חיים שלמים סביב הקנאה
 
"כשנופל לידיך טקסט טוב, אין כמו זה, פשוט צריך להתרכז ולעשות את זה נכון", אומר אלי גורנשטיין, שחקן תיאטרון הקאמרי ועוד הצגות ומחזות זמר רבים, שמופיע זו הפעם הראשונה בתיאטרונטו, הפסטיבל ה- 18 להצגות יחיד, שיתקיים השנה ביפו העתיקה בחול המועד פסח. גורנשטיין יגלם את דמותו של שאול, גבר בן 55, בן גילו, דמות שנכתבה על ידי דויד גרוסמן בנובלה הנושאת את שם ההצגה. אחת משתי הנובלות שהופיעו בספרו של גרוסמן ב- 2002 "בגוף אני מבינה".
 
"ההצגה נקראת איטרוף, במובן של להיות מטורף", מספר גורנשטיין ואומר על הדמות שהוא מגלם כי "זה גבר שאשתו יוצאת להתבודד פעם בשנה ובתקופה הזו בעלה נכנס לחרדות איומות שמתארחות אצלו לפני האירוע ואחריו, מצב שהולך ומחריף אצלו משנה לשנה. הוא בטוח שהיא בוגדת בו מזה עשר שנים עם גבר, ויש לו לפרטי פרטים את סיפור הבגידה, עד כדי כך שהוא סובל ונהנה בעת ובעונה אחת. יש לו חיים שלמים סביב הקנאה. זו הדרך שלו להרגיש באינטימיות, תוך כדי שהוא סובל. יש בדמות של שאול גם הרבה הנאה, מעיין סאדו-מאזו וירטואלי במוח שלו ולכן זה כל כך מתאים לתיאטרונטו".
 
המחזה מתרחש בנסיעה לילית של שאול אל אשתו. כל יום הוא נוסע למקום חופשתה וחוזר בחזרה לתל-אביב, ובאחת הנסיעות האלו מתרחשת ההצגה. "זה סיפור טלה-נובלי שכתוב בשפה פיוטית יפהפייה וכל הדיבור מרתק ועכשווי, כיף להגיד את המילים האלה ולהתחבר לנפש", אומר גורנשטייין, "לפי הסיפור שיש בראש של שאול קיים משולש אהבה וירטואלי. אולי יש לו יחסים ראויים עם אשתו אלישבע, אבל הוא משוכנע שפאול, אמן קריקטורות, מנהל רומן עם אשתו, והכל מסודר אצלו בראש. את כל הרומן הזה הוא בונה על שעת שחייה שיש לאלישבע באופן קבוע, כמעט 365 ימים בשנה וסביב זה הוא בונה את הקנאה שלו. הכי מצחיק זה שאם מורידים מהשעה ומשהו הזו את הנסיעה, שהיא אמנם קצרה, אבל בכל זאת צריך למצוא חנייה, הכל קורה ב- 50-40 דקות שבתוכן הוא מתאר עולם ומלואו, פנטזיה של אינטימיות שהלוואי שהייתה לכל אחד מאיתנו. במקום להיות אינטימי עם אשתו, יש לו את סיפור הבגידה במחשבה ובדמיון, אבל בגלל שהוא בנה פנטזיה, הוא לא יכול לממש אותה במציאות, כי היא לא יכולה להתחרות במציאות.
 
"אני חושב שיש בי קצת משאול", אומר גורנשטיין שגילם בעבר דמויות מורכבות, ביניהן  טוביה החולב ב"כנר על הגג", חואן פרון ב"אוויטה" וא.ד. גורדון ב"אחרון הפועלים","כולנו סובלים מחוסר אינטימיות וקינאה, אבל כאן מדובר על אובססיה, מחלה פסיכוטית. בנובלה גרוסמן לא נוקב בשם המחלה, אבל אפשר להסיק את זה. שאול לא לוקח כדורים כי הוא מרגיש טוב עם הפנטזיה שלו. מדובר בפרופסור שיש לו שפה רציונאלית ומדעית, ופתאום הוא מכניס את פאול לשיחה. פאול הוא בסך הכל עולה ותיק שאשתו עזרה לו פעם. הכל נובע מזה ששאול מרגיש נחות מאלישבע. וסביב זה הוא יוצר במוח שלו עולם שלם. כל מה שהוא צריך הוא לעצום את העיניים ויש לו את כל העולם סביבו. אלו מחשבות שיש לכולנו בחלומות ובסיוטים שלנו, זה לא סתם נוגע ללב. אני נשוי קרוב ל-30 שנה, פחות או יותר אותו מספר שנים כמו שאול ואלישבע. כאוהבים נכנסים למחשבות לא רציונאליות. זה לא אותו דבר, אבל אני יכול להבין את המקורות. הוא מטורף, זקוק לאשפוז".
 
