מחול - עולים השבוע: "אליזבת: תור הזהב" ועוד

קייט בלאנשט שבה לתפקיד המלכה אליזבת, שתי קומדיות רומנטיות וויל סמית באימה בדיונית

"אליזבת: תור הזהב" (אנגליה/ צרפת 2007)

דרמה. סרטו של שקהאר קאפור. מעין סרט המשך ל"אליזבת", מ-98`. מלכת אנגליה (קייט בלאנשט) שכבר שולטת כשלושה עשורים, עדיין נאלצת להדוף מזימות בגידה משפחתיות וניסיונות גורמים עוינים להדיחה מכתרה. יחד עם זאת, עומד מולה כעת איום חיצוני קשה במיוחד. בשנת 1585 האימפריה הקתולית הספרדית, בראשותו של המלך פיליפ השני (ג`ורדי מולה), מאיימת לצאת למתקפה חזיתית גורפת על אנגליה הפרוטסטנטית. פיליפ מגובה בכנסייה הרומאית ובאנשי האינקוויזיציה בארצו. אליזבת מתרפקת בינתיים על אהבה חדשה: ימאי נאה וכריזמטי בשם ראלי (קלייב אוון) ומעוניינת לממש את אהבתה, למרות מעמדו הנחות וחוקי הכתר הנוקשים של הממלכה, שמונעים זאת ממנה. היא מבקשת מעוזרתה, בס (אבי קורניש), לשמור לה על ראלי, אך נאלצת לראות באינטימיות הולכת וגוברת ביניהם.
עוזרה הנאמן של המלכה, סר פרנסיס וולסינגהאם (ג`פרי ראש), בולם מזימת קושרים על שלטונה, בהם גם בת דודתה, מרי סטיוארט (סמנתה מורטון). ואליזבט נאלצת עדיין להתמסר לאתגר הקשה והגורלי מכולם: שליחת לוחמיה לבלימת הצי הענק והחזק של הספרדים, המסתער על חופי אנגליה. 114 דקות.

המשכון שמצדיק את הציפיות. דרמה גדולה, אפית והרואית, בהפקה מושקעת ומלוטשת. בלאנשט מעולה.

"העולם על פי דן" (ארה"ב 2007)

קומדיה רומנטית. סרטו של פיטר הדג`ס. דן (סטיב קארל) הוא אלמן שזמן רב לאחר מות רעייתו עדיין לא חזר לזירת הדייטים. הוא מגדל לבדו את שלוש בנותיו, שתיים מתבגרות, ג`יין (אליסון פיל) וקארה (בריטני רוברטסון) ואחת קטנה יותר, לילי (מרלן לאוסטון), ולפרנסתו כותב טור ייעוץ בעיתון, שבו הוא עונה על סוגיות אישיות המציקות לאנשים. דן מקפיד על חינוך בנותיו בשמרנות יתרה, בניגוד לעצות הליברליות שהוא מעניק לקוראיו. יום אחד הוא והבנות נוסעים לכינוס סופשבוע משפחתי, בבית הכפרי, בחיק הטבע, של הוריו, ננה (דיאן וויסט) ופופי (ג`ון מהוני). לשם נקבצו גם שני אחיו של דן, מיטץ` (דיין קוק) וקליי (נורברט ליאו בוץ), האחרון עם רעיית איילין (איימי ריאן) וילדיו. דן יוצא לחנות ספרים באזור ופוגש באישה צעירה מקסימה, מארי (ג`ולייט בינוש). בין השניים ניצת קליק מיידי, ודן שלא משופשף כאמור במגעים עם נשים בזמן האחרון, אוזר לבסוף עוז ומבקש ממנה לפני פרידתם, את מספר הטלפון שלה. כשהוא חוזר לבית ההורים מתברר לדן לתדהמתו שמארי הגיעה אף היא לשם, והיא אינה אלא חברתו של אחיו מיטץ`. לראשונה, הגבר שמיטיב לייעץ לכל אחד הפונה אליו בבעיה אישית, מוצא עצמו לפתע חסר אונים כשמדובר בבעיה האישית שלו – שהוא מאוהב בחברתו של אחיו. וההתמודדות עם הסיטואציה לא פשוטה. עם אמילי בלאנט. 98 דקות.

סרט רומנטי מקסים. אני אוהב את סטיב קארל, שחקן מגוון שבכל סרט מפגין פן אחר של יכולת המשחק הוורסטילית שלו. ג`ולייט בינוש כובשת כרגיל, וגם שאר הקאסט עושה עבודה טובה.

