שרת החינוך יולי תמיר הודיעה בשבוע שעבר על הזוכים בפרס ישראל לתיאטרון לשנת תשס"ח: הבמאית והכוריאוגרפית רנה ירושלמי (69) והשחקן והבמאי, מנהל הסטודיו למשחק ניסן נתיב (86).
חברי וועדת הפרס שבחרה בזוכים היו זהרירה חריפאי, נורית יערי, שרה ליסובסקי, יועץ השרה לפרסי ישראל פרופ` דב גולדברגר והממונה על פרסי ישראל חיה הורביץ.
רנה ירושלמי
מנימוקי ועדת הפרס: "גב` רנה ירושלמי, כוריאוגרפית, במאית, מורה ומנהלת אנסמבל עיתים, היא פורצת דרך בחקר חומרי התיאטרון והצגתו בפני הקהל. אנסמבל עיתים הוא כיום מהתופעות האסתטיות המעטות בארץ ובעולם שניתן ליחס להן את התואר חשובות. האנסמבל מהווה מעבדת תיאטרון והדגש הוא על תהליך העבודה, בו נבדקת מחדש שאלת היחסים בין המרכיבים השונים: חלל, זמן, שחקן, תפאורה, תאורה וקהל. זאת גם כשהיא עוסקת ברפרטואר של יצירות קלאסיות התוצאה היא שונה וייחודית מכל הצגה אחרת של אותו מחזה. הפקת פרויקט התנ"ך של האנסמבל מהווה תרומה משמעותית במיוחד להחזרת התנ"ך לתרבות הישראלית.כפרופסור להוראת המשחק תרמה גב` רנה ירושלמי לטיפוח דורות של שחקנים ויוצרים".
רנה ירושלמי נולדה בעפולה וגדלה בחיפה. למדה והשתלמה במחול ובתיאטרון בישראל, בלונדון, בגרמניה וביפן. ביימה בתיאטרון בישראל ובארה"ב בין היתר מיצירותיהם של שקספיר, פירנדלו, לורקה, איבסן ובקט. בשנת 1989 הקימה את אנסמבל עיתים. הפקות אנסמבל עיתים בבימויה של רנה ירושלמי הופיעו בפסטיבלים הבינלאומיים היוקרתיים ביותר, וזכו להכרה עולמית על ייחודן והצטיינותן. ההפקה "מיתוס" (2003), פתחה את פסטיבל לינקולן סנטר בניו יורק והופיעה בפסטיבלים בציריך ובדבלין.
בין ההפקות: "המלט" (1989), "וויצק 91’" (1991), "רומיאו ויוליה" (1994), פרויקט התנ"ך (בארבעה חלקים: 1995/1998), "מיתוס" (2002), "שלוש אחיות" (2004) ו"חלום ליל קיץ". האנסמבל עובד בשיתוף פעולה עם התיאטרון הקאמרי של תל-אביב.
ההפקות זיכו את רנה ואת האנסמבל בשורה של פרסים : פרס מרגלית לבמאי הטוב ביותר וההפקה הטובה ביותר (1990); פרס משה הלוי על ההפקה הטובה ביותר ותרומתה של רנה ירושלמי לתיאטרון הישראלי (1991); פרס היצירה של האקדמיה הישראלית לתיאטרון (1998); פרס יוסף מילוא לבמאי המצטיין (1999), פרס רוזנבלום על הקמת אנסמבל עיתים ועל ייחודה של רנה ירושלמי כבמאית תיאטרון (2001), פרס לנדאו בתחום התיאטרון על מקוריותה, שפתה הייחודית, הטוטלית, מלאת העוצמה והאמירה החברתית האמיצה (2004). עבור האופרה הישראלית החדשה ביימה את "הנזל וגרטל", ובשנת 2000 את האופרה "אלקטרה" (ריכרד שטראוס) שהוצגה בפסטיבל הבינלאומי לאופרה בקיסריה ובפסטיבל הבינלאומי לאופרה 2000 בסבונלינה, פינלנד. בשנת 2001 העניקה לה האוניברסיטה העברית בירושלים את התואר דוקטור לשם כבוד. בשנת 2007 הוענק לירושלמי פרס אשת העיר תל-אביב.
ניסן נתיב
מנימוקי ועדת הפרס: מר ניסן נתיב, מייסד ומנהל הסטודיו למשחק,מלווה את התיאטרון הישראלי כשחקן, במאי, מורה ופורץ דרך, מזה למעלה מ-65 שנה. לניסן נתיב תרומה מכרעת לתיאטרון הישראלי בטיפוח דורות של שחקנים ובמאים מן השורה הראשונה שהם מוכשרים, סקרנים, חדשנים ומקוריים. בוגרי הסטודיו בעקבות לימודיהם יצרו קבוצות בוגרים שהפיקו הפקות מקצועיות שרצו לאורך זמן. ניסן נתיב הקים מבין תלמידיו דור חדש של מורים לתיאטרון שממשיכים ללמד במסגרת הסטודיו ובמסגרות אחרות. תרומתו ותרומת תלמידיו מורגשת בכל התיאטראות בארץ, בקולנוע הישראלי ובמסגרות הפרינג` השונות. אי אפשר בכלל לחשוב היום על התיאטרון הישראלי בלי להיתקל במעשה ידיו של ניסן נתיב".
ניסן נתיב עלה ארצה מהולנד והתחנך בקיבוץ משמרות. למד באוניברסיטה העברית בירושלים, היה תלמיד ב"סטודיה" של "הבימה" והצטרף לתיאטרון "להקת הצעירים" של קלמן גלעד. במלחמת השחרור שירת כמפקד פלוגת חי"ר ובעוברו קורס מג"דים גילה את הזיקה שבין החשיבה הצבאית לחשיבה התיאטרלית.
הוא למד פנטומימה בפריז אצל אטיין דקרו ואף הצטרף ללהקתו. באנגליה למד בימוי ב"ג`ילדהול סקול אוף מיוזיק אנד דרמה", עבר תקופת השתלמות בבימוי טלוויזיוני בהולנד ושב ארצה.
בארץ פעל כבמאי בתיאטרונים שונים, התקבל לתיאטרון "הבימה" וניהל שם את בית הספר לדרמה של התיאטרון, ביים תכניות ותסכיתים ב"קול-ישראל", העלה בעיקר חומר מקורי ונסיוני.
בשנת 1963 הקים יחד עם אמני תיאטרון אחרים את "הסטודיו למשחק" אותו הוא מנהל עד היום הזה שהפך לאחד מבתי הספר למשחק החשובים בארץ. מאז אמצע שנות ה-60 הכשיר נתיב מאות שחקנים בארץ. ב- 1986 נפתח גם סניף ירושלמי של בית הספר.
בין בוגרי בית הספר: יוסי גרבר,תיקי דיין, משה איבגי, קרן מור, רמי הויברגר, אורנה בנאי, מירב גרובר, אפרת בן-צור, אוהד קנולר, שולי רנד, שירה גפן, דן תורן, דאנה איבגי, נתי קלוגר, ועוד רבים.