"החוב" (ישראל 2007)
 
דרמה. סרטו של אסף ברנשטיין, העוסק בשלושה אנשי המוסד, שבשנות ה-60 נכשלו במשימת לכידת פושע נאצי, וכ-30 שנה לאחר מכן הפרשה חוזרת אליהם כבומרנג. רחל (נטע גרטי), צבי (איתי טיראן) ואהוד (יחזקאל לזרוב) מרכיבים חוליית מוסד הנשלחת ב-1967 לאתר וללכוד בברלין את מקסימיליאן ריינר (אדגר סלגה), פושע נאצי המכונה "המנתח מבירקנאו", ולהביאו למשפט בישראל. הרופא הנאצי מאותר בקליניקה בברלין, שם הוא עובד כגניקולוג. רחל מתחזה לאישה הסובלת מבעיות פוריות, רוכשת את אמונו של הפושע ולאחר מכן היא וחבריה חוטפים אותו במבצע מתוחכם וכולאים אותו בדירת מסתור. בעת ההמתנה לאישור העברתו לישראל, מתפתחים עימותים פסיכולוגיים קשים בין הרופא, על רקע היותם בני דור שני לניצולי שואה. לרוע המזל, בשעה שרחל שומרת עליו מצליח האיש להימלט. השלושה מתקשים להתמודד עם כישלונם ומדווחים למפעיליהם בארץ שהם נאלצו להרוג את הפושע הנאצי בעת שניסה להימלט. הם שבים לארץ כגיבורים עתירי תהילה, אך במשך שנים רבות חיים עם השקר. ב-1997 מתברר להם שהפושע מבירקנאו עומד להתוודות על פשעיו, והשלושה מבינים שסודם יתגלה ומחליטים לבצע מחדש את המשימה, באיחור של 30 שנה, על מנת להשתיקו. רחל (גילה אלמגור), היחידה שמצב בריאותה תקין, טסה לאוקראינה, שם נמצא הפושע בבית אבות, אך מגלה שלא פשוט כל כך לבצע את המהלך הסופי. עם עודד תאומי, אלכס פלג. 93 דקות.
 
הסרט לוקה בכל מרכיביו: משלב הסיפור והתסריט שאינם אמינים, ועד שלב הביצוע הלא משכנע של הבמאי וחבורת השחקנים המכובדת
 
"ריקוד לאור הירח" (ארה"ב 2007)
 
דרמה. סרטה של קריסטן שרידן. מפגש רומנטי חד-פעמי, לפני 12 שנה, בין לילה (קרי ראסל), צ`לנית מוכשרת, ולואיס (ג`ונתן ריס מאיירס), זמר אירי בלהקת רוק, מסתיים בהריונה של הנגנית. אביה האריסטוקרט מרחיק אותה מהבחור ואת התינוק שהיא יולדת לאחר ששקעה בעילפון מעביר ללא ידיעתה לבית יתומים. הילד, אוון (פרדי היימור) גדל ומפתח רגישות רבה לצלילים ולמוזיקה. הוא מרגיש שאם ילמד לבטא את היצר הפנימי הזה שמפעם בו, יצליח להגיע באמצעות המוזיקה להוריו הביולוגיים. הילד מגיע יום אחד מבית היתומים לניו יורק, ונמשך בחבלי קסם לילד המנגן בגיטרה בוושינגטון סקוור פארק. זה לוקח אותו לבית נטוש בה גדלה חבורת ילדים עזובים, בחסות "הקוסם" (רובין וויליאמס), ששולח אותם לנגן ולקבץ נדבות עבורו. עד מהרה מגלה אוון כישרון מולד לנגינה וירטואוזית בגיטרה ועובר אף הוא לנגן בכיכר. "הקוסם" קולט שלידיו נפלה ביצה שעשויה להטיל ביצי זהב, משנה את שמו לאוגוסט ראש ומנסה לשווק אותו כאמן לאמרגנים ובעלי מועדונים שונים, כדי לעשות עליו קופה. בינתיים אביה של לילה הגוסס מגלה לה את דבר קיומו של בנה והיא פוצחת בחיפושים נואשים אחריו. אוגוסט, שככל שעובר הזמן מתברר שהוא גאון מוזיקלי, מצליח לאחר שהמשטרה פושטת על המחבוא של "הקוסם", לבורח ולהגיע לכנסייה, שם הוא מפגין את יכולתו ביצירת מוזיקה וביצועה על אורגן. הכומר המקומי מביא אותו לביס הספר ג`וליארד, שם מתרשמים המורים מכשרונו. השאלה היא האם המוזיקה שיצור תצליח לאחד בין הילד לבין הוריו, לילה ולואיס. עם טרנס הווארד. 100 דקות.
 
