מחול - דרמה עם סוף טוב

בביצועה הנמרץ ל"אורפיאו ואאורדיצ`ה" יצרה הקאמרטה מתח בריא והדרמה נתמכה במקהלה ובסולנים

דרמה ועוצמה

מכלל האופרות שנכתבו על אורפיאו המוזיקאי המיתולוגי, שמאבד את אשתו, אאורידיצ`ה, ביום כלולותיהם, ויוצא אל השאול כדי לנסות ולהביאה שוב אל ארץ החיים, נראה לי שהנוסח של כריסטוף ויליבאלד גלוק הוא הלהיטי ביותר. "מחול הרוחות הטובות", "מחול הרוחות הרעות" והאריָה "מה אעשה ללא אאורידיצ`ה?", הם להיטים עצמאיים המככבים, על במות הקונצרטים, וגם כ"רינגטונים" במכשירי הסלולר.

אולי מוסיפה לפופולריות גם העובדה שבנוסחו של גלוק יש לסיפור "סוף טוב". אל האהבה צץ ברגע האחרון - לפני שאורפיאו המיואש, עומד לשים קץ לחייו, לאחר שמאמציו להציל את אהובתו עלו בתוהו – ומצניח אל חיקו את אאורידיצ`ה, כאדם חי. השניים שבים לזוגיות מבורכת על פני האדמה. גלוק החליט בשלב מוקדם בחייו היצירתיים שבאופרה, המוזיקה צריכה לשרת את הדרמה, ולכן קישוטים קוליים שרווחו בימיו, בעיקר על פי המסורת האיטלקית שחשבה שהמוזיקה חשובה מן המלים, היו בעיניו עניין מאוס שיש להימנע ממנו.

צלילה של הקאמרטה הישראלית ירושלים, הלם בכללותו חשיבה זו של גלוק. יש הרבה דרמה עצמאית ודרמה ודרמה שעומדת לשירותו של הטקסט בבוטות ובנמרצות של צליל התזמורת. עוצמה שהכניסה את המאזינים, שמלאו אמש כל כסא אפשרי, באולם מוזיאון תל-אביב, להקשבה ולמתח בריא. מתח שגם לא הניח לקהל למחוא כפיים אלא בסופי מערכות ולא בסיומי אריות או קטעים תזמורתיים יפים כמקובל באופרה בכלל. את נמרצות צליל הקאמרטה השלימו היטב זמרי האנסמבל הקולי החדש, בהדרכת יובל בן עוזר, בצליל יפהפה וחם ובהתלהבות סוחפת.

הפתעת הערב: אפרת כרמוש

סולן הערב, זמר הקונטרה-טנור הנודע מייקל צ`אנס, סוחב לכאורה את הערב על כתפיו. גלוק, בנוסחו לסיפור אורפיאו, נותן לגיבור סדרה של מונולוגים כשהמקהלה משלימה את הסיפור, דיאלוג אחד עם אאורידיצ`ה, שני דיאלוגים עם אָמוֹר, אל האהבה, ובסיום האופטימי, שרים השלושה מול המקהלה. מייקל צ`אנס ששר את התפקיד כבר עשרות פעמים, מרשים בכניסה הראשונה. קול קונטרה טנור גדול, שלכאורה יכול לעשות הרבה בנוכחותו, אבל בהמשך נחשפות חולשותיו דווקא בעידון הרב שנדרש ממנו. צליל קולו נותר גדול וברוב המקרים חד מימדי, המרשים בעיקר בחלקו הגבוה והרבה פחות בצללים הנמוכים.

ויולט נוֹרדוּוין, בתפקיד אאורידיצ`ה, סיפקה לתפקידה עושר צלילי, שידע להתמודד עם חילופי מצב הרוח, מייאוש לתקווה, לגוויעה של רגע ולחזרה את האושר.

אפרת כרמוש הייתה לדידי הפתעת הערב, בתפקיד אופראי ראשון ששמעתי היא מפיקה קול עגול חם והרבה נשמה וסימפטיה. קטע סולו נוסף יפהפה השמיעה ב"מחול הרוחות הטובות" חלילנית התזמורת, אסתי רופא. מוזר ששמה אינו מוזכר בתכנייה לא כסולנית ואפילו לא כנגנית בתזמורת.

הקאמרטה הישראלית ירושלים, גלוק: אורפיאו ואאורידיצ`ה, אופרה בביצוע קונצרטי, קונצרט מס` 3 , מוזיאון תל-אביב