"פחדתי מהמפגש עם גרוסמן"
 
הנובלה קרמה עור וגידים והפכה למחזה בעיבודה של דנה אידיסיס, בתו של בנצי אדיסיס שמביים את המונודרמה. דנה, בת ה-21 בלבד, הלומדת תסריטאות בניו יורק, ביקשה את אישורו של גרוסמן שנעתר לבקשה. האב ובתו הציעו את המחזה לתיאטרונטו, שם המליצו להם לפנות לגורנשטיין שמרבה במחמאות למעבדת: "היא בגיל של הבן שלי והבחירה שלה בסיפור על בדידות ואהבה מרשים מאוד. כשבנצי פנה אלי מיד אמרתי שאני עושה את זה. הכרתי את הנובלה ואם היא לא הייתה כל כך טובה לא הייתי מסכים. כל חיי אני שר על הבמה, אבל נורא קשה לעשות הצגת יחיד. להיכנס לריכוז הזה של דרמה, זה לא סטנד אפ, זה משהו עם איכות ומשקל, חומרים שלא עוסקים בהם מספיק בתיאטרון הישראלי. מפחדים לגעת בנימים האלו של האינטימיות. בשבילי זה היה תהליך מרתק.
 
"עבדנו על ההצגה כחודשיים. זה היה די דחוק", אומר גורנשטיין שמשחק לאחרונה ב"היה או לא היה" בקאמרי ומשתתף במחזמר הוותיק "עוץ לי גוץ לי", שני תפקידים שיגלם במקביל ל"איטרוף". "קראתי שוב את הספר והמשימה העיקרית הייתה ללמוד בעל פה. עבדתי על לשחות בתוך זה ולראות את עצמי בתוך הבנאדם הזה שעובר ממצבי רוח של אומללות ודיכאון להתלהבות. זה סוג של מניה דפרסיה ב-55 דקות על הבמה, כשבדרך כלל בחיים זה כמה חודשים מניה וכמה חודשים דפרסיה".
 
על המפגש עם דויד גרוסמן אומר גורנשטיין: "כשנפגשנו איתו נורא פחדתי מהמפגש. זה עיבוד לספר מופתי של סופר חי, מצב נדיר. הוא נתן לי מחמאות וסיפר שהוא מאוד נהנה לעבוד על הספר הזה. אחד הדברים היפים שסיפר לי שגילה במהלך הכתיבה היה שאדם שמקנא יוצר גן עדן, ומגלה (מלשון גלות) אותו מתוכו".
 
"השמות בנובלה הם מיוחדים -  שאול, פאול ואלישבע. איך שאני מפרש את זה, שאול הוא הקנאי הכי גדול בתנ"ך ואלישבע היא אהובתו של דוד. בהתחלה העיבוד כלל גם את  דמותה של אסתי, גיסתו של שאול, די בהרחבה. דויד (גרוסמן) התעקש לכלול אותה, אך כשהיה בחזרות אמר שאנחנו צודקים ושאין צורך באסתי, ששאול מספיק לבדו.
 
גבר שמפחד להיות לבד
 
"בחיים לא השתתפתי בתיאטרונטו, אני לא חושב על התחרות. זה ניסיון חשוב בגלל הטקסט, לא הייתי עושה את זה אם זה היה משהו אחר, "אומר גורנשטיין.  "אני מקווה שהקהל יתחבר ויעבור חוויה. זו מן הצגה שאנשים ייצאו ויישאלו שאלות על עצמם. בהצגה עולות השאלות ואין את כל התשובות. אם זה היה ברור, זה לא היה כל כך יפה. זה הסגנון של גרוסמן, לא לתת דברים חד ממדיים.
 
"אף אחד לא עמד מאחורינו", אומר גורנשטיין שמבקש שאציין את שמותיהם של השחקן אמיר קרייף שעיצב את הפסקול ואת אוהד לויטן, שעיצב את התאורה. "עבדנו בבית, אצלי בחדר ורק לקראת הסוף, הקאמרי נתן לנו את הקפה תיאטרון לחזרות. אני מרגיש כמו לוליין שהולך על חבל דק. יש פה סכנה. בדידות. זה לעשות משהו שהוא לא קונבנציונאלי. אין תמיכה של תיאטרון ומפיק ואני כן מעוניין להריץ את זה אחר כך.
 
"הסיפור קשור לפחדים האינטימיים שלנו. הרי מהי אינטימיות? כשמתחברים לבן או לבת זוג ואיך זה מתאפשר לשכב במיטה בשקט, כשכל אחד יכול להיות בעולם של עצמו וגם להיות ביחד. זה סיפור על אינטימיות וגם על קנאה של גבר שמפחד להיות לבד".

"איטרוף" תעלה בתאריכים 24-22 באפריל 2008 ב- 18:00 בתיאטרון הסמטה ביפו  (ב- 24 - הצגה נוספת ב- 16:00) במסגרת פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד (הצגת תחרות).