אני חייבת להודות ש-"יום ועוד יומיים" של שי גבסו שבה אותי מהשמיעה הראשונה. משהו במילים, בלחן, בגיטרות של אבי סינגולדה ובקול של גבסו גרם לי להריץ שוב ושוב את הסינגל עד שלמדתי את המילים בעל-פה.
גם הסינגל השני של גבסו, "המילים החסרות", לא איכזב. למרות שהוא פחות טוב מהשיר הראשון, הוא זינק היישר למקום הראשון במצעד הפזמונים של גלגל"צ. בקיצור, הידיעה שדיסק הבכורה שלו בדרך גרמה לי אושר רב, מודה.
השם שניתן לאלבום - "ארים ראשי" – מצהיר על כוונות גדולות, ואכן בדיסק הזה גבסו מרים את ראשו. את שני הלהיטים הוא לא משבץ כבר על ההתחלה, אלא בוחר להכניס את המאזין לאווירה עם נעימת פתיחה בעלת ארומה חסידית משהו. רק אחר-כך מגיעים שני "התותחים" שלו.
אם תקשיבו לדיסק תוך כדי קריאה של מילות השירים, תרגישו כאילו גבסו מכניס אתכם לתוך הנשמה שלו, אל המסע שהוא עושה מאז "כוכב נולד", ועוד הרבה לפני. הוא מספר בשירים על קשיי החיים, על לבטים, על אמונה, על חברות ובעיקר (כיאה לקזנובה של שנות ה-2000) על אהבה.
לעתים יש תחושה שגבסו מנסה לתת מענה לכל מיני טרנדים אפנתיים, במקום לשמור על ייחוד. כך למשל השיר "אפלס את דרכי" היפהפה נפתח במלמולים באמהרית. לא רק שאין שום חיבור מקצבי או אחר בין הפתיח לבין השיר, גם השילוב כאילו קוטע את הרצף של השיר, ואת העוצמה שיש בקול של גבסו. אחרי שעברי לידר שילב במוזיקה שלו קטע ביפנית ועידן רייכל כבר עשה את זה עם אמהרית, החיבור אצל גבסו מחטיא את המטרה.
מצד שני כמה שירים אחרים באלבום מגיעים אלינו כשהם מלוטשים ובשלים מאד מבחינה מוזיקלית. כאלו הם "רצית","מקום מפלט" וכמובן "יום ועוד יומיים".
לזכותו של גבסו צריך לומר שהוא בחור שמבטיח ואף מקיים. כבר מהריאיונות הראשונים שנתן לתקשורת אחרי שהגיע למקום השלישי בתחרות הכישרונות הצעירים של הערוץ השני, הוא הבטיח שבשירים שלו יהיו הרבה השפעות דתיות. אכן כך. השיר "ארים ראשי" רצוף כולו מילים וחיבורים מהמקורות. אבל נראה שבניסיון של גבסו לצקת תוכן דתי למילים שלו, כשהוא משבץ בשירים ציטוטים מ"שיר השירים" וחותם את האלבום בתפילה יש מן תחושת חמיצות. כאילו הוא מנסה להשקיט את המצפון הפנימי שלו שנהנה מההצלחה של שירי הרומנטיקה שלו עם איזה אפריטיף דתי.
שתי טעויות הגהה מצאתי במילות השירים בחוברת המלווה את הדיסק (ב- "ארים ראשי" וב"אפלס את דרכי"). תקראו לזה נודניקיות, תגידו שאני קטנונית, אבל זה נראה כאילו מישהו רצה להוציא את האלבום לאור, ולא לחכות עוד כמה דקות כדי לוודא שאכן לא נדרשים תיקונים צורמים מעין זה.
כך או אחרת, באלבומו הראשון מקיים שי גבסו חלק גדול מההבטחות שפיזר. הוא יוצר מוכשר עם קול מקסים שחודר ללב. גבסו של "ארים ראשי" הוא לא גבסו של "כוכב נולד", הוא אחר. בוגר, פתוח, רגיש ומרגש. אמנם חלק מהשירים לא יכבשו אתכם מההאזנה הראשונה, אבל אם תתנו לו קצת זמן, מדובר באלבום בכורה שמעלה את רף הסקרנות לגבי מה יהיה המהלך הבא שלו.
02/06/2004
:תאריך יצירה
|