הרוקנרולים והבלוזים של קלפטון

,לפני קרוב לעשרים ואחת שנים הגיע רוני פיטרסון לארץ כדי לנגן בסיבוב הקיץ ובהקלטות של "רק בן אדם" של שלום חנוך. בזמנו זה נחשב צעד תקדימי מצד חנוך, שהעסיק גיטריסט אמריקאי, וגרם לנגנים ישראלים רבים להתקומם. מאז הספיק גיטריסט העל האמריקאי שניגן כבר כילד בן 11 בהקלטות מקצועיות לעשות עלייה, להתחתן עם ישראלית ולהקים עמה משפחה, ובדרך ניגן עם אמנים כמו רמי קליינשטיין, מאיר אריאל, דני ליטני, דני רובס, ירדנה ארזי, אייל גולן, יובל בנאי, כשתוך כדי כך הוא גם מביא לארץ אמני בלוז רבים שמופיעים איתו, ומוציא אלבומי בלוז משלו. בימים אלה הוא מעלה שבעה מופעי מחווה לאחד מאליליו, אריק קלפטון, כשלצדו על הבס אחיו ריי פיטרסון שבא לצורך העניין במיוחד מניו יורק, המתופפים אשר פדי ועודד כפרי, הקלידן אייל קליין, וגדי אלטמן, שמוכר לכם בעיקר מהלהקות "בוטן מתוק בקרקס" וה"פליינג בייבי".
 
"לפני כמה שנים התחלתי לחשוב על דרך שבה אוכל להביא את אחי מניו יורק ולעשות משהו ביחד", מספר פיטרסון. "בעיקר חשבתי על דרך שבה הוא יוכל לבקר את בתי... הוא משוגע עליה והיא עליו. אז חשבתי על דרך קלה לעשות את זה, ולא חשבתי שאנשים ירצו לראות שעתיים של מוזיקה מקורית באנגלית, אז החלטתי לעשות מחווה ללהקת `קרים`, שהייתה להקה ענקית. אז עשינו טריו עם המתופף אשר פדי ועם אחי בבס וזה מאוד הצליח. עשינו שבע הופעות, מחיפה ועד באר שבע ומה שביניהן. מאחר שזה מאוד הצליח החלטנו לעשות את זה גם בשנה שאחרי ואז בחרנו בהנדריקס. גם הערב הזה מאוד הצליח, אז בשנה שאחרי, שזו השנה הנוכחית, חשבנו לעשות מחווה לקלפטון".
 
איך בחרת את השירים שתעשו מתוך הרפרטואר המאוד עשיר ומגוון של קלפטון?
 
"לקלפטון היו לא מעט הרכבים עד לקריירת הסולו שלו, ובחרתי עשרים ושלושה שירים שהולכים על פי הסדר הכרונולוגי של הקריירה שלו. הבחירה הייתה מאוד קלה. בחרתי את השירים שאני אוהב, שזה בעיקר הרוקנרולים והבלוזים. אני חושב שקלפטון כותב בלדות נהדרות, אבל זה פחות מדבר אליי. הרי אני לא אעמוד ואשיר שיר כמו `טירס אין הבן`. זה שיר שהוא כתב לבנו המת, וזה אישי מדי, אז למה שאני ארצה לשיר שיר כזה. יש גם בלדות בערב, דברים כמו `וונדרפול טונייט` למשל, אנחנו עושים כמה בלדות. מה שלא בחרתי זה שירי דיסקו כאלה שהוא כתב בשנות השמונים, עם סינתיסייזרים ומכונות תופים. לא סבלתי את זה. אבל אנחנו כן עושים כמה מהבלוזים שהוא כתב באותן שנים".
 
ואיך גדי אלטמן משתלב בכל הסיפור הזה?
 
