כבר מזמן ידעתי שלא טוב לו לדג אם ייצא מהים אל היבשה. עכשיו, אחרי שיצאתי מהאופרה "רוסלקה" מאת המלחין הצ`כי דבוז`ק, אני גם יודע למה הדג שותק. השאלה שעדיין נותרה ללא פתרון היא אם מדובר באגדה רומנטית או במשל מאיר עיניים.
כאגדה, הסיפור אינו פשוט כל כך. רוסלקה, בת הים מאוהבת בנסיך, המאוהב בה, אך כדי לזכות בו עליה לעבור מעולם המים אל עולם היבשה. לשם כך היא מגייסת את המכשפה יז`יבבה, שמסכימה לעזור בתנאי אחד: רוסלקה לא תדבר ולא תשיר עם אהובה.
הנסיך המאוהב מאושר, והוא עומד להינשא לבת הים שלו, אם כי כבר נמאס לו העניין הזה של השתיקה. מאז שהיא עלתה על היבשה היא שותקת. אפילו לא מילה אחת של אהבה! וכאשר אל ארמונו מגיעה נסיכה זרה שאתה יש לו כמה עניינים להסדיר, והיא גם עושה לו עיניים, הוא מהר מאוד מעדיף אותה, ומתנכר לאהובתו.
בייאושה נמלטת רוסלקה אל מכורת-הים שלה, אך שם היא יכולה לשיר כרצונה מבלי שזה יעזור לה להתקבל חזרה כשווה בין שווים. ובעוד היא מיואשת מגיע אל שפת האגם הנסיך, שהתפקח מהנסיכה הזרה, וכל כולו געגועים לבת הים שלו. מוכה ומיואשת היא מבינה כי עולמו זר לה, וכי לעולם לא יזכו זו בזו, היא מחבקת אותו באהבה גדולה, ממיתה אותו בנשיקה.
ומה אם זה באמת משל? הכי פשוט שיש. מי שמנסה לעזוב את עולמו (מכורתו, תרבותו, דתו או מינו – מחקו את המיותר) ולעבור לעולם אחר מאבד את קולו, את מקומו בחברה שלו ואת עצם קיומו, ואין לו קיום בעולם האחר.
למרבה המזל, ואולי משום שהמוזיקה של דבוז`ק נפלאה ועשירה, ניצלנו מהפקה שמנסה לתרגם עבורנו את אופציית המשל, ומנסה להפיק ממנה חווייה בימתית מסעירה, המרמזת לאקטואליה של מקום או של עם.אבל לצערי הרב, ולמרות שהמוזיקה והתזמור של האופרה הזאת סוערים כל כך, ההפקה שמועלית באופרה הישראלית החדשה נשארת חסרת חיים.
האגם אינו מרגש לאורך זמן
כי כן לא מספיק למלא את הבמה באגם שהוא שוקק מים במערכה הראשונה וקפוא לחלוטין במערכה השלישית. זה אפקטיבי ומרגש בהתחלה, בעיקר כשמעלית סמויה מעלה מהאגם את שד-המים. כשזה שב וקורה במערכה השנייה, זה כבר לא מרגש.
אבל לא רוסלקה ולא שלוש נימפות-מים עליזות אינן באות מהאגם, אלא מסתפקות ברציף עץ דו קומתי בצד הבמה.
התפאורה כשלעצמה יפה, אבל האפקטיביות שלה בשתי המערכות הראשונות נפגמת בגלל התאורה הקודרת, למרות שמדובר בליל ירח מלא במערכה הראשונה, ובאירוע חגיגי במערכה השנייה.
רק במערכה השלישית, כשהבמה בוהקת כזירת החלקה על קרח, אפשר לדבר על אור כלשהו ואפילו יש הברקת תאורה אחת, כאשר אלומת אור חזקה נשלחת מתוך האגם הקפוא אל פניה של רוסלקה ועל המסך האחורי נוצרת צללית יפה.
בימוי חסר השראה
אבל לא התפאורה של רודי סבונגי ולא התאורה (שלפי התכנייה אין לה מעצב) הם בעוכרי ההפקה שנוצרה במקור עבור בית האופרה הלאומית של ליון בצרפת, אלא הבימוי חסר ההשראה של ז`אן-קלוד ברוטי, ששוחזר אצלנו על ידי רוזין לפבר.
הכי קל לפטור את העניין בכך שהבמאי נתן למוזיקה לדבר. כי כן באופרה הזאת, הנמשכת כשלוש שעות וחצי, כולל שתי הפסקות, יש כמה קטעים ארוכים שכל כולם מוזיקה, או שאין כמעט פעילות מסיבית של מקהלה.
וגם אין בלט על המים או על הקרח. אינני בטוח שהוויתור על אלה נכון, אבל טוב שכך הוחלט אם לשפוט על פי הכוריאוגרפיה של הנשף במערכה השנייה. ובכל זאת הבעיה היא שהבימוי בעיקרו היה סטטי מאוד, גם כשהייתה בו תנועה כלשהי, ולא היה בו כדי לתרום להארת העלילה.
פיש גורם לתזמורת לשיר
למרבה המזל הגאולה החלקית של הערב הארוך באה מצד המוזיקה ומבצעיה, ובראשם המנצח אשר פיש שהצליח לכוון את התזמורת הסימפונית ראשון לציון בדיוק רב לכל צליל וגוון בתזמורו העשיר של דבוז`ק. התזמורת שרה תחת שרביטו של פיש, והוא העניק למוזיקה חיות כובשת.
פיש גם יודע להאיר יפה את השפעת המוזיקה של ואגנר על יצירתו האופראית של דבוז`ק, שעל פניה – ואפילו במוצהר – שואבת השראתה מהטבע. ההשפעה של המלחין הגרמני ניכרת בעצם השימוש במוטיבים איפיוניים של דמויות ומצבים רגשיים, בסולם סי במול מז`ור וסולמות אחרים, ובזרמי מוזיקה נלווים לקו המלודי. ואפילו בתמונת הסיום, בשעת מותו של הנסיך בזרועות רוסלקה.
לאריסה טטויב היא רוסלקה עזת ביטוי, בקול צלול ובמוזיקליות מלאת גוונים. כמוה גם ויקטור לוטסיוק, בתפקיד הנסיך, ובעיקר במערכה השלישית. ולדימיר בראון, בתפקיד שד המים ומריאנה טרסובה, בתפקיד המכשפה יז`יבבה, גנבו את ההצגה, בזמרתם ובנוכחות בימתית חזקה. עדנה פרוחניק בתפקיד הטבחית, יותם כהן בתפקיד שומר היערות וכן הילה בג`יו, ילנה פוקס ויוליה פלקחין כשלוש נימפות המים, תרמו לחגיגה המוזיקלית בקולות יפים וזמרה מלאת חיים.
אכזבה מהולה בתמיהה קשורה בהופעתה הקצרה והלא משכנעת, למרבה הצער, של אנה טומובה-סינטוב, שהייתה בצמרת האופרה העולמית שנים רבות וזמרתה מונצחת בעשרות הקלטות, רבות מהן תחת שרביטו של פון קאראיאן. בימים כתיקונם היה בואה לכאן, ואפילו לתפקיד קטן כמו זה של הנסיכה הזרה, זוכה למסע פרסום מסיבי, שלא לדבר על רסיטל ועל כיתת אמן.
תאריכי המופעים
צבי גורן
13/05/2004
:תאריך יצירה
|