"רכבת לדארג`ילינג" (ארה"ב 2007)
 
קומדיה. סרטו של ווס אנדרסון ("משפחת טננבאום", "עמוק במים"), העוסק בעלילותיהם של שלושת בני משפחת וויטמן, ששנה לאחר שקברו את אביהם, ומאז לא התראו זה עם זה, הם שבים ונפגשים בהודו, לשם נסעה אמם.
 
פרנסיס (אוון ווילסון), הבכור, הוא זה שיוזם את המפגש, לאחר שעבר תאונת אופנוע שהותירה אותו פצוע וחבול, ופניו חבושות כאילו היה פצוע קרבות. הוא מציע לאחיו לצאת איתו למסע רוחני ברחבי הודו, והם נענים. פיטר (אדריאן ברודי), האח האמצעי, מגיע למפגש אפוף חרדה מלידתו העתידית של בנו מאישה שממנה חשב להיפרד ואילו האח הקטן ג`ק (ג`ייסון שוורצמן), סופר הנוהג לכתוב על הקורות אותו, קשור בקשר אובססיבי לחברתו לשעבר (נטלי פורטמן), שהותיר בבית מלון בפריז .

השלושה חוצים ברכבת את מדבריות ראג`אסטן, במטרה להגיע לאמם, פטרישיה (אנג`ליקה יוסטון), כדי לברר מדוע החליטה להרחיק לכפר הודי נידח ולעבוד שם כאחות, ובדרך מנסים להתחבר זה לזה. הם חווים סדרה של הרפתקאות לא צפויות, הנובעות בין היתר מהניכור שהתהווה ביניהם, וכל אחד מושך לכיוון אחר. ג`ק אף מפתח, על הדרך, רומן חשאי, קצר מועד אך רווי סקס, עם ריטה (אמרה קארן), צעירה הודית נאה, עובדת הרכבת, שמשרתת את נוסעי המחלקה שלהם. במסע הם אולי לא יפתרו את כל בעיותיהם האישיות ומסכת היחסים הסבוכה שקיימת ביניהם, אבל הם ילבנו ענייניהם ויצברו חוויות אישיות משותפות, שישפיעו על חייהם. עם ביל מארי. 91 דקות.
 
אנדרסון, המצוין בהרכבת פסיפסים מרתקים ולא צפויים של מערכות יחסים וביצירת פרופילים אנושיים לא קונבנציונליים, יצר כדרכו קומדיה מתוקה-מרירה נהדרת, המנסה לפצח, בפעם המי יודע כמה, את הקוד הסתום של ההתנהגות האנושית.

"מתים על החיים" (ארה"ב 2007)

קומדיה. סרטו של רוב ריינר. הביליונר אדוארד (ג`ק ניקולסון), בעל אימפריית נכסים אדירה, מתאשפז בבית חולים בבעלותו, לאחר שהתגלה גידול בראשו. בחדר אליו מכניסים אותו, מתוודע אדוארד לקרטר (מורגן פרימן), הסובל אף הוא ממחלה ממאירה. קרטר היה פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה, שבשנת הלימודים הראשונה שלו הציע לסטודנטים אותם לימד, להכין רשימה של דברים שירצו לעשות ולחוות בטרם יסתלקו מהעולם. לרוע מזלו, החיים – נישואין, משפחה, ילדים – כפו על קרטר לוותר על החלום האקדמי ולהפוך למכונאי רכב. בין שני החולים אין לכאורה דבר משותף, אבל בשיחות המתפתחות ביניהם בעת האשפוז המשותף הם מוצאים עניין זה בזה ומתפתחת ביניהם כימייה אישית.

