מחול - "כל מה שהיא עשתה קשור באהבה"

חברים מספרים על אירינה טחטרובה, במאית ויוצרת שוליים שתאונת דרכים קטעה את חייה בגיל 46

לוויה של אמנים

באחד מערבי חודש דצמבר, התכנסו להם בבית דירות יפואי כמה בני משפחה וחברים טובים של אירינה טחטרובה, במאית ויוצרת שוליים, שתכננתי, אך לא הספקתי, לראיין. כמה לילות קודם לכן, טחטרובה, בת ה- 46, נהרגה בתאונת דרכים בקצה הרחוב המוביל לביתה, לאחר ששבה ארצה מכנס באירופה, שם הרצתה בנושא הדוקטורט שלה, אותו כמעט והשלימה. נהג צעיר פגע במונית בה היא נסעה וטחטרובה נהרגה במקום כשהיא מותירה בעל, ילדה בת שמונה ואוהבים רבים.

חבריה מספרים שהלוויה הייתה לוויה של אמנים: אנשים שרו בעברית, צרפתית ורוסית, מחאו לה כפיים ולא רצו לעזוב את המקום. ביום רביעי הקרוב יתכנסו חבריה בבית תמי ויעלו מופע לזכרה וקטעים מיצירותיה. "קודם כל היא הייתה אישה יפה" אומר מקסים סבטלוב, המנהל המוזיקלי של טחטרובה, "הייתה לה יכולת לבנות יחסים עם כל אדם, בהתאם לצדדים היפים שלו. היא נמנעה מהצדדים השליליים. רוב הקשרים שהיו לה נבעו מאהבה, היה בינה לבין אנשים המון רגש".

משולש של הוא, היא והאהבה

כמה שבועות קודם לכן צפיתי בפרויקט הבימתי האחרון של טחטרובה "משולש", שאותו עשתה במסגרת תיאטרון דברים שעמדה בראשו וריכז סביבה יוצרים מתחומים שונים, רובם יוצאי חבר העמים, אך גם יוצרים ישראלים ותיקים. הפרויקט בשמו המלא נקרא "משולש – כן הייתה אהבה", עיבוד בימתי לאפיזודות משלוש יצירות שונות: "גברת עם כלבלב" של אנטון צ`כוב, "לפין ולפינובה" של וירג`יניה וולף ומספר סצנות מ"בית בובות" של הנריק איבסן. בשלושתם בלט העיסוק והעניין שהיו לטחטרובה במערכות יחסים. "זה לא רק משולש של שלוש יצירות", אומר סבטלוב, "אלא משולש של הוא, היא והאהבה". "כל מה שהיא עשתה קשור באהבה", אומרת פאינה קולודנאה, מנהלת ההפקה של טחטרובה בשלוש ההפקות שהעלתה כאשת תיאטרון שוליים בישראל.

"משולש" עורר בי סקרנות ושיקף יוצרת סוערת, בעלת ראייה תיאטרונית ייחודית, עם שורשי תרבות רוסית איתנים והבלחות של הומור מטורף. ב"בית בובות" שיחקה טחטרובה עצמה את דמותה של נורה, האישה הקטנה שמוקעת מחיי המשפחה, בוחרת, ספק נאלצת לעזוב את הבית. בסיום שלוש האפיזודות הבימתיות, נעמדה בתה בת ה-8 בשורה הראשונה מתוך הקהל, מול אמה, שנעמדה מולה על הבמה והבת הקריאה שיר של סרגיי ברסוקוב, יוצר רוסי, ידיד של טחטרובה. הרגש חתך את האוויר, גם כאן הנושא היה האהבה, והבדידות והכאב שהיא מכילה קיבלו דגש מיוחד.

טחטרובה הרבתה להשתמש בדימויים שאותם שאלה מיוצרים אחרים. ב"משולש" השתמשה בעבודות גרפיות של שוש וסרמן ובווידאו ארט של חוני המעגל. לפני פרויקט זה העלתה שני פרויקטים נוספים. בראשון שבהם, ההצגה "האוזבקי המרקד", טחטרובה בחרה לייצג את מותם של הגיבורים תוך כדי שימוש בחומר תיעודי שהציג קורבנות יהודים באושוויץ.

"התחלנו עם `האוזבקי המרקד` בבמת מיצג", מספר סבטלוב על ראשית הדרך, "אחר כך עשינו את `אורות הגז`, מחזה של המילטון שהוא סיפור בלשי במקור, ואת אירינה זה בכלל לא עניין. כל מה שעניין אותה היה הרגש בסיפור". וקולודנאה, מנהלת ההצגות, מוסיפה: "מה שעניין אותה היה המלודרמה בין הבעל לאישה", וסבטלוב מוסיף, "בין אישה לאישה, בין גבר לגבר, לה זה לא היה משנה. לנו היה חשוב שזה יהיה מרגש ולא משעמם. כמו שאירינה הייתה אומרת שבמאזן הזה של החיים בין טוב לרע, צריך להוסיף משהו שיוסיף את כמות הטוב".

