השחקנית ז`ולי דלפי היא מעתה גם במאית ותסריטאית עם קבלות מוצקות בסרטי "הליכות ודיבורים"
הצלפות מתחת לחגורה יש לה קבלות מוצקות בסרטי "הליכות ודיבורים". שתי ההוכחות הבולטות לכך הן "לפני הזריחה" (1995), כמו גם הסיקוול המאוחר "לפני השקיעה" (2004). ז`ולי דלפי, שהייתה מעורבת בשניהם (בראשון רק במשחק בשני גם בכתיבה, כולל מועמדות לאוסקר על התסריט), שוטטה בהם עם איתן הוק, כזכור, והשניים העבירו את הזמן הקולנועי בעיקר בשלל צעידות ופטפוטים אינסופיים. על מה? על מה לא? רומנטיקה ושאר הבלים. הדיבור הזה נמשך גם בפרויקט האחרון שלה, "2 ימים בפריז" (כעת על מסכינו), אלא שכעת דלפי נטלה את המושכות לידיה כמעט בכל אספקט, ומעוררת רושם של קונטרול-פריק. היא חתומה על הסרט כבמאית (זהו סרטה הראשון באורך מלא), תסריטאית, שחקנית, עורכת ואפילו מחברת המוזיקה! ובנוסף, ליהקה כשחקני משנה את הוריה ואחותה (בתפקידי הוריה ואחותה). הדבר נעשה, מעידה היוצרת, כסוג של מאבק אידיאולוגי להנפיק סרט חסכוני. עלותו הבסיסית המתוכננת הייתה 20 אלף יורו. בסופו של דבר הושג עוד מימון גרמני משמעותי לפרויקט, ודלפי מגלה ששתי שורות בתסריט שכנעו את המשקיעים להיכנס לסיפור. האחת: "לא הייתי אומר שזה אירוע מזערי. ככלות הכול, מציצה היא שהרסה את הסיכוי האחרון של אמריקה לנהל דמוקרטיה בריאה". השנייה: "זה קונדום לילדים? מייצרים קונדום לילדים?". שתי השורות אלה משקפות חלק מהותי מתמצית התסריט, שהאלמנטים המרעננים בו הן כמה הצלפות חביבות מתחת לחגורה של פרות הקדושות לצרפתים ולאמריקנים, כולל עקיצות פוליטיות מרנינות, והתבוננות קומית-אירונית במיתוסים שמרניים וליברליים על מוסד הזוגיות והסקס. הסיפור: בני זוג צעירים, מריון (דלפי), צרפתייה וצלמת במקצועה, וג`ק (אדם גולדברג), אמריקני ומעצב פנים בעיסוקו, מגיעים מחופשה בוונציה לבילוי של יומיים בפריז, בדרך חזרה לביתם שבניו-יורק. הם משתקעים בדירתה של מריון, בבניין בו מתגוררים גם הוריה, אנה (מרי פילט) וז`אנו (אלברט דלפי), מודלים מדויקים של צרפתים מקשישים סמי-בורגנים, מדושני עונג וחרדות, ובשוליים גם אנרכיסטים, בוגרי מרד הסטודנטים של הסיקסטיז. לחגיגה המשפחתית תצטרף גם אחותה של מריון, רוז (אלקסיה לנדו). את היומיים הקרובים יעבירו מריון וג`ק בשוטטות בעיר, במריבות והתנצחויות בלתי פוסקות, ובהתחככות כבדות עם כמה אקסים של מריון, שמפלרטטים איתה בלי בושה, מה שמעלה לג`ק את החום הפנימי. למרות שפרט להליכות ושיחות מלוכלכות לא קורה הרבה בסרט, הוא זורם בחינניות, הודות לטקסטים המשעשעים בדרך כלל ולמשחקם הנוירוטי (גולדברג) והנטורליסטי (דלפי) של גיבוריו. "טבעי שמפיקים לא ירצו לממן לצרפתייה סרט מלחמה יפני" דלפי, 38, מצליחה בשרטוט הדמויות, הצרפתיות והאמריקניות, בין היתר משום שהן קרובות לבית הגידול שלה. היא ילידת פריז, כבתם היחידה של שחקני הקולנוע