על מה יצא הקצף?
 
מדובר בציפור נפשו של בראד פיט. הוא לא רק מככב בתפקיד ג`סי ג`יימס בסרט "ההתנקשות בג`סי ג`יימס על ידי הפחדן רוברט פורד", הוא גם נמנה עם מפיקי סרטו השני של הבמאי אנדרו דומיניק, בהם גם האחים הבמאים רידלי וטוני סקוט. יתרה מזו, בחוזה שלו דרש פיט לציין במפורש שלא ניתן לשנות את שם הסרט. ואם זה לא מספיק, הפרויקט הזה כל כך יקר ללבו של הכוכב, שהוא סירב לבקשות החברה המפיצה, "האחים וורנר", לקצץ באורכו (160 דקות) ולבצע בו עוד שינויים כאלה ואחרים, כדי להפוך אותו לאטרקטיבי יותר, לטעמם, לקהל הרחב.
 
כתוצאה מכך הפך "ההתנקשות בג`סי ג`יימס על ידי הפחדן רוברט פורד", על פי ספרו של רון הנסן, לסרט הוליוודי מקולל ומנודה. "האחים וורנר" הענישו את פיט על שסירב לאפשר להם להתערב ביצירה ופרשו אותו בהפצה מוגבלת בלבד ברחבי אמריקה. ועם או בלי קשר, גם בארץ זכה הסרט זכה בגורל דומה. מפיצת "וורנר" המקומית, "גלובוס גרופ", ויתרה על הוצאתו לבתי הקולנוע תחת פלטפורמת רשת בתי הקולנוע שלה, לאחר שהחליטה שהוא עלול להיות פלופ קופתי גדול, והעבירה אותו לסינמטק תל-אביב, שגאל אותו ושחרר אותו למספר הקרנות.
 
"ההתנקשות בג`סי ג`יימס על ידי הפחדן רוברט פורד" הוא כרוניקה העוקבת אחר תקופת חייו האחרונה של יוצא כוחות הגרילה של הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקנית, ובהמשך שודד-רוצח-פורע חוק במערב אמריקה בחצי השני של המאה ה-19, שהפך לאגדה. הסיפורים והעלילות שנקשרו בדמותו של האיש הצעיר (שנרצח עוד בטרם הגיע לגיל 35), הפכו אותו לסלבריטי הרבה לפני היות הידוענים, והיו שראו בו קרימינל "לגיטימי", רובין הוד מודרני. זאת, לא משום שחילק את ממונם של העשירים - ששדד באכזרית, ברוטליות, ולעיתים תוך הרג ורצח - לדלת העם, אלא רק בזכות העובדה ששדד בנקים ורכבות, שהחברות המפעילות אותם נחשבו לממסדים עשירים, עריצים ושחצניים.   
 
בסרט הוא מתואר כאדם קפריזי, בלתי צפוי, שאפילו הקרובים אליו, חברי כנופייתו ובני משפחתו, חששו ממנו. ג`יימס (פיט) מצרף אליו בתחילת הסרט בחור צעיר, רוברט פורד (קייסי אפלק, שהיה מועמד לאוסקר על התפקיד) בן ה-19, שאחיו הגדול נמנה עם החבורה שפעלה עם ג`יימס ואחיו פרנק. פורד הצעיר, מתברר, היה בחור תמהוני שהעריץ את ג`יימס וליקט כל פריט מידע אודותיו ואף ניסה לחקות את הליכותיו. הקשר הזה בין השניים, יתברר בהמשך, הוא הרה אסון עבור ג`יימס, והסרט מתחקה אחר שרשרת האירועים שתגרום לפורד, בן החסות הצעיר לפגוע במיטיבו. ההיסטוריה תזכור עקב כך את ג`יימס כגיבור, ותוקיע את פורד כמתנקש שפל.
 
על מה יצא הקצף ולמה הפך הסרט לאחד הפרויקטים הדחויים של 2007? לטעמי, מדובר בסרט יפה, אסתטי, מעורר השראה ואף חשוב וראוי לדיון, לא מעט בזכות עבודת הצילום המעולה של רוג`ר דיקנס (שהיה מועמד עליה לאוסקר) והמוזיקה המכשפת של ניק קייב, כמו גם אלמנטים רבים בעבודת הבימוי של דומיניק. נכון, הוא אטי למדי ולעיתים משרך את דרכו בהתנהלות עצלה ומייגעת. נכון שהנראטיב הקולנועי לא מהודק, והסרט מחליף זוויות התבוננות באופן לא אחיד, לפעמים מבלבל. לא בטוח גם שהווייס-אובר שמתערב לעתים לשם האצת-הסברת הזמן שעבר בעלילה, מיטיב עם הסרט. אבל עדיין, מדובר באחת המסות הקולנועיות ההגותיות המרשימות ביותר אודות פורע החוק הידוע.
 
כמה סרטים של יוצרים נחשבים ניסו עוד קודם לפרויקט הנוכחי לפצח את הקוד הכרוך בשפע המעללים והמיתוסים, האמיתיים והמופרכים, שנפוצו אודות פורע החוק האגדי. "ג`סי ג`יימס" (39`) שביים הנרי קינג, בכיכוב הנרי פונדה; "סיפורו האמיתי של ג`סי ג`יימס" (57`), בבימוי ניקולס ריי ובכיכוב רוברט וגנר; "בנו של ג`סי ג`יימס" (65`), שביים אנטוניו דל אמו, "תשעה שרכבו" (80`), של וולטר היל, בכיכוב דייוויד קאראדין, "הימים האחרונים של פרנק וג`סי ג`יימס" (86`), בבימוי וויליאם א. גרהם, ובכיכוב כריס כריסטופרסון; "הרעים שוב טובים" (2001), שביים לס מייפילד, בכיכוב קולין פארל. "ההתנקשות בג`סי ג`יימס על ידי הפחדן רוברט פורד" מתייצב בצמרת הרשימה הזו.