בזיקה מובהקת לדייוויד קופרפילד, יצרה הבמאית, בתו של ג`ים שרידן, אגדה מסוגננת בעלת קצב פנימי, על כוחה של המוזיקה. יפה, מרגש, נוגע ללב. 
      
"עוברים להודו" (ארה"ב 2006)
 
קומדיה. סרטו של ג`ון ג`פקוט. טוד (ג`וש המילטון), איש מחלקת מכירות של חברת טלמרקטינג בסיאטל המשווקת באמצעות הטלפון מוצרי קיטש, מתבשר כי עליו לעבור להכשיר מנהל שיעמוד בראש מחלקה דומה בהודו, כי שם כוח העבודה זו הרבה יותר זול. הוא טס למומבאי והמפגש הראשון שלו עם הליכותיה של המדינה האסייתית והמנטליות השונה שלה ושל אנשיה, גורם לו להלם (שלא לדבר על קלקול קיבה וכיוס כספו על ידי ילדים מתוחכמים). טוד מתחיל להכשיר לתפקיד את פורו (אסיף באסרה), המנהל המקומי, שמנסה להקל עליו את ההתאקלמות ולעזור לו לגשר על הבדלי התרבות. השניים עובדים עם הטלפנים המקומיים, ומתוכם בולטת צעירה נאה ואינטליגנטית בשם איישה (איישה דארקר), שנונה, חדה ובעלת היגיון. טוד מטפח אותה להיות סגניתו של פורו, ןכאשר השניים יוצאים לנסיעה משותפת כדי להבאי פרטי סחורה שהגיעו מאמריקה, מתפתח ביניהם רומן לא ממש צפוי. הבעיה היא שאיישה מאורסת ואין בדעתה לבטל את נישואיה המיועדים לגבר הודי. 102 דקות.
 
הקולנוע עסק לא מעט בשנים האחרונות במפגשי המערב עם התרבות ההודית, ולמרות זאת מדובר בסרט קטן סימפטי, מקסים ומשעשע, שיגרום לכם לצאת עם חיוך על השפתיים.

"3:10 ליומה" (ארה"ב 2007)
 
מערבון. סרטו של ג`יימס מנגולד ("הולך בדרכי", "נערה בהפרעה", "קופלנד"). בשנת 1957 יצר הבמאי דלמר דייוויס את סרט המקור, על פי סיפור קצר של אלמור לנארד (גם סיפורים אחרים שלו עובדו לסרטים, כמו "רומן לא חוקי", "ג`קי בראון" ו"תפוס את שורטי"). שנות ה-50 היו תור הזהב של ז`אנר המערבון באמריקה, אם כי "3:10 ליומה" לא נכלל בין מערבוני המופת שנוצרו אז. ובכל זאת, מנגולד החליט לעשות לו רימייק, בדיוק 30 שנה לאחר צאת סרט המקור. הסיפור: דן אוונס (כריסטיאן בייל), חוואי נשוי לאליס (גרטשן מול) ואב לשני ילדים, שנפצע במלחמת האזרחים, נתון במצוקה כלכלית, כמו גם תחת הצקות חוזרות ונשנות של בעלי הון שימכור את אדמתו, כדי שתיסלל עליה מסילת רכבת. בן ווייד (ראסל קרואו), מנהיג כנופיית שודדים מתוחכם, אינטליגנט, שנון ובלתי צפוי, נלכד לאחר שוד מרכבת דואר, ושריף העיירה המקומית מחליט להעבירו לתחנת הרכבת משם יילקח למשפט. אוונס מחליט להתלוות לצוות שייקח את ווייד ליעד הרצוי, תמורת תשלום של 200 דולר, שיסייע לו ולמשפחתו לשרוד בחורף הקרוב. במהלך מסע הרכיבה, שאורך כמה ימים, נרקם קשר מיוחד בין ווייד ואוונס, שמטשטש במשהו את ההבדלים בין טוב לרע. עם פיטר פונדה, דאלאס רוברטס, בן פוסטר. 117 דקות.
 
