תקשורתי מאוד

הופעתה של להקת מטרוס הקטלונית עם יצירתו של רמון אוליירה "כרמן" חותמת את הפרק הבינאומי של הפסטיבל שתפס השנה את מקומו של "דאנס אירופה"ובמהלכו הועלו שמונה מופעים של להקות אורחות, מפורטוגל, ספרד, בריטניה, צרפת, איטליה, טורקיה ובורקינה-פסו. אבל רק "כרמן" ממשיכה את הופעותיה מחוץ לתל-אביב. ולא בכדי.
 
זהו מופע מחול תקשורתי מאוד – החל בעובדה שיש לו עלילה, שמקורה האופראי הוא אחד הפופולריים ביותר, וכלה בעובדה שהוא מביא שעטנז של סגנונות מחול, שקל מאוד להתרשם מהם, עם עיבוד של קטעים פופולריים מהאופרה של ביזה בצירוף מוזיקה ספרדית מודרנית שרק אם קוראים את הטקסטים בתכנייה מגלים שהם של מרטיריו (ולא שעורכי התכנייה טרחו לספר מי זה).

השינוי המהותי הראשון של הסיפור הוא בדמותה של צוענייה – בגילומה המרשים של קירה פורקאלה הרוקדת פלמנקו - ומייצגת את צו הגורל המכתיב, לעתים בלחישה על האוזן, את המהלכים על לוח השחמט של משחק התשוקה, שהוא הפעם גג המחבר את בית החרושת לסיגריות למבנה אחר. בשינוי המהותי האחר, והעיקרי, הוא בתחום נסיבות פגישתם ואהבתם של כרמן וחוזה (ולא ג`וזה, כפי שהוא מזוהה בתכנייה), וסופה הדרמטי. בגרסה של אוליירה,  המתרחשת על גג בית החרושת לסיגריות חוזה איננו שוטר שמפר הוראות, אלא צעיר מקומי שיש לו רומן פעיל עם מיכאלה, צעירה מהשכונה. הופעתה של כרמן החושנית מושכת אותו אליה, מעוררת את קנאתה-זעמה של מיכאלה שאמנם מנצחת בדו קרב ביניהן אבל מפסידה את חוזה.
 
מבחינות רבות, רק בנקודה הזאת מתנערת יצירתו של אולייר מכבלי 45 דקות של בינוניות כוריאוגרפית,   ומקבלת ממדים של יצירה מקורית  עם רעיונות מעניינים – ובעיקר ביצועים טובים של שלושה מארבעת הסולנים. הדו קרב בין הנשים מסתיים כאשר מיכאלה שופכת מים על כרמן. חוזה מרעיף חמלה ההופכת מהר לארוטיקה, אך הופעתו יש מאין על הגג של אסקמיליו קוטעת את ההתפתחות הזאת. כרמן בוחרת בגבר ארוך הגפיים, המטופף–מתופף בצעדי פלמנקו, ומעוררת את קנאתו של חוזה. הוא לוכד אותה, אך היא נאבקת, משתחררת ושוטפת את גופה מברז מכל המים הגדול שבפינת הגג. שם, תחת זרם המים הגובר, הורג אותה חוזה. אולי הסמל פשטני – אבל הוא בא בהפתעה ומרשים מאוד.
 
הכוריאוגרפיה בחצי השעה המסיימת את הערב מלאת ביטוי רגשי, עם ביצועים מרשימים חביאר גרסיה הענוג בתפקיד חוזה וסאו-צ`ינג ווג הקלילה כמיכאלה ובעיקר של סנדרין רואט, קטנת קומה אבל לוהטת ומרתקת.  חצי שעה שנותנת חיים למופע כולו.