"אף פעם לא אהיה שלך" (ארה"ב 2007)

קומדיה רומנטית. סרטה של איימי הקרלינג. רוזי (מישל פייפר), מפיקה בסדרת טלוויזיה, גרושה ואם לנערה מתבגרת, איזי (סארסי רונאן), עסוקה כל כולה בעבודתה בטלנובלה עתירת הרייטינג שלה. רוזי בת 40, אך התרגלה כבר לחיים ללא בן זוג. כאשר היא עורכת אודישנים לשחקנים חדשים לסדרתה, צד אחד המתמודדים הצעירים, אדם (פול ראד), את עינה. הוא מצחיק, כישרוני ומעבר לכך גם נאה. ואם לא די בכך, ברגע שהיא מקבלת אותו לסדרה ומעניקה לו תפקיד, הוא מציע לה לצאת איתו לדייט. מאחר וזמן רב היא לא יצאה עם גבר, מסכימה רוזי לבלות איתו ערב, למרות שהוא צעיר ממנה ב-11 שנים לפחות. היא לא לוקחת את היחסים ביניהם ברצינות, אבל הוא כן, ואט אט גם היא הולכת ומתאהבת בו. גם בתה, שמוצאת שפה משותפת עם אדם, מפצירה בה להמשיך את הקשר, אבל רוזי לא בטוחה שמה שהיא צריכה עכשיו זה רומן קבוע ורציני עם גבר צעיר. הקול הפנימי המלווה אותה, בדמותה של אמא טבע (טרייסי אולמן), דוחקת בה שלא להמשיך את הקשר. ובנוסף לכך ג`יני (שרה אלכסנדר), מזכירתה הצעירה, שמה עליו עין ומביימת לו רומן עם כוכבת הסדרה המפונקת בריאנה (סטייסי דאש), כדי לעורר את קנאתה וליצור חיכוכים בין השניים. איך תפתור הגיבורה שלנו את הדילמה? 97 דקות.

קומדיה קלושה וחלטוריסטית, שלא מצליחה להצחיק. לא ברור בשביל מה פייפר הייתה צריכה את הסרט הזה לרזומה שלה. רק פול ראד מקסים וחינני למדי.

"אני האגדה" (ארה"ב 2007)

בדיוני-אימה. סרטו של פרנסיס לורנס. בתחילה נראה שימות המשיח הגיעו ונמצאה תרופה אולטימטיבית לסרטן, אבל עד מהרה מתברר שבאמצעותה הופץ וירוס קטלני שחיסל את כל האנושות, ב-2009. כך לפחות מניח רוברט נוויל (וויל סמית), מדען מבריק שנותר לבדו במנהטן הנטושה והמוזנחת, ושלוש שנים לאחר פרוץ המגפה הנוראה, למד לחיות לבדו עם כלבו הנאמן ומנסה להעביר מסרים באמצעות המשדר שלו לניצולים אחרים ברחבי העולם. אבל אין קול ואין עונה. על רוברט להישמר מפני המוטציות האנושיות המטורפות, דמויי זומבים פראיים צמאי דם, אחרי שאיבדו צלם אנוש כתוצאה מפגיעת הנגיף, שיוצאות בלילה לשחר לטרף ומחכות הזדמנות להסתער עליו. רוברט, שבאופן לא ברור מחוסן מפגיעת הנגיף, מנסה במעבדה שבנה במרתף דירתו המבוצרת למצוא תרופה שתכיל את דמו המחוסן, ומזריק אותה לאחת המוטציות שלכד. אבל לא נראה שהתרופה שפיתח משפיעה. כאשר חבורה של מוטציות מסתערות על רכבו הממוגן וכמעט מחסלות אותו, מצילים אותו לפתע אישה צעירה, אנה (אליס בראגה), ובנה הצעיר איתן (צ`רלי טאהאן). מסתבר שגם הם ניצולים חסיני הווירוס. היא מחזירה אותו לדירתו, מטפלת בו ומפצירה בו לצאת איתה ועם בנה למסע לעבר מושבת ניצולים שהוקמה, כך היא מאמינה, במרחק כמה שעות נסיעה מניו-יורק. 100 דקות.

פרט לתרגיל קולנועי, שבו ניתנה לוויל סמית האפשרות להוכיח שהוא יכול לשאת על כתפיו לבדו סרט שלם (והוא מצליח), אין כאן הרבה. הסרט נטול השראה ומזכיר סרטי אימה-זומבים שכבר ראינו לא מעט.