סרטו החדש של קלוד ללוש מגיע בגפו אל האקרנים. הבמאי הוותיק יגיע במקביל לביקור בארץ
"הצטלבות" (צרפת 2007)
דרמה. סרטו של קלוד ללוש, שלמרות שמאחוריו גלריה עשירה ומגוונת של סרטים, לנצח ייזכר בעיקר בזכות גלולת הרומנטיקה הסכרינית והמגה-להיטית "גבר ואישה", שיצר ב-1966 (ולא נשכח את כוכביו, אנוק איימה וז`אן לואי טרינטיניאן, ואת נעימת הנושא הממכרת של פרנסיס ליי).
ללוש בן ה-70, וגם אלן רנה, מוותיקי הבמאים הצרפתיים, חוזרים באחרונה עם סרטים שמצביעים על כך שהם לא שכחו לעשות קולנוע ועדיין יש להם מה להגיד, למרות שהאמירות שלהם היום יותר מרוככות ונטולות מהפכנות. רנה עשה זאת עם "לבבות" וכעת ללוש מביא את "הצטלבות".
הסרט נפתח כשהסופרת הפופולרית ג`ודית רליצר (פאני ארדן) מציגה ספר חדש שכתבה, שבניגוד לספריה הקודמים זוכה לא רק באהדת הקהל אלא גם בהערכת הביקורת. מכאן חוזרת העלילה לנפשות הפועלות בספרה ולדרך שבה הפכו מאנשים בשר ודם לדמויות ספרותיות. הוגט (אודרי דאנה) היא ספרית נאה שארוסה הרופא נוטש אותה ליד תחנת דלק על אם הדרך, לאחר מריבה צעקנית ביניהם, בעת שהשניים עושים דרכם לבית הוריה.
הוגט השבורה פוגשת בבית הקפה הסמוך את פייר (דומיניק פיניון), גבר בגיל העמידה, מרצה לספרות בתיכון שגם מיטיב לבצע להטי קוסמות שונים. לאחר שיחה שמתפתחת ביניהם הוא מציע לה טרמפ לכיוון בית הוריה, ובדרך מספר לה שהוא סופר הצללים של רליצר, הסופרת האהובה עליה. אחר כך הוא חוזר בו, אבל הוגט מבינה שמדובר במתחזה אמין ומבקשת ממנו להצטרף אליה לבית הוריה, שם יוצג על ידה כארוסה הרופא. פייר נענה להרפתקה ואז מתפתחת העלילה לכיוונים לא צפויים, כשברקע גם דיווח על רוצח סדרתי מאיים ומרצה באוניברסיטה שיום בהיר אחד קם ומחליט לעזוב את אשתו והילדים. עם מישל ברנייה, מרים בוייר. 103 דקות.
סרט מהנה ומענג, עם תסריט מלוטש וביצוע משכנע של פיניון, הוגט וארדן.