מחול - עולים השבוע: "אני לא שם" ועוד

טוד היינס מפרק את בוב דילן לשבע דמויות, בן אפלק בסרטו הראשון כבמאי ועוד שניים

"אני לא שם" (ארה"ב 2007)

דרמה. סרטו המורכב ורב הרבדים של טוד היינס ("ולווט גולדמיין", "הרחק מגן עדן"), על אודות אישיותו רבת הפנים של היוצר והזמר הגאון בוב דילן. את התסריט, אגב, הוא פיתח יחד עם הישראלי במקור, אורן מוברמן.

שישה שחקנים מגלמים שבע דמויות שונות המייצגות את דילן בתקופות חיים ובפאזות יצירתיות שונות, המובאות בעריכה צולבת. ארתור (בן וישו) הוא המשורר המרדן, שהושפע בשנות ה-60 מהמשורר הצרפתי ארתור רמבו ונחקר על המסרים החתרניים הטמונים בשיריו. וודי (מרקוס קארל פרנקלין), נער שחור צעיר ואנרגטי, מסמל את שאיפותיו האמנותיות של דילן בראשית בדרכו - נווד שמדלג מרכבת לרכבת עם הגיטרה שלו, פוגש טיפוסים שונים, קורא לעצמו וודי גאטרי (כשם זמר הפולק האגדי) ומגולל בפניהם סיפורים על הקריירה המפוארת שלו. דמות זו מדמה את השאפתנות והאותנטיות הרבה של האמן, גם כשהוא מתפקד כחקיין וזייפן.

ג`ק (כריסטיאן בייל) הוא ממובילי סצינת המחאה בגריניץ` ווילאג` בשנות ה-60, ויצירותיו המקוריות, אלבומיו והופעותיו זוכות בהצלחות חסרות תקדים. ג`ק מסמל את דילן בשיא יצירתו, עד שהוא מתכחש לפתע למסרים המיוחסים לו, ולמודעות החברתית שאפיינה את שיריו, נפרד גם מבת זוגו, זמרת הפולק אליס, ויוצא לדרך חדשה. רובי (הית` לדג`ר) משקף את יצירותיו הרומנטיות של דילן - שחקן חובב אופנועים, שתהילתו באה לו כאשר הוא מגלם את ג`ק בביוגרפיה קולנועית המצטלמת ב-1965. כן מתוארת מערכת היחסים בת העשור עם בת זוגו קלייר (שרלוט גיינסבורג), מפגישתם הראשונה בגריניץ` ווילאג` ועד פרידתם כשברקע מלחמת וייטנאם.

ג`וד (קייט בלאנשט באפיון מדהים של דמות, יותר דילן מאליזבת) מתאר את התקופה שבה עבר האמן ממוזיקת פולק לרוק גיטרות חשמליות, ומאושיה חברתית שמאלנית לניהיליסט מוחלט. בין ידידיו החדשים, אלן גינזברג (דייוויד קרוס) וקוקו ריבינגטון (מישל וויליאמס). בשלב הזה הוא הופך נערץ על קהל בינלאומי רחב אך מעריציו חובבי הפולק, קהל מוזיקת המחאה ומבקרי מוזיקה שמרנים הופכים לאויביו והוא נאבק בהם ומגיע למצב של התמוטטות עצבים.

פסטור ג`ון (כריסטיאן בייל, בדמות נוספת) מבשר את תחייתו של ג`וד בתור הכומר ג`ון, 30 שנה אחרי. דילן ממיר יהדותו (שלא מוזכרת בסרט) באג`נדה נוצרית מובהקת, בשנות ה-70 (בעצם מ-79` עד 81`), מה שבא בסרט לידי ביטוי בנטישת מוזיקת הפולק לטובת הגוספל הכנסייתי.

בילי (ריצ`רד גיר), הוא בילי הנער, המוצא מקלט בעיירה המערבונית רידל (חידה). אויבו הוותיק, פט גארט, הולך בעקבותיו. זה הפן של דילן שמעלים את עצמו מעיני הציבור וחובב מוזיקת קאנטרי ומערבונים (הוא הופיע בסרט של סם פקינפה, "פט גארט ובילי הנער"). דמות זו היא מחווה לאמן שחקר את שורשי המוזיקה האמריקנית לעומקה, על המסורתיות והפולקלור שבה. עם ג`וליאן מור, ברוס גרינווד. 135 דקות.

מופת קולנועי. סרט שמעמיק לבחון ולחקור את אמריקה באמצעות דמותו של דילן - האמן המחובר אליה והמשקף אותה. לא קל אולי לצפייה לקהל הרחב, אבל מאתגר, מסעיר, ושווה להשקיע בו וללמוד את תובנותיו.

"נראתה לאחרונה" (ארה"ב 2007)

דרמה-מתח. סרטו הראשון של בן אפלק כבמאי, בו הוא משמש גם כמפיק ותסריטאי. תסריטו מבוסס על ספרו של דניס ליהיין, שעל פי יצירה ספרותית קודמת שלו נעשה "מיסטיק ריבר". הסרט מבוסס על תופעה נפוצה למדי בארה"ב של היעלמות ילדים (לפי הנתונים הרשמיים לא פחות מ-2,000 ילדים מדווחים ברחבי היבשת כנעדרים מדי יום). בדורצ`סטר, שכונת פועלים דלה בבוסטון, נעלמת אמנדה מקרידי בת ה-4 ללא עקבות. לאחר מספר ימי חקירה המשטרה אובדת עצות, ודודה ודודתה של הנעדרת, ליונל (טיטוס ווליבר) וביאטריס (אמי מדיגן), פונים לצמד חוקרים פרטיים שהם גם בני זוג, פטריק קנזי (קייסי אפלק) ואנג`י ג`נארו (מישל מונהאן), בבקשה שיסייעו באיתור הילדה. מפקח המשטרה ג`ק דויל (מורגן פרימן) משתף איתם פעולה ומצמיד להם שני בלשים, ניק פול (ג`ון אשטון) ורמי ברסאנט (אד האריס).