"אה, זו השאלה הגדולה. הפקתי פעם מופע של להקה שגדי שר בה, ככה פגשתי אותו, והוא הטריף אותי. הוא כל כך מוכשר. יש לו קול נהדר. הוא מדהים. כשניסיתי להתאמן על השירים של קלפטון הבנתי שאני לא אוכל לשיר אותם כי הקול שלו קצת יותר גבוה משלי, אז חשבתי שבמקום לשנות סולמות נביא את גדי, שהסכים מיד לבוא. הדבר הגדול הוא שזו רק ההתחלה של העבודה המשותפת שלנו. נמשיך מפה לעשות עוד הרבה דברים ביחד. אחד הדברים שאף פעם לא עשיתי זה אלבום רוק משלי בעברית, כי אני לא מדבר עברית. אני רוצה לעשות אלבום כזה, וגדי יהיה הזמר. זה יהיה כמו סנטנה עם זמר, או ג`ף בק עם זמר, אלבום רוק כמו שצריך. גם גדי וגם אני רוצים לעשות את זה. וחוץ מזה גם דיברתי עם גדי על לנגן איתו בלהקה משלו. הוא עובד על אלבום סולו שלו, ותהיה לו להקה, וזה דבר שבשבע עשרה השנים שבהן אני חי פה לא עשיתי קודם, לבקש ממישהו לנגן בלהקה שלו. עד כדי כך אני מחזיק ממנו, כי אני חושב שהוא עתיד הרוק פה". 

"באמריקה הייתי מרוויח גרושים בעבודת יום"

בוא נדבר באמת על רוק בישראל
 
"לפני שבע עשרה שנים שאלתי את כל המוזיקאים הצעירים שהכרתי פה, `למה אתם שרים רק בעברית? אתם לא רוצים שהעולם ישמע אתכם? תשירו באנגלית`. אז אף אחד לא עשה את זה, היום כולם עושים את זה. ויש כמה להקות ממש נהדרות, כמו יוסלס איי.די., כמו איזבו, כמו אביב גפן שעושה את זה באנגלית, יש כל כך הרבה, ואני שמח לראות את זה. זה נהדר, למה שלא יהיו כוכבי רוק מישראל?"
 
כאמן בלוז שבא מהמקום האמיתי מהבחינה הזאת, מארה"ב, מה בעצם מזין אותך מוזיקלית בארץ? אתה לא מצטער שאתה לא בארה"ב?
 
"הסיבה היחידה שאני חי היא בגלל שאני גר פה ולא באמריקה, כי באמריקה, אם אתה לא בריטני ספירס אתה גווע מרעב. לא אכפת להם ממוזיקה אמיתית שם, זה אסון. עבודה עם אדם כמו שלום חנוך תמיד מאתגרת ומלמדת וגורמת לי להעמיק, הוא כתב כמה מהשירים הכי נפלאים בעולם, אף אחד לא כותב כמוהו, ואל תשכחי שהבאתי שלושים אמני בלוז מאמריקה לנגן בארץ והם בהחלט מאתגרים אותי. אני נגן טוב יותר היום דווקא בגלל שאני חי בישראל ויכול להתרכז באמנות שלי ואנשים באים להופעות כי הם אוהבים מוזיקה אמיתית. באמריקה הייתי מרוויח גרושים מאיזו עבודת יום, כי לאף אחד לא אכפת שם.
 
"אני אספר לך סיפור שימחיש לך את מה שאני מתכוון להגיד. כשהסטונז הגיעו לארה"ב בפעם הראשונה הם התחילו לספר לתקשורת על מאדי ווטרס. עד אותו זמן אף אחד באמריקה לא ידע מי זה. רק אחרי שהסטונז סיפרו עליו הם גילו אותו, ומאדי מת חסר כל. אפילו שהייתה לו הצלחה מסוימת הוא לא עשה כסף. אותו סיפור עם בי.בי. קינג שהיה צריך שקלפטון יספר עליו לאמריקאים. היה צריך את האנגלים שיסבירו לאמריקאים איזה אוצר יש להם בחצר. וזה עוד היה פעם, כשאנשים היו פתוחים יותר לדברים חדשים. היום אם את לא איזה ילדה כמו בריטני ספירס את כלום. הכל תאגידי, מוזיקה מפלסטיק". 
  
  
  
 רוני פיטרסון יופיע היום, 7  בפברואר ב"בארוק" באר שבע ובשבועיים הקרובים יופיע גם  בתיאטרון גבעתיים, במעבדה בירושלים, "ברל`ה"  בקיבוץ "להבות חביבה", בזאפה תל-אביב וב"ביט" חיפה