ותיאטרון האוונגארד מרי פילה ואלברט דלפי. באופן טבעי היא נחשפה לאמנויות כבר מגיל צעיר, ובהיותה בת 5 הופיעה לראשונה על הבמה. לאחר כמה הופעות בסרטים קצרים ליהק אותה ז`אן לוק גודאר, בהיותה בת 14, לסרטו "בלש", ושנתיים מאוחר יותר כבר כיכבה בסרט "ביאטריס", של ברטראן טברנייה. סקרנותה העצומה של הנערה המחוננת לראות את העולם הגדול הביאה אותה לביקור בניו-יורק, לשם שבה שוב ושוב עד שהשתקעה סופית בתפוח הגדול ב-1991. שנה קודם לכן כבר הוטל עליה זרקור בינלאומי, לאחר שכיכבה בסרטה של הבמאית הפולנייה אניישקה הולנד, "אירופה אירופה", שזכה בפרס גלובוס הזהב כסרט הזר הטוב ביותר, והיה מועמד לאוסקר התסריט המעובד. בניו-יורק למדה דלפי בבית הספר לאמנויות טיש שבאוניברסיטת ניו-יורק, והיא שולטת בשפות צרפתית, אנגלית ואיטלקית. בהמשך, זימנה לה הקריירה הופעות בסרטים מדוברים של במאים נודעים כפולקר שלנדורף הגרמני ("הנוסע פאבר"), קז`ישטוף קישלובסקי הפולני (טרילוגיית הצבעים המופתית, "כחול", "לבן" ו"אדום") ועוד. במקביל, היא החלה לכתוב ולביים סרטים קצרים, ו"לפני השקיעה", של ריצ`רד לינקלייטר, אפשר לה להתבטא כתסריטאית בסרט באורך מלא, כמו גם לככב בו. הסרט זיכה אותה ב-2004 מועמדויות לאוסקר ולסיזאר בקטגוריית התסריט. שנה לפני כן נתנה האדמונית המקסימה והמוכשרת ביטוי גם לכישוריה כמוזיקאית, כשהוציאה את אלבומה היחיד עד כה, אותו חיברה והלחינה. המולטי-טאלנט דלפי דוחה על הסף את ההנחה-ההאשמה שהיא מסוגלת לכתוב (ולביים) רק על זוג אמריקני-צרפתי המשוטט בפריז. "כתבתי במשך השנים פרויקטים שונים", היא מספרת. "למשל, `הרוזנת` (על פי סיפורה האמיתי של אליזבט באתורי, רוזנת הדמים מהמאה ה-16, שפיתתה ועינתה למוות מאות נערות ונשים צעירות, ורחצה באמבטיה מלאה בדמן), או `קץ המלחמה`, סרט על חיילים יפנים המתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה באוקיינוס השקט ודובר יפנית, או `מלחמת העולם ועוד דברים מהנים לצפייה בחדשות הערב`, קומדיה על מלחמה ותקשורת. אלא שעלות הפרויקטים האלה היא בין שניים לחמישה מיליון אירו, ובמשך חמש שנים ניסיתי להשיג להם תקציב ולא הצלחתי. אז ידיד המליץ לי לכתוב ולביים סרט ראשון בתקציב נמוך יותר. אני יודעת שאנשים מסוימים יחשבו שיכולותיי מוגבלות רק לסרטים כמו `לפני השקיעה` ו`2 ימים בפריז`, ואולי יש היגיון כלשהו בהנחה הזו. אני חייבת להודות שזה טבעי שמפיקים יפקפקו ולא ירצו לממן לאישה צרפתייה סרט מלחמה יפני". הישג בולט אחד כבר השיגה דלפי בעקבות "2 ימים בפריז". היא זכתה במימון הנדרש לה לסרט "הרוזנת", המצטלם בימים אלה, בבימויה ובכיכובה, ואמור לעלות למסכים ב-2009. מעניין יהיה לראות את דלפי המצודדת ממירה את כובע המשוטטת המתמידה בסרטי רומנטיקה זוגית-מילולית, במגבעת הערפדית הסדיסטית הקטלנית מלפני 400 שנה.
28/04/2008
:תאריך יצירה
|