מחול - "כמו שתרצו אותי"– האטום של האמת

מחזה מרתק של פירנדלו שיש בו מינון מושלם של מתח מתוחכם זוכה לביצוע צעיר ולוהט בתיאטרון הספריה

ביקוע גרעיני

רק מחזות בודדים מתוך כארבעים שכתב לואיג`י פירנדלו הועלו בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי מלבד "שש נפשות מחפשות מחבר", המחזה המוכר ביותר שלו, שמעמיד את עולם הבמה ושאלת הזהות במרכזו. אלה נושאים שהעסיקו את פירנדלו לאורכה ולרוחבה של יצירתו הענפה הכוללת מאות כתבים – רומנים, סיפורים קצרים, מחזות ויומנים – שזיכתה אותו בפרס נובל לספרות ב-1934, שנתיים לפני מותו. השפעתו על המחזאות המודרנית גדולה ביותר, וכמה מיצירותיו אף זכו לגרסות קולנועיות, כולל "כמו שתרצו אותי" בכיכובה של גרטה גרבו ו"כאוס" של האחים טוויאני.

את הנושא המרכזי ביצירתו הבימתית של פירנדלו ניתן להגדיר כתורת היחסות של האמת. מחזהו החשוב הראשון "כל אדם והאמת שלו" נכתב ב-1918, ועסק בשאלת כפל הזהות האפשרית של גיבורת המחזה. שלוש שנים אחר כך הופיע "שש נפשות מחפשות מחבר" שבו בחן את שאלת האותנטיות של דמויות בדיוניות, ואת היחס ביניהן לבין המחבר שיצר אותן. ב-1930 הופיע המחזה "כמו שתרצו אותי", אחד מסדרת מחזות שכתב עבור השחקנית מרתה אבא, ובו הוא עוסק בסוגיית האמת מנקודת מבט חדשה – זו שהחברה כופה על היחיד, ומה חלקו של היחיד במשחק הזהויות שהוא נגרר אליו.

עלילת המחזה מספרת על אלמה, רקדנית במועדון לילה ברלינאי שערב אחד פולש לחייה איש זר וטוען כי היא לוצ`יה, חברת ילדות שלו, שהייתה נשואה, ובשעה שבעלה היה במלחמה עברה התעללות מינית של חיילי גדוד שחנה בווילה שלהם באיטליה, ואחר כך נעלמה ללא זכר, הוכרזה כמתה, ורק בעלה האמין שהיא חיה אי שם. הזר, צלם מפורסם, שעקב אחריה מאז ראה אותה לראשונה במועדון, מצליח להפגיש אותה עם הבעל שמחזיר אותה אל הווילה האיטלקית. שם ממתינים לה בני משפחה, בין השאר כדי לשים יד על הווילה המשופצת. המחזה נכנס לעומק השאלה האם אלמה היא לוצ`יה, האם ההתכחשות הראשונית שלה נועדה להגן עליה מפני סיוטי העבר, או על חייה החופשיים בברלין, ואולי היא רק שחקנית טובה שמאמצת זהות לא לה?

המרתק במחזה הזה הוא היותו סיפור מתח לכל דבר, כולל אקדח שיורה כבר במערכה הראשונה, ובמהלכו מחזיק פירנדלו את כל הקלפים מוסתרים עד הסיום המפתיע שבו הוא אומר כי ככל שלאמת יש פנים שונות, אם נרצה או לא נרצה, יש נקודה אחת זעירה, שניתן לתאר אותה כגרעין האטום, שרק ביקועו יגלה את האמת. אולי משום כך ניתן לתאר את הדרמה של המחזה הזה כתהליך של ביקוע גרעיני, ואת אלמה-לוצ`יה כגרעין בעל מסה של נויטרונים ופרוטונים, שסביבו חגים כאלקטרונים כל הדמויות האחרות.

אשנבים אל האמת

המשוואה הזאת אולי נשמעת קיצונית, אבל היא מתבקשת נוכח הטקסט העשיר של פירנדלו, המועלה כאן בנוסח עברי צלול של עידו ריקלין. זהו מחזה שתובע ביצוע בימתי משוכלל – ואת זה נותנת ההצגה של תיאטרון הספריה בבימוי קצבי לוהט של מיטקו בוזקוב שידע לשלב יצרים, הומור ומתח מתחילתה ועד סופה. הוא השתמש לשם כך בתפאורה מרהיבה של סשה ליסיאנסקי שהיא עצמה פועלת כשחקנית במחזה, ונעזרת בתאורה מכושפת של יעקב סליב שמסנוורת לעתים כאשר נדמה שהאמת נחשפת. אירנה שר עיצבה תלבושות תקופתיות לשנות השלושים, ואלדד גרויסמן עיצב תנועה יפה.

ובעיקר זו הצגה של שחקנים, שתפקידם לשחק באמת ככל שפירנדלו דורש מהם, ובראשם מורן טחן, תמירה, יפה, אנרגטית וחידתית בכל רגע נתון, בתפקיד אלמה-לוצ`יה, שהוא אחד המבריקים ביותר שנכתבו לנשים. טחן מפגינה יכולת וירטואוזית לשגר כמות אדירה של טקסט שבכל רגע מתעתע בשומעים – על הבמה ובאולם – משנה זוויות, פותח וסוגר אשנבים אל האמת, ובעיקר היא יוצרת דמות חיה מאוד, גם כשאיננה מסגירה מה היא עצמה מאמינה ביחס לתפקיד שלה.

בצוות החג סביבה משתתפים שחקנים מצוינים אחד אחד שמעצבים דמויות חיות ואמינות, ובהדרכתה של אסי אשד מגישים בבהירות את הטקסט. ערן מור חידתי מאוד, מאיים, כבופי, הצלם שחושף את אלמה כלוצ`יה והופך להיות המקורב ביותר אליה. אסף סולומון מעצב את הבעל, ברונו, כמי שמתחבט בין אמיתות סותרות, מחפש את האמת הוודאית, ומתענה בספקותיו. אורה מאירסון משעשעת ומפחידה בתפקיד הדודה, שחשדנותה בוקעת מבעד לחביבותה המעושה ותככנותה. דייויד לוינסקי מגלם בחן כובש את הדוד האוהב שמשכנע את עצמו שהכל רק לטובה. ניר מנקי מפחיד ואלים כמאהב הגרמני של אלמה, ומדויק מאוד בתאוות הנקם על עזיבתה.

סיון כרטשנר משעשעת כבתו המאוהבת אף היא באלמה. יערה רשף כאחותה של אלמה ושי אגוזי כבעלה משלימים היטב את המעגל של בני המשפחה הכולאים את אלמה בחיק האינטרסים של כל אחד מהם. מיכל מגן מרשימה כחולת נפש, שהמאהב הגרמני שולף יש מאין כדי לקעקע את זיהויה של אלמה כלוצ`יה. עוד משתתפים בהצגה מעיין וייסברג כאחות, שי ארזואן, איתן צלניק, יוגב שלמה כמעריצים של אלמה, ועמירם אדרעי כשוער.

ולסיכום - "כמו שתרצו אותי" בתיאטרון הספריה הוא באמת כמו שרצוי – הצגה מרשימה של מחזה מרתק.