הם מגיעים יחדיו למסקנה שהם חיים על זמן שאול, והכי טוב להעביר אותו במימוש מאוויים שטרם מוצו על ידם. קרטר מציע להכין את אותה רשימה שהגה בעבר, ובמסגרתה, לאחר שהשניים יוצאים מבית החולים, מסבסד אדוארד לשניהם טיול חמישה כוכבים משותף באתרים שונים ברחבי העולם שכדאי לראות לפני שמחזירים את הנשמה לבורא. הם נודדים לאיזור טבע כפרי מרהיב בצרפת, לטאג` מאהאל בהודו, לפירמידות במצרים, אוכלים במסעדות יוקרה וטועמים מן החיים הטובים. תוך כדי כך הם מדסקסים ביניהם את הבחירות שעשו בחיים, ומקבלים פרספקטיבות חדשות ביחס לבני משפחותיהם. קרטר מגלה מחדש את תשוקתו לרעייתו וירג`יניה (בברלי טוד) ואדוארד מהרהר באפשרות לבקר את בתו, אמילי (ג`ניפר דפרנסיסקו), ממנה היה מנותק שנים רבות. 97 דקות.

תסריט פשוט וחכם לסרט מרגש ונוגע ללב, לא מעט בזכות משחקם של הוותיקים פרימן וניקולסון (שלמרות התחושה שמכירים כבר את כל מנעד המניירות שלו, הוא מצליח להפתיע ולתת בראש).

"הסיפור של האלאם פו" (אנגליה 2007)
 
דרמה. סרטו של דייוויד מקנזי. האלאם (ג`יימי בל, "בילי אליוט"), צעיר סקוטי בן עשרה החי בבקתה על צמרת עץ בחצר אחוזת אביו הגדולה, חושד שאמו החורגת, וריטי (קלייר פורלני), אחראית למות אמו הביולוגית, אישה בעלת נפש מעורערת, שטבעה כשיצאה לשייט באגם הסמוך לבית.
 
האלאם הוא מציצן אובססיבי שנוהג, לאתר ולעקוב במשקפתו אחר זוגות העושים סקס, בהם אביו, ג`וליוס (קיראן הינדס), ואמו החורגת. לאחר שאמו החורגת מנסה לרכוש את אמונו בשידולו לאקט מיני אתה, פורצת מחלוקת בינו ובין הוריו השואפים שיעקור מהבית, שבסופה הוא עושה דרכו ללונדון. שם הוא משוטט ברחובות עד שהוא נתקל באישה המזכירה לו את אמו, קייט (סופיה מיילס), עוקב אחריה ומגלה שהיא אחראית על כוח אדם במלון במרכז העיר. האלאם מתחיל לעבוד במקום כשוטף כלים במטבח. במקביל הוא מאתר את ביתה של קייט, עוקב אחריה ומגלה שהיא מנהלת רומן עם איש הביטחון הנשוי של המלון. בהמשך קייט מקדמת אותו לתפקיד שוער ובאופן מקרי ולא מתוכנן מתחיל בינו ובינה רומן. אבל האלאם עדיין לא פתר את התסבוכת הרגשית שמעיקה עליו בנוגע למותה הלא טבעי של אמו, ומסכת האירועים שבהם יהיה מעורב יביאו להתבגרותו המואצת. 95 דקות.  
 
ג`יימי בל מתבגר יפה מול המצלמה ויש בסרט רגעים יפים, אבל הבמאי מקנזי לא החליט האם ליצור סיפור פשע ונקמה או דרמת התבגרות. לכן הסרט לא מהודק ומשוטט בבלבול בין הסגנונות.     
 
