אופיר כהן - "הכל נכתב"
(טופ שואו הפקות)
 
בדרך כלל אני לא חובבת מושבעת של מוזיקה ים תיכונית. איכשהו זה תמיד נשמע לי אותו הדבר, כלומר שירים על אהבה, לב שבור ומה שביניהם. "הכל נכתב" של אופיר כהן דווקא הצליח לחדור את מעטה הציניות הזה שלי דווקא בגלל שסוף סוף יש בסביבה גבר שמוכן להתוודות על האהבה שלו ואפילו להפוך אותה לברית עולם בינו לבין בחירת ליבו. הלחן היווני מתאים בדיוק למילים שחיבר כהן והתוצאה היא שיר אהבה מקפיץ וחביב שממש כיף לפתוח איתו את הבוקר או לסגור איתו את היום. המפיק המוזיקלי הוא ליאור קינג.
 
מיקסולידי-  "אין זמן"
(עצמאי)
 
המרדף המוטרף שלנו אחרי הזמן ואחרי הישגים מהירים מצליח לפעמים להעביר על הדעת. כשחיים בתל אביב נדמה לפעמים שאין זמן לעצור ולהתבונן על הדברים בצורה מושכלת. כשגרים בצפון המציאות היא אחרת לגמרי. חברי להקת מיקסולידי הכירו בקיבוץ דפנה אי שם בצפון הרחוק ואחרי חצי עשור של הופעות, הם החליטו ללכת על הדבר האמיתי ולהוציא אלבום. "אין זמן" הוא השיר הראשון שלהם (מילים ולחן: ליאור כהן), והוא מצליח לייצר בדיוק את מידת הסקרנות הנדרשת כדי לרצות לשמוע עוד מהתוצרים המוזיקליים שלהם, ורק נשאר לקוות שהם לא ייסחפו בזרם הלהקות הצעירות שקמות ונופלות, אלא יצליחו לשרוד את הקשיים. מיקסולידי במייספייס
 
חי תורן - "גופי היה חכם ממני"
(נענע דיסק)
 
אחת לכמה זמן אני נתקלת בשיר שהטקסט שלו מצליח לתפוס אותי כבר מהשנייה הראשונה. משהו במילים גורם לי לפתוח את האוזניים ולרצות לשמוע עוד ועוד מהמילים והמנגינה שבוקעים מהמערכת. "גופי היה חכם ממני" הוא בדיוק אחד כזה. המילים הנפלאות של יונה וולך, הקול המעושן של לילה מלקוס והלחן המשובח של חי תורן השתלטו לי על האוזן למשך 3 דקות ועוד 49 שניות וגרמו לי להבטיח בפעם המי יודע כמה להקשיב קצת יותר לגוף כי האיתותים שהוא משמיע לעתים מוצדקים יותר מכל חוות דעת רפואית זו או אחרת. אז נכון שלא תמיד כייף להודות בעובדה שהגוף מאכזב לפעמים, אבל בשורה התחתונה אם הוא יותר חכם מאיתנו כפי שטוענת וולך, אולי זה לטובה. למרות שלמילות השיר הזה אחראית אחת המשוררות הישראליות הגדולות, האלבום הראשון של חי תורן הוא פרויקט שבו  יופיעו בעיקר שירים פרי עטו, כאשר כל אחד מהם ניתן לזמר צעיר אחר לביצוע.
 
רונית קנו- "את הנשימה"
(התו השמיני)
 
אני מאוד אוהבת להקשיב לזמרים ויוצרים שמצליחים לשלב בהגשת השיר מוטיבים מכל מיני סגנונות מוזיקליים. ב"את הנשימה" מצליחה רונית קנו לשרבב טאצ` קליל של מוזיקה קלאסית בשיר האהבה המתוק – מריר הזה. את הקול של קנו עוטפות בשיר הגיטרות המשובחות של גבע אלון ואיציק יונה שמוסיפים המון רוך ותמימות לשיר. אז נכון שאהבה זה אתגר, אבל אם מצליחים להקשיב למילים של קנו, אפשר בוודאות לדעת שזה משהו ששווה לעבוד בשבילו. קשה. רונית קנו במייספייס
 
הדרה לוין ארדי - "הראפ האחרון"
 (עננה)
 
נשים שעושות ראפ מדליקות אותי כי הסצנה נשלטת כרגע על ידי הבחורים וכייף לגלות בכל פעם מחדש שגם אנחנו יודעות להגיד את הדברים הכי כואבים בצורה מקפיצה וכאילו-קלילה. "הראפ האחרון" של הדרה לוין ארדי אולי לא יכניס אותה לפלייליסט במהירות הבזק, אבל יש בו איזה ברק שעושה חשק להקשיב למילים ולחוסר החריזה החינני שוב ושוב. האתר של הדרה לוין ארדי