חזק, מרשים ומשכנע לא פחות מהמערבונים של פעם, אולי אפילו יותר. בייל וקרואו מעולים ומתעלים.
 
"כוורת בסרט" (ארה"ב 2007)

אנימציה. על הבימוי חתום סיימון ג`יי סמית, אבל הפרויקט כולו הוא של ג`רי סיינפלד, שכתב, הפיק ומדבב את הדמות המרכזית. בארי ב. בנסון (קולו של סיינפלד), שסיים לא מכבר קולג` לדבורים, שואף ליותר מאשר להיות עוד פועל במפעל הדבש הונקס, שבעירו ניו הייב סיטי. בארי מאתר הזדמנות לעזוב את הכוורת ולהיעלם לחבריו, ומגלה עולם שעל קיומו כלל לא ידע. הוא פוגש במקרה בוונסה (קולה של רנה זלווגר), עובדת בחנות פרחים במנהטן, ופותח בשיחה איתה, דבר המנוגד לכללי הדבורים. השניים מתיידדים ובארי לומד בעזרת ונסה את כל מה שצריך לדעת על מהותם של בני האדם. הוא מזועזע לגלות שכל אחד יכול לקנות דבש במכולת או בסופר הקרוב למקום מגוריו, ומבין שלמעשה האנשים גונבים את התוצרת הייחודית של הדבורים ועושים עליה כסף. בארי מחליט להגן על עבודת הדבורים המתוקה ולתבוע את המין האנושי. עוד תרמו קולות: מתיו ברודריק, ג`ון גודמן, כריס רוק, פטריק וורבטן, קתי בייטס, אופרה ווינפרי, בארי לוינסון, והסלבריטאים ההוליוודים שגם זכו בתפקידי אורח מצוירים – ריי ליוטה, לארי קינג וסטינג. 90 דקות.
 
מדליק ומצחיק, במיוחד כשההומור הסיינפלדי מתגנב לטקסטים. ללקק את האצבעות הנוטפות דבש. 
   

  
 ***

"אי שה אגדה, תיאטרון היידיש – סיפור אהבה" (ישראל 2007)

שמיטת חובות: סרט דוקומנטרי  המוקרן במסגרת "דוקולב " של בתי קולנוע לב זה שבועות אחדים, ונשמט מאחת הסקירות הקודמות. סרטו של דן קציר ("יצאתי לחפש אהבה... תיכף אשוב") עוקב אחר מאמציה של ציפורה שפיזמן, אשת תיאטרון, יזמת ושחקנית ותיקה ונמרצת, במאמציה לשמר את התיאטרון היידי היחיד שנותר בניו-יורק, כדי שהשפה ותרבות היידיש לא ייכחדו מהעולם.

 בגיל 90 היא מסרבת להפסיק לפעול ללא לאות, לעשות נפשות למען התיאטרון שלה ולהעלות הצגות שזוכות לביקורות מצוינות בעיתונות המקומית. ולמרות הכול לא מגיע קהל רב לצפות בהצגות ואנשי התיאטרון נתונים במאבק הישרדות יומיומי. הסרט מטיל זרקור גם על קבוצת אמני השוליים ניו יורקיים, בהם גם שחקנית ישראלית צעירה (רוני נוימן), המקיפים את שפיזמן ופועלים לצידה באולם התיאטרון הנידח שבקצה העיר, בתחושת שליחות למען הרעיון, האידיאולוגיה והאמונה החזקה שאסור לתת לתרבות הייחודית והעשירה הזו, שצמחה בקרב היהודים במזרח אירופה, לגווע.
 
סרט מרגש ונוגע ללב, המשכיל להאיר תופעה תרבותית נדירה, שספק אם תשרוד לאורך זמן.