בהצגות הקודמות השתמשה בחושים נוספים, כמו חוש הריח והטעם. "היא לא פסלה שום אופציה להשפעה וזה בא לידי ביטוי במוזיקה, בלט, וידאו ארט, סרטים וכל סגנונות האמנות ששילבה בעבודותיה" אומר סבטלוב, שהכיר את טחטרובה עוד לפני 25 שנה במוסקווה, שם החלו לעשות את ניסיונותיהם התיאטרוניים הראשונים.

אנציקלופדיה מהלכת של תולדות התיאטרון

התיאטרון היה אהבתה הגדולה, אך טחטרובה הייתה קודם לכן אשת מדעים מדויקים. כבת למשפחת מדענים היא רכשה השכלה בתחומים אלו, ורק מאוחר יותר פנתה לתיאטרון.

עתי ציטרון, שהיה מורה של טחטרובה לפני כמה שנים בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, מספר: "היא הייתה סטודנטית מבריקה ואמביציוזית, עם רקע תרבותי מעניין, שלרבים אצלנו אין, ועם השכלה מדעית. היא הייתה תאבת דעת ורצתה לקבל מענה לדברים שעניינו אותה. אני זוכר שהייתה מאוד סוערת, עם תחומי עניין רבים, נפש רומנטית עם ג`סטות גדולות ותיאטרליות ויכולת מיוחדת במינה לרכז סביבה אנשים שאהבו אותה ורצו לעבוד איתה. היא לא עשתה דברים שדומים למשהו שראיתי כאן. היא הושפעה מתיאטרון רוסי וממיצג. היה לה מן עולם משלה והיא עשתה את הדבר שלה בעקשנות גדולה וביכולת מנהיגות מרשימה. זה נורא עצוב כמה החיים הם עסק שביר, אולי אם הייתה ממשיכה הייתה פורצת לתודעה, אבל אלה הרהורים שהם כבר לא בתחום המקצועי".

יוצרים ישראלים דוגמת המוזיקאי דדי פייר, והיוצרים הרב תחומיים חזי שוחט וחוני המעגל שיתפו עימה פעולה ביצירותיה. "אירינה טחטרובה הייתה אישה נאה ויפה מאוד הייתה לה נוכחות של יופי וכריזמה. איפה שהייתה כולם הפנו מבט", מספר חוני המעגל, שנמנה עם ידידיה ועם מארגני הערב לזכרה. בקול נוגה ואוהד הוא מוסיף: "מימד נוסף היה המימד האינטלקטואלי. היה לה ידע עצום במדעים מדויקים, כמו פיזיקה גרעינית והיא הייתה אנציקלופדיה מהלכת של תולדות התיאטרון, על כל הזרמים והכיוונים. היא עשתה דוקטורט בתיאטרון. היא השתמשה בהמון דימויים והייתה מחוברת מאוד חזק לטקסט.

"תמיד הייתי לצידה, לאורך שנים, אף על פי שלא פעלנו באותם מישורים. היא נטלה חלק במופעים שהעליתי רק מעצם הנוכחות שלה. באחד מהם היא ישבה בסירה עם משוטים בלי מים ודקלמה שירים של פושקין, וזה יצא יפה. בניגוד אלי, בתיאטרון שלה היא עבדה בצורה דידקטית ועם אנשי מקצוע מעולים. הייתי לצידה בבעיות הלוגיסטיות, היא באה מארץ אחרת ועזרתי לה להתמודד עם הממסד האמנותי".

"כמו שהיא הייתה מלאת חיים, הערב הזה יהיה שמח", אומר חוני, שיציג בערב לזכרה תיעוד של קטעים מהצגותיה. בערב יופיעו ידידיה וביניהם הזמרת מירי אלוני, רמי חיימוב ינגן בגיטרה קלאסית, שרונה ונוס תרקוד ריקודי בטן, ליסה מסיקה תשיר וחברי תיאטרון דברים יופיעו בקטעים מתוך ההצגות.

כעת אנשי תיאטרון דברים מתכננים להמשיך ולפעול כהמשך לסגנון והאווירה שהשרתה אירינה טחטרובה. חלק מהחברים בתיאטרון פעלו יחד זו השנה השלישית. דינה בליך, תביים את הקבוצה, הניהול האמנותי הועבר לסבטלוב וקולודנאה תנהל את העמותה מבחינה הפקתית. "נעשה הצגה ברוח שלה, לפי הדברים שהיו לה על המחשב", אומר סבטלוב. "אירינה ידעה לטפל גם בעניינים הבירוקרטיים", אומרת קולודנאה, "היא לא רק הייתה אמנית והאובדן הוא לא רק רגשי, היא גם הייתה בולדוזר".

אירוע לזכרה של אירינה טוחטרובה יתקיים ביום רביעי, 30 בינואר ב-20:30 בבית תמי בתל-אביב. האירוע פתוח לקהל הרחב. לפרטים: 03-5288827.