קנזי וג`נארו בטוחים שקצה החוט בפרשה קשור בפעילות של אם הילדה, הלן (איימי ריאן), נרקומנית המעורבת בעסקות סמים אפלות. מתברר שהיא וחברה לעסקי הסמים גנבו כסף מאחד מסוחרי הסמים הכבדים באזור, והחשד הוא שזה חטף בפעולת תגמול את הילדה. אנשי המשטרה ושני החוקרים הפרטיים נערכים לביצוע עסקת חילופין של הכסף בתמורה לילדה, אבל משהו משתבש והילדה נופלת מצוק, אך גופתה לא נמצאת. קנזי ממשיך בחקירה וחושף עובדות חדשות, מפתיעות ביותר, שהופכות את החקירה על פיה. 114 דקות.

ניכר שאפלק למד היטב את קלינט איסטווד ו"מיסטיק ריבר", והוציא תחת ידיו יצירת ביכורים בוגרת, מגובשת ומרשימה. סרט הדוק ומהפנט, מאופק ומרגש. צילום נהדר של ג`ון טול ומשחק מצוין של כל הקאסט.

"הממלכה" (ארה"ב 2007)

אקשן-מלחמה. סרטו של פיטר ברג ("המרדף"). עוד התייחסות הוליוודית קולנועית למאבק חסר הפשרות של האמריקנים באל-קעידה ודומותיה הקיצוניות במזרח התיכון. מחבלים מתאבדים פותחים בהתקפה רצחנית על המובלעת בה חיים העובדים האמריקנים בחברות הנפט בריאד, בירת סעודיה. יותר ממאה איש מוצאים את מותם ויותר ממאתיים נפגעים. זרועות הביטחון האמריקניות משגרות, לצורך חקירה וטיפול במצב, משלחת סודית, הכוללת את הסוכן המפקד על הכוח רונלד פלאורי (ג`יימי פוקס), גרנט סייקס (כריס קופר), המומחה לחומרי נפץ, ג`נט מייז (ג`ניפר גארנר), מומחית לזיהוי פלילי, ואדם לוויט (ג`ייסון בייטמן), איש המודיעין. כאשר הם נוחתים בממלכה הסעודית, מגלים חברי הקבוצה שמפקדי גופי הביטחון המקומיים חשדניים מאוד כלפיהם, וייקח להם זמן כדי לפצח את המנטליות המקומית וליצור איתם אווירה של שיתוף פעולה. פלאורי מצליח לאתר משתף פעולה בקרב הסעודים, קולונל אל גאזי (אשרף ברהום, "הכלה הסורית"), ויחד מתעמתים השניים, המגיעים משני עולמות שונים לחלוטין, עם אויב משותף, המאיים בפעולת טרור גדולה נוספת. 110 דקות.

עוד תוצר של ריאקציה קולנועית לאירועי ה-11 בספטמבר ותגובת האמריקנים לאירוע הטרגי. תזזיתי (לפעמים עד כדי כאב ראש), אקשן בלי הכרה, שרותם עצמו לאג`נדה האמריקנית. עשוי בסדר, אבל אין כאן כל בשורה חדשה.

"חתונה במהירות מופרזת" (ארה"ב 2006)

קומדיה רומנטית. סרטו של מייקל איאן בלאק. אנדרסון (ג`ייסון ביגס), חולה אהבה אולטימטיבי, לחברה שלו, מציע לה נישואין באמצע מסעדה, כשהוא מחופש לקופידון. אבל החץ ששיגר לעברה בהפתעה, דווקא הורג אותה על המקום, והיא צונחת נטולת אוויר לנשימה. אנדרסון מתקשה להתגבר על הטראומה, אבל שנה לאחר מכן חברו טד, לוחץ עליו שיאושש כבר ויחזור למשחק החיזורים. אנדרסון מחליט לנסות, ועקב הלחץ החיצוני שמופעל עליו מציע נישואין לבחורה הראשונה שהוא פוגש, מלצרית המשרתת אותו ואת חבריו במסעדה, קייטי (איסלה פישר). היא למודת לבטי אהבה. וכבר זכתה בהצעת נישואין, מהחבר שלה, וויליאם (כריס דיאמנטופולוס), רופא שיניים שמשכורתו יציבה ובטוחה. אמה ואביה החורג אמנם מתייחסים בחיוב רב להצעה אבל היא לא בטוחה שברצונה להיענות לו והולכת לבקר את אביה הביולוגי, סמיתי (ג`ו פנטוליאנו), היושב כעת בבית הכלא המחוזי. זה מציע לבתה ללכת בעקבות צו לבה, ולאחר שהיא נועצת גם בחבריה, היא מחליטה להיענות לאנדרסון. אלא שזוהי רק ההתחלה של ההרפתקה הרומנטית המשותפת ההזויה שהם יעברו בדרך למימוש אושרם. 90 דקות.

סיפור רומנטי לא ממש קולח, עם בדיחות לא ממש משעשעות. אותי זה לא ממש הצחיק.