש בימים אלה. באלבום מציעה גבריאלוב שילוב של סול פופ ורוק צעיר, ולמרות הבוסר שעדיין מבצבץ פה ושם, לקחה גבריאלוב אחריות על הכתיבה, ההלחנה, ועל עיבודי הקולות באלבום שאותו היא ממענת לקהל היעד הצעיר יותר בינינו.
 
"כעיקרון אני פונה למשהו כמו גיל שלוש עשרה ועד עשרים. ממה שראיתי, מי שבאמת שומעים הכי הרבה ומורידים הכי הרבה הם ילדים פחות או יותר בגילי. אבל אם יש חריגים זה גם מצוין, יותר גדולים או יותר קטנים. המודל שלי הוא פיונה אפל, אז אני מקווה שהשירים שלי פונים גם לאנשים יותר מבוגרים".
 
את אמנם רק בת שמונה עשרה אבל נדמה לי שדי הרבה השתנה מאז שנפגשנו לדקה בגלגול הקודם שלך, בתוצרת הארץ
 
"נכון. קודם כל התבגרתי, שזה אומר שמבחינת ראייה מוזיקלית הרקע קצת השתנה. אז שמעתי יותר פופ ושרתי היפ הופ, והיום אני נוטה לכיוון הרוק ולכל מיני שירים מלנכוליים. יש גם סול, ואני שומעת גם הרבה ג`אז ובלוז. בעבר מה שהתבטא בשירה שלי היה לגמרי פופ, לא פופ סול שיש היום. מה שאני עושה היום זה רוק קצת פופי עם הרבה מאוד נשמה, ויש שם נגיעה בכל מקצב פחות או יותר, ובכל מיני דברים שונים מבחינה קולית והפקתית".
 
מה גרם לשינוי הזה?
 
"קודם כל הגיל, וגם הפתיחות למוזיקה מכל הסוגים".
 
ובכל זאת, ממה שקראתי בכתבה איתך באחד ממוספי סוף השבוע נדמה שאת לא מנסה למכור בגרות בכוח. את עדיין די ילדה, ובאופן מוצהר.
 
"האמת שאין לי כל כך מה להגיד על הכתבה הזאת. לא יצאתי שם בדיוק אני. לא אהבתי את כל הירידה שהייתה שם על רמת השרון ועל צפוניות, כי אני ממש לא מתיימרת להיות אחת כזאת. מעבר לזה, זה שמוציאים דברים מהקשרם וכל העניין של התקשורת, זה דבר שבאיזשהו מקום צריך גם להתרגל אליו".
 
ובכל זאת, מה הדרייב שלך להוציא אלבום בגיל צעיר כל כך?
 
"לפעמים זה מרגיש לך שזה בוער לצאת החוצה. השירים האלה ישבו אצלי כבר הרבה זמן, ועבדתי עליהם הרבה זמן, זה בער".

ההורים לא דחפו ולא מנעו
 
מתי התחלת לעשות מוזיקה?
 
"התחלתי לנגן על פסנתר כשהייתי בת ארבע. לאבא היה פסנתר בבית והתחלתי לנסות לנגן עליו. נורא התחננתי שיביאו לי מורה, ובסוף ההורים הביאו. למדתי ממש עד לפני שנה ומשהו, ועכשיו אני חוזרת לזה".
 
מה המשמעות של להיות הבת של מיקי גבריאלוב בהקשר הזה?
 
"קודם כל בגלל שהוא אבא שלי אז יש פה גנים. הוא עוזר לי כשאני מבקשת עזרה, כשאני רוצה להתייעץ על איזה אקורד, או אם להעלות את השיר בסולם. דברים יותר טכניים. האמת שעשיתי קאבר לשיר של אבא, `את יפה שלי`, בשירימון, והופעתי איתו בטקס פרסי המוזיקה של אקו"ם. מאוד מאוד נהניתי. עשיתי אותו שונה ממה שאבא עשה. לקחתי אותו למקום של סול שיותר מתאים לי".
 
גם אמא שלך, מיכל גבריאלוב, סוכנת השחקנים הידועה, במקצוע. איך ההורים התייחסו לעובדה שנראה שגם את עומדת להיכנס לאותו תחום?
 
"הם לא דחפו ולא מנעו. הם אמרו, `מה שעושה לך טוב, אנחנו מאחורייך`".
 
העובדה שאת הבת שלהם הקלה עלייך להוציא אלבום כל כך מהר?
 
"ממש ממש לא.  יש לי מפיקים שעבדתי איתם, חלק מהאלבום הוא בהפקה עצמית, חלק בספונסר של סלקום וחלק השקיעו סברס, חברת ההפקה".
 
בשבת הקרובה תשיק גבריאלוב את האלבום החדש בבארבי תל-אביב, עם הרכב שכולל את שם חממי בגיטרה, תומר מייזנר בתופים, צוקי דובנסקי על הבס, יאיר ורמונט בקלידים, וגילי בראון בליווי קולי.
 
"יהיו גם אורחים במופע. עמית מ`כלא שש` ששר איתי את אחד השירים באלבום, `תגיד לי למה`, ואבי גרייניק, שישיר איתי שני שירים שלו. אני מאוד אוהבת את גרייניק, גם כאדם וגם את המוזיקה שלו, שהיא מאוד מרגיעה ומרגשת בעיניי, ורציתי לבוא ולתת לו קרדיט על זה".
 
 
 
שירה גבריאלוב, סברס הפקות, הפצה: הליקון
מופע השקה לאלבום החדש של שירה גבריאלוב יתקיים  במוצאי שבת, 28 ביולי ב-22:00 במועדון הבארבי בתל-אביב בשבת.