מחול - מנגן ושר: גמר כוכב נולד 5

רק אחד משלושת הפיינאליסטים אמש, בגמר "כוכב נולד 5" בכנרת, ראוי היה להיקרא "כוכב נולד", והוא גם שזכה בתואר. בועז מעודה. עמוס אורן מהכנרת

הזמיר הבוסרי

מרינה מקסימיליאן בלומין ושלומי בראל, לא היו צריכים את הזכייה כדי להוכיח לעצמם ולעולם מה הם שווים ומה הם צריכים לעשות בחיים. דווקא מעודה, שעד לפני שלושה חודשים לא ידע שהוא יכול להיות זמר, היה זקוק לתואר נואשות. וגם הוא, ספק אם יגרום לבדו להבשלתו ככוכב.

שלוש אסכולות הגיעו לגמר כוכב נולד החמישי. בראל ייצג את הרוקר העקשן, הלוחם, שבידל את עצמו במודע, והלך ממש עם הראש בקיר עם האהבה המוזיקלית שלו, כאומר: לא משנה למי תצביעו, זה מה שאני וזה מה שאני רוצה לעשות. גם הבחירות שלו בגמר, עם הטראנס של סקאזי ב"אשליות" (של נסים סרוסי) ועם הרוק`נרול של שלום חנוך ב"ילדים של החיים". בלומין הבשלה והמנוסה, שהיתה גדולה בשלושה מספרים על מתחריה ועל התחרות כולה, לאורך כל העונה, הביאה הרפתקנות רבגונית, חופשייה ומאתגרת, כמי שאמרה: "מה שראיתם ושמעתם עד עכשיו, הוא כלום. חכו לשיר הבא...". ובכל שיר היא גילתה עולמות חדשים, גם בבחירותיה בגמר עם "ואתם רוקדים" (של דורי בן-זאב) בו הפליאה בצעדי ריקוד וביכולתה לרגש עם
"נפרדנו כך" (של נורית גלרון).

מעודה, הזמיר הבוסרי, דגל בפופ של אמצע הדרך, עם נגיעות ים תיכוניות מובהקות, כמתבקש מגוון קולו (וממוצאו) - מ"סיניוריטה" הספרדית של דויד ברוזה ועד "מנגן ושר" המסולסל של אבנר גדסי. החיוך המתוק, גומות הלחיים והשיניים הצחורות רק הוסיפו עוד ועוד נקודות בקרב המצביעות הצעירות וכנראה גם המבוגרות. אולם, כאמור, בעוד שני הראשונים הם מבצעים-פרשנים ואפילו יוצרים בדרכם-הם, מנכסים שירים מוכרים לעצמם וליכולותיהם, והקריירה שלהם ברורה היטב להם, טיבו של מעודה עדיין לא ברור. הכשרון נמצא, אבל הכיוון עלום. הוא בינתיים מנגן ושר, עדיין לא משכנע בפרשנות ובאמירה. הנה, יש לו הזדמנות לבדוק מה הוא שווה בחיים האמיתיים, לא הטלוויזיוניים.

לברוזה היה חשוב לזכות

יפה מצד "טדי הפקות" וזכיין הערוץ השני "קשת", שבחרו בחוף גולן לקיים את מופע הגמר. שילוב של פלורליזם גיאוגרפי (אחרי גמרים בדרום ובמרכז) עם מתן כבוד לצפון (אחרי המלחמה בקיץ שעבר) וכולל האידיאולוגיה של סלקום (שרקחה את "ווליום כינרת" כולו). אולם קשה להגיד שהאתר הוא האידיאלי לאירוח אירוע מסוג זה. סוף העולם. אם כי לפחות מבחינת מזג האוויר, הלחות והטמפרטורות, הוא התאים בול. לא היה צריך להתאמץ כדי להפוך את המקום לכבשן לוהט, כשצוותי ההצלה מתיזים מדי פעם מים על אלפי הצעירים הנרגשים, הנדחסים והלהוטים, וגם מחלצים מדי פעם מתעלפות תורניות להתאוששות מיידית.

מבין האמנים האורחים סקאזי שחה על הבמה כמו אמנון בכינרת. אנרגיות זה אזור המחייה שלו. גם אנשי "מיומנה", שזכו לשיתוף פעולה מפתיע מצד מרינה, נהנו מהבמה הגדולה ומילאו אותה בקצב ובתנועה מלאי חדווה. בכל זאת 40 אלף איש זה לא מעמד של כל ערב. ברוזה נראה היה כמי שחשוב לו לזכות, אפילו יותר ממעודה שאותו ליווה. זו כנראה הסיבה שהוא עדיין בסביבה. ודווקא יהודית רביץ, שסיפקה אמנם שירים נפלאים (ודואט מרגש על מרים טוקאן), נראתה כמי שיודעת שזה לא בדיוק המקום שלה, ושהיצירה שלה עמוקה וגדולה על יצרנות הדרמה המדודה והמודעת לעצמה של תעשיית "כוכב נולד".

ההכרזה הדרמטית על שיתוף הפעולה ההיסטורי בין "קשת" לערוץ הראשון בעניין האירוויזיון - כאילו עוד פרס למשתתפים ולבוגרים של "כוכב נולד" - הייתה פומפוזית, יומרנית ומגוחכת. היא תהיה גם אחד הנושאים שינותחו ב"פותח קופה" מחר, שיתייחס לסוגיות ב"כוכב נולד".