ונתחיל מהסוף: ב-4 ביוני , יום שישי, מ-8:30 בבוקר ועד שעות הערב המוקדמות, יתקיים בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב יום כיף פתוח לקהל הרחב תחת הכותרת "לראות את הבנאדם".
יוזמה התנדבותית פרטית ומפתיעה של כמה סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב הביאה לקיומו של האירוע רוחש הפעילויות שמטרתו "להפנות את תשומת הלב החברתית מהמוגבלויות של האדם אל האדם עצמו" באמצעות חוויות משותפות. האירוע נעשה ללא כל מטרות רווח.
משעות הבוקר ולאורך כל היום יתקיימו מופעי אמנים, כולם בהתנדבות, וביניהם: אהוד בנאי, הדג נחש, מודי בראון, חברי "החמישייה הקאמרית", עידן אלתרמן, ג`וזי כץ, איתמר רושטילד, סי היימן, להקת היהלומים, טל שגב,שרית וינו אלעד, להקת מתופפי המדבר, אלון ריינהורן, אברי גלעד. זוהי רק רשימה חלקית מאחר והיזמים פונים לאמנים נוספים בימים אלה.
בין שאר הפעילויות שיתקיימו במהלך היום - משחק כדורסל של נבחרת נכים מול כדורסלנים מקצועיים שיישבו על כסא גלגלים, קורסים מזורזים של שפת הסימנים, תצוגת אופנה שידגמנו בה דוגמנים מכל המגזרים (נכים, דתיים, שמנים, גברים, נשים, מבוגרים וכו`), מצגות אמנות, ועוד.
מספרת היוזמת והמארגנת של האירוע, עינת אובל: "יש נושאים שתמיד הפריעה לי הדרך שבה מטפלת בהם התקשורת, טיפול שמשקף בעצם את היחס של האנשים. נושא אחד כזה הוא ההתייחסות לבעלי מוגבלויות. כשמזמינים לתכניות נוער, למשל, מישהו שונה, כמו נכה, ערבי או עולה חדש, השאלות שהם נשאלים מתייחסות תמיד לשונות שלהם. שאלות כמו `אתה כועס על אלוהים שעשה אותך נכה?`, או לעולה החדש, `יש דברים שאתה מתגעגע אליהם?`. ואז, למרות הכוונה הטובה, הם משאירים, בהפוכה, את הבנאדם עמוק בתוך השונות שלו, לא שואלים את השאלות האמיתיות והנוגעות, ולא מחפשים לראות את הבנאדם. להכיר את השונה. וזאת רק דוגמה אחת. הדבר הזה צרם לי מאז ומתמיד".
יש משהו שמחבר אותך באופן אישי לנושא הזה?
"על פני השטח, אני כבדת ראיה, וזה כביכול החיבור הטבעי. אבל המגבלה שלי לא היוותה אף פעם אלמנט בחיים שלי, והיו דברים שהעסיקו את `מערכת הצדק` שלי הרבה יותר מהיחס לנכים, כי לא הייתי מודעת לעד כמה שהיחס לנכים הרבה יותר חמור ממה שזה נראה מעל פני השטח, בגלל שאת המגבלה שלי לא רואים, אז לא ספגתי שום דבר באופן ישיר".
הרעיון המקורי של "לראות את הבנאדם" לקוח מפרויקט, בחסות עיתון גלובס וחברת `פישמן אחזקות`, שניסה לקדם את נושא קידום אנשים בעלי מוגבלויות. הפרויקט לא יצא בסופו של דבר לפועל.
"שירלי קנטור, מקבוצת פישמן, הציעה לי להשתתף בפרויקט לשיפור עמדות כלפי נכים באוניברסיטת תל-אביב", מספרת עינת. "ללא הפנייה שלה לא הייתי מגיעה לזה בעצמי. התבקשתי על ידה לערוך סקירת מחקר על עמדות החברה כלפי בעלי המוגבלויות, ואז התחלתי להבין את הבעיה. כשהכרתי נכים שאת הנכות שלהם רואים, בניגוד לשלי, הבנתי עד כמה היחס כלפי הנכים לא בא ממקום בריא. אחרי שהפרויקט בקבוצת פישמן נפל, החלטתי שזה פרויקט מספיק חשוב, לא רק עבור הנכים אלא לחברה כולה, בשביל שאני אתאמץ להרים אותו אתם או בלעדיהם".
מה מטרת הפרויקט?
"הרבה אנשים, באופן טבעי, נרתעים, גם אם לא במודע, מנכות ומנכים. האנשים האלה לא יעשו שום צעד כדי להיפטר מהרתיעה שלהם, ואני יכולה להבין את זה. כשמשהו מפחיד אותך, הנטייה הראשונה היא לברוח ממנו. הפרויקט `לראות את הבנאדם` מנסה לקחת את הפחד הזה ולטפל בו מהמקום הכי ידידותי וכיפי שאפשר.
עשינו למשל תשדירי שרות, בשיתוף שידורי קשת, שישודרו בערוץ 2, ובהם נכים ובריאים (המיוצגים בחלקם על ידי אנשי `החמישייה הקאמרית`), מוצגים תחת הכותרת `אנשים בעלי מוגבלויות`, ומספרים על מגבלות שטותיות שהם סובלים מהם, כמו רמי הויברגר שמספר למשל על העצלות ממנה הוא סובל.
האירוע באוניברסיטה מזמין את הקהל הרחב לראות הופעות, ועל הדרך, להשתתף בפעילויות חווייתיות, כמו למשל `מפגשים אישיים על הדשא` שבהם נכה ידבר על תחום העניין שלו עם מפורסם הקשור לאותו תחום עניין. לדוגמה - משה, בחור עיוור, פריק של כדורגל, ישחזר עם יורם ארבל רגעים גדולים ממשחקים שהיו. הכוונה היא לתת לאנשים להתחבר מתוך תחומי העניין שלהם, במקום מהמוגבלויות שלהם. לא יהיו בפרויקט הזה מסרים ישירים בנוסח `קבל את השונה`, אלא בעיקר ניסיון לגרום לאנשים לחוות את המסר הזה, בלי הרבה מילים, ובטח שבלי הטפות..."
עם כל הכבוד לאירוע החד פעמי הזה, מה הלאה?
"יש כל כך הרבה משאבים מבוזבזים באוניברסיטה: עבודות שסטודנטים עושים ואחר כך זורקים לפח, או אתרי אינטרנט שסטודנטים למדעי המחשב בונים כשיעורי בית, או סוגיות משפטיות שסטודנטים למשפטים חוקרים ואחר כך זורקים. ומצד שני, יש כל כך הרבה אוכלוסיות ועמותות שאין להם משאבים, אבל יש להם צרכים מסוימים שהם לא מצליחים לספק אותם. המחשבה שלי היא לחבר בין צרכי השטח האמיתיים, לעבודות של הסטודנטים.
אני גם מקווה שיום האירועים הזה יהפוך למסורת ויתקיים כל שנה, שיקבל את החשיפה שהוא זקוק לה, וידרבן את הסטודנטים להתחבר לצרכים האמיתיים של השטח. הם יוכלו לחפש פתרונות יצירתיים, ולהציג את העשייה שלהם בסוף השנה. עבור האוכלוסיות שזקוקות לחיזוקים, זאת תהיה הזדמנות להביע את האמת שלהם, בלי המסננת של אנשי המקצוע השבלוניים".
טל גורדון
הכניסה חופשית, האירוע פתוח לקהל הרחב.
אתר הפרויקט
29/05/2004
:תאריך יצירה
|