סרטו החדש של ערן ריקליס בכיכובה של היאם עבאס, הסרט החדש והמדובר של פטי אקין ועוד
"עץ לימון" (ישראל 2008)
דרמה. סרטו של הבמאי ערן ריקליס ("הכלה הסורית", "גמר גביע"), שלכתיבת תסריטו חברה אליו סוהא עראף. סיפוריהן של שתי נשים החיות זו לצד זו, משני צידי הקו הירוק. סלמא (היאם עבאס, "הכלה הסורית") היא אישה ערירית שלאחר מות בעלה מטפחת, בעזרת עובד זקן נאמן ומסור, פרדס עצי לימונים,שאותו ירשה מאביה ועליו פרנסתה. באחד הימים היא צופה כיצד מעבר לגדר הפרדס, בצד הישראלי של הקו הירוק, נשלמת בניית בית שאליו עוברים לגור שר הביטחון הישראלי, ישראל (דורון תבורי) ורעייתו מירה (רונה ליפז-מיכאל, "הבורגנים"). אמצעי הביטחון הקפדניים שננקטים כדי להגן על השר ואשתו מפרים את שלוותה. אנשי ביטחון פולשים לפרטיותה, מקימים בסמוך לפרדס מגדל שמירה ומתחילים לפטרל בסמוך לביתה ובין עצי פרדסה. כשמתקבלת החלטה לעקור את פרדס עצי הלימון, על מנת שלא ישמש מסתור לטרוריסטים השואפים לפגוע בשר, סלמא פונה לעורך דין צעיר, זיאד (עלי סלימאן, "גן עדן עכשיו"), ומבקשת ממנו לסייע לה משפטית, כדי למנוע את רוע הגזירה. שכנתה החדשה, אשת שר הביטחון, מירה, מגלה אמפתיה למאבקה של סלמא ומבינה אותה, בעוד יחסיה עם בעלה שרויים במשבר. הסרט עוקב אחר התנהלות שתי הנשים, ובין היתר גם אחר הקשר האינטימי הבעייתי שנוצר בין סלמא לבין זיאד. עם טארק קובטי, סמדר יערון, אמנון וולף, לירון ברנס, עמוס לביא, דני לשמן, איילת רובינסון, עמוס תמם, לואי נופי, הילי ילון, מכרם חורי, מיכאל ורשביאק, יאיר לפיד ועינת שרוף. 106 דקות. הניסיון לעצב דמויות אנושיות על רקע מציאות פוליטית סבוכה, לא עולה כל כך יפה במקרה הזה, והסרט נשאר פלקטי למדי, לעתים אפילו מביך. נקודת האור: משחקה המעולה של היאם עבאס. "בקצה גן העדן" (גרמניה-טורקיה 2007) דרמה. סרטו של פאטי אקין ("עם הראש בקיר"), שזכה בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן. העלילה נפתחת בגרמניה. עלי (טונסל קורטיז), גבר מזדקן ממוצא טורקי, מזמין את יטר (נורסל קוזה), זונה לא צעירה, אף היא ממוצא טורקי, להתגורר אתו. הוא מבטיח לשלם לה את כל הוצאותיה, בתמורה לסיפוק צרכיו על ידה. בנו המרצה לפילוסופיה נג`אט (בקי דבראק) אינו מאושר, בלשון המעטה, מהסידור הזה, אך בהמשך מתחבר ליטר, המספרת לו על בתה אייטן (נורגול ישילצ`אי), שנעלמה והיא אינה מצליחה לאתר אותה. באחד מהתקפי הזעם של עלי, הוא פוגע אנושות ביטר, בלי שהתכוון לכך, והיא נופלת, סופגת חבטה קשה ומתה במקום. האב נאסר ונג`אט מחליט לחפש אחר בתה של יטר, אייטן. הוא טס לאיסטנבול, רוכש שם חנות ספרים בגרמנית ופותח בניסיונות לאתר את הנעדרת. מתברר שהיא דווקא נמצאת בגרמניה, שם מצאה מקלט מהמשטרה הטורקית שחיפשה אחריה על פעילותה הפוליטית והתנגדותה לשלטון. היא מתוודעת במקרה ללוטה (פטרישיה זולוקובסקה), סטודנטית צעירה, ובין השתיים מתפתח קשר אינטימי. לוטה מזמינה את אייטן לגור בביתה, שבו היא גרה עם אמה סוזן (חנה שיגולה), שמתנגדת לקשר של השתיים, אבל מתקשה למנוע את המשך הרומן. לאחר שאייטן נעצרת, ובקשתה לקבל מקלט בגרמניה נדחית, היא מגורשת לטורקיה ושם נאסרת. לוטה מחליטה לצאת בעקבותיה, למרות הפצרותיה של סוזן שתישאר. גם בהמשך יוסיפו הגורל והמקריות לתעתע בחייהן של כל הנפשות הפועלות. 122 דקות. סרט בעל עוצמה רגשית בלתי רגילה, חוויה קולנועית חזקה ומהפנטת. "מועדון ספרים של ג`יין אוסטן" (ארה"ב 2008) קומדיה רומנטית. סרטה של רובין סוויקורד, המבוסס על ספרה של קארן ג`וי פלאוור. לאחר שג`וסלין (מריה בלו) מאבדת את היצור היחיד שאהבה - כלבה פריידי, מחליטות חברותיה שהיא זקוקה להסחת דעת וכך עולה הרעיון להקים מועדון קריאה בעיירה הקליפורנית המנומנמת שבה הן מתגוררות. במקביל דניאל (ג`ימי סמיתס), בעלה של סילביה (איימי ברנמאן), מודיע לה לפתע שהוא התאהב באישה אחרת והיא מתרסקת. ג`וסלין, שפרשה מזמן מהמרוץ הרומנטי מתוודעת במקרה לגריג (יו דאנסי), הצעיר והנאה, ומחליטה שהוא עשוי לנחם את סילביה על עזיבת בעלה. היא מזמינה אותו להיות הצלע הגברית במועדון, אך לא לוקחת בחשבון את הרגשות שהוא יפתח כלפיה דווקא, ושהיא תפתח כלפיו. שאר החברות במועדון הן ברנאדט (קתי בייקר), החכמה, החברותית והתומכת, שהייתה נשואה שש פעמים, פרודי (אמילי בלאנט), מורה לצרפתית שמעולם לא הייתה בצרפת, הנשואה לדין (מרק בלוקאס), שנטייתו הגורפת להתעניינות בספורט מותירה אותה עקרה רגשית, ואלגרה (מגי גרייס), בתה של סילביה שאוהבת בנות ואת עולמה פוקדים מהפכים רומנטיים ורגשיים. חמש הנשים והגבר נפגשות לשישה דיונים, במשך שישה חודשים, על שישה מספריה הבולטים של ג`יין אוסטן, ומגלים שיש המון משותף, בתחום הרגשי והרומנטי, בין קליפורניה של היום לריג`נסי, אנגליה, של המאה ה-19, המקום והזמן בהם חיה וכתבה אוסטן. עם קווין וגראס. 106 דקות. המון ברברת והתקשקשות מילולית (שלא לומר זיוני שכל), אבל בסך הכול סרט חביב ולא מזיק.
26/03/2008
:תאריך יצירה
|