"ללא עקבות" (ארה"ב 2008)
 
מתח. סרטו של גרגורי הובליט ("עדות שבורה"). ג`ניפר (דיאן ליין), סוכנת אף.בי.איי המתמחה בפשעי אינטרנט, ואלמנת איש משטרה המגדלת בעזרת אמה את בתה היחידה, משוטטת ברשת עם הפרטנר שלה גריפין (קולין הנקס). אתר שבו נראה חתול מעונה למוות במלכודת עכברים, מעורר את חשדה שמדובר בפסיכופת מסוכן, במיוחד לאחר שזה מזמין גולשים להיכנס לאתר בהמוניהם, וככל שהרייטינג יהיה יותר גבוה, החתול ימות יותר מהר. חרדותיה מתממשים, כאשר בפעם הבאה מציג בעל האתר לגולשים אדם שנחטף, המחובר למתקן עינויים והמתה, ושוב, הטכניקה השטנית המצמררת שיצר גורמת לכך שכניסת יותר ויותר גולשים לאתר, מקרבת את מותו בייסורים נוראיים של הקורבן. כל ניסיונותיה של ג`ניפר לאתר את המיקום ממנו מפעיל הפסיכופת את אתרו ומרתף העינויים המזוויע שלו עולים בתוהו, מאחר ומדובר באשף טכנולוגי שיודע לטשטש את עקבותיו. אנשי הבולשת גם חסרי אונים לנוכח גודש גולשים סקרנים לאתר, מה שמאיץ גם את מותו של הקורבן הבא, שדרן טלוויזיה לשעבר, שנחטף אף הוא בדרך מתוחכמת, ועונה למוות באמצעות במכונת מוות מזעזעת חדשה. לעזרתה של ג`ניפר מגויס גם אריק (בילי בורק), איש משטרת פורטלנד, אבל כאשר מתברר להם שהקורבן הבא של הרוצח המוטרף הוא גריפין, ברור לג`ניפר שעניבת החנק הולכת ומתהדקת גם סביב צווארה. 100 דקות.
 
סרט מדמם בעל נוסחה קלישאתית להחריד. דומה לדברים שראינו כבר הרבה בקולנוע, בלי ערך מוסף כלשהו. מתכתב קצת עם זוועתונים נוסח "המסור" ו"הוסטל". אפשר לעקוף.
 
"קלוברפילד" (ארה"ב 2008)
 
מתח-אימה. סרטו של הבמאי מאט ריבס, בהפקת ג`יי. ג`יי אברהמס ("אבודים"). הקונספט הוא פשוט: מסרטת וידאו ביתית, העוברת תחילה מיד ליד, מתעדת אירועים שנפתחים במסיבת פרידה שנערכת עבור רוב (מייקל סטאהל-דייוויד) שקיבל קידום ומונה למנהל חברה אמריקנית ביפן. המסיבה נערכת בביתו שבגורד שחקים במנהטן, ובמהלכה כל אחד מחבריו מדבר לעדשת המסרטה על מערכות היחסים ביניהם, על נושאים חברתיים שונים, רכילויות רומנטיות וכו`.
 
זמן קצר לאחר שרוב נכנס, מחרידה את העיר סדרת טלטלות, שריפות ענק, פיצוצים ומה לא. מתברר שמשהו לא ברור הסתער על מנהטן ותוקף את מבניה ותושביה. העיר נכנסת מייד למצב חירום, ורוב וחבריו, מרלנה (ליזי קפלן), ג`ייסון (מייק ווגל) והאד (טי.ג`יי מילר) - שלוקח על עצמו לאחוז במסרטה הביתית התזזיתית והרועדת ולתעד את האירועים -  בורחים לכל עבר, נסים על נפשם ברחובות העיר, שהופכות אט אט לחורבות, וכוחות הביטחון מנסים להילחם בתוקף המסתורי והאימתני ולמלט את התושבים במסוקים למקום מבטחים. לרוב מגיעה קריאת עזרה מחברה עימה ניהל יחסים אינטימיים חשאיים, בת` (אודט יוסטמן), שנלכדת תחת הריסות ביתה, והחבורה פונה לנסות ולחלץ אותה, לפני שהם ממשיכים במנוסה הגדולה. 84 דקות.
 
הברקה קולנועית. מחשבה רבה הושקעה במה שנראה כסרט המצולם בהום-וידאו חובבני. מותח ועוצר נשימה מתחילתו ועד סופו.