ג`מייקה, החטופים והמולטי מיליונר

"התקווה 6" לא נמצאים בסביבה הרבה זמן. למרות זאת הם הצליחו לרכז סביבם קהל מעריצים מושבע שיודע בעל פה את המילים וצמא לעוד ועוד מפיו של הסולן, עומר גליקמן. כשהתקווה שרים להיטים דוגמת "אם אפגוש את אלוהים" ו"לילה לבן" הקהל ממש נכנס לטירוף. גליקמן נותן להם לשיר את כל המילים עם ליווי מוזיקלי שקט, ואז נותן את האות והג`ננה מתחילה. רון ליניאל נותן בתופים, עידו לדרמן משתגע על הבס ושלי גליקמן (שלי בלי, אחותו של עומר) לא נותנת לקלידים רגע מנוחה.  
 
החברים עושים רגאיי מודרני. המופע מתחיל בשירים באנגלית, וליתר דיוק – בפטואה – אנגלית בניב ג`מייקני  ואחרי שהקהל מתחמם הם עוברים לשיר בשפת הקודש. גם את קטעי הקישור בין השירים עושה עומרי גליקמן בעיקר באנגלית. קצת משונה בהתחלה, אבל כשנכנסים לעניין זה נראה הדבר הכי נכון בעולם.
 
קצב השירה של עומרי גליקמן מהמם. יש לו יכולת לדחוס עשרות מילים (אולי אפילו מאות) בשיר אחד של כמה דקות. כך או אחרת, גליקמן מקפיץ את הקהל - רוקד, משתולל ועושה הכל כדי  לשבור דיסטנס. הוא לוחץ ידיים לאלו בשורות הראשונות, שואל מאיפה האנשים הגיעו להופעה, מבקש לא לדחוף כדי לא לפגוע במי שנמצא בקדמת הבמה והשיא – יורד לקהל בלי שום הגנות או שומרי ראש. שלמה ארצי, מאחוריך...
 
בתום ההופעה הקהל כולו שואג שם אחד – גאידמק. לא, המולטי מיליונר לא היה במופע, אבל השיר שכתבו עליו "התקווה 6 " הוא אחד הלהיטים הכי מוטרפים ששמעתי בזמן האחרון. עומרי והלהקה עולים לבמה לתת את ההדרן, אבל במקום "גאידמק", עומרי מבקש לשיר שיר אחר שממש חשוב לו לשיר בכל מופע – שיר שנכתב לחיילים החטופים.  בין רגע כל הקהל משתתק, מדליקים נרות ולמשך קצת יותר מארבע  דקות, משך השיר "יונה לבנה", כל אחד ואחד בקהל זוכר את שלושת החיילים שנחטפו לפני יותר משנה.  הקהל מתמסר לגמרי לגליקמן גם במעבר החד הזה  בין גרוב פרוע  לרצינות מוחלטת, מכובדת ומכבדת.  
 
אחרי "יונה לבנה" מגיע הקינוח האמיתי של המופע – "גאידמק". גליקמן מתיישב על הבמה, ומבקש מכל הקהל לשבת על הרצפה. בכל פעם שהוא שר את המילה "גאידמק" כולם קמים על הרגליים וצועקים. הטקסט המצחיק של השיר והאטרף של גליקמן עושים את שלהם. הקהל רוקד, שר, משתולל  ואז גליקמן עוצר את המוזיקה ומבקש מהקהל להקשיב כי יש בית חדש לשיר, שמוקדש לפרסומת של הטייקון לפלאפון. לא משנה עד כמה גדולה הייתה הקרחנה עד לאותו רגע, בשניה הזו כל הקהל פשוט קפץ באוויר ושאג – "לא קונה, לא קונה שום דבר..." פשוט תענוג.