קרה לכם פעם שהגעתם לנקודה שבה רציתם שינוי בחיים? שהרגשתם שכבר נמאס לכם מבן/בת הזוג, שהריגושים זה כבר לא מה שהיה? חשבתם רגע מה עלול לקרות אם תקחו את זה צעד אחד קדימה, ואם באמת תנסו לגוון וללכת עם זה עד הסוף?
ההצגה החדשה "קח אותי מוריס", שעולה בימים אלה, עוסקת בדיוק בסוגיה הזו. לפי מדד הצחוקים בהצגת הבכורה, מדובר באחת הקומדיות המצחיקות של השנה.
בהצגה נפגשים שישה אנשים, 3 זוגות, וכל אחד מהם מביא אתו מטען שלם של סטיגמות, אהבות, שנאות, פנטזיות ומטענים שעומדים בפני פיצוץ. אלון (גיל וסרמן) ורותי (מיכל סלע) הם זוג צפוניים – רואה-חשבון ופריקית של יוגה ובריאות – ולשניהם נמאס אחד מהשני. כדי לגוון מפרסמת רותי מודעה בעיתון לחילופי זוגות, ומחכה לקזנובה שיבוא ויכבוש אותה.
הקזנובה התורן הוא מוריס (דוד שאדי), שאשתו כוכי (נגה רוט-גור) מנהלת חיים וירטואליים מול טלנובלות ספרדיות סוחטות דמעות. אתו מגיעה גם ריקי (פזית ירון מיניקובסקי) על תקן חתולת המין חסרת המעצורים שמוכנה לעשות הכל ובתנאי שאף אחד לא יסתום לה את הפה. ריקי משאירה מאחור את החבר שלה (יהב גל), מוציא לפועל ובלש, שרק מחכה שהיא תגיד כבר "כן" והם ילכו לחופה.
המפגש בין אלון, רותי, ריקי ומוריס מוליד עשרות סיטואציות מצחיקות עד דמעות. בעוד רותי מוכנה להיסחף אחרי מוריס השרמנטי והחלקלק, אלון מנסה לשמור על שפיות ולהתגבר על ההיפר-אקטיביות של ריקי, שהורסת לו כל חלקה טובה בחיים.
העלילה הולכת ומסתבכת עד שבשיאה אשתו של מוריס והחבר של ריקי מגיעים לבית ברמת אביב ג` כדי לקחת את בני הזוג האובדים. לא ארחיב יותר לגבי העלילה, אבל בואו נגיד דבר כזה – אם אי פעם חשבתם על חילופי זוגות, "קח אותי מוריס" תוריד לכם את החשק להרפתקה. מצד שני – היא יכולה להדליק אתכם בגלל שדווקא בסוף יש תפנית שעושה טוב לחיי הזוגיות והמשפחה.
ששת השחקנים עושים עבודה מעולה על הבמה. הכימיה ביניהם, התזמון המדויק של ההתפתחויות וגם הרומנטיקה הוולגרית לעתים שהם מציגים עושה ל"קח אותי מוריס" רק טוב.
מי שגונבת את ההצגה היא ללא ספק פזית ירון מיניקובסקי. אמנם אין לה שיער בלונדיני, אבל היא ממלאת את תפקיד הבלונדה בצורה מופלאה. הפתגמים שהיא מעוותת, הבקיאות שהיא מפגינה בנושאי אופנה ( מי זה ורסצ`ה? הכורדי שפתח חנות חדשה בבית רומנו?) ובכלל הקלילות, הפתיחות והמשחק שלה גוררים צחוקים רועמים ומחיאות כפיים סוערות מהקהל. הדמות שלה היא הפנטזיה של גברים רבים והסיוט של נשים רבות. היא אומרת מה שיש לה (בלי חניית ביניים בין המוח לפה, כמו שאומר עליה אלון), וכשהיא על הבמה יתר השחקנים הם רק תפאורה.
אחד הפרמטרים החשובים ביותר בקומדיית מצבים הוא הכתיבה. ב"קח אותי מוריס" מפגינים אורלי ישועה וצביקה שוורצברג כתיבה שנונה, חדה וזריזה. הקהל לא מספיק להירגע מפאנצ` אחד, וכבר מגיע פאנצ` אחר. הקצב של ההצגה הוא מהיר, כזה שמתאים במדויק לקלילות שסיטואציית חילופי הזוגות מחייבת. השחקנים יורים מהמותן בדיחות, אמירות שנונות, עיוותי לשון וכל מה שרק תרצו.
אם אתם מחפשים בילוי לזוג או אם אתם לבד ורוצים לדעת מה מחכה לכם בחיי הזוגיות – תנו למוריס לקחת אתכם. תאמינו לי – הוא יעשה לכם (ובעיקר לכן) רק טוב...
מיכל בן דוד
למועדי הצגות
27/05/2004
:תאריך יצירה
|