"ואלס עם באשיר", סרטו של ארי פולמן שהוקרן בקאן, סוחף ביקורות נלהבות בשני צדי האוקינוס. הולכת וגוברת התחושה ש"ואלס עם באשיר", סרט האנימציה הייחודי של ארי פולמן, יזכה באחד הפרסים הגדולים בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן, ייתכן אפילו ב"דקל הזהב". על כל פנים, מבקרי העיתונים הגדולים מכל רחבי העולם חולקים לו תשבוחות ופרגונים גורפים, כמעט ללא הסתייגויות. מליקוט של מבחר ציטוטים של מבקרי ה"טלגרף", "הרלד טריביון", "סקרין דיילי" ו"גרדיאן" הבריטיים, ואלה של ה"וראייטי", "לוס אנג`לס טיימס" ו"הוליווד ריפורטר" האמריקנים מתברר כי  רק האחרון מצא גם ממה להסתייג 
     
חלק מהמבקרים מגדילים לעשות וטוענים שפולמן הוא "חוקר דרכם של סטנלי קיובריק וסרטו האנטי מלחמתי הנודע `שבילי תהילה`, ושל ז`אן רנואר ודרמת מלחמת העולם הראשונה המופתית שלו מ-1938 `האשלייה הגדולה`". אחרים עורכים השוואה בינו ובין האנדרדוג הרומני מהשנה שעברה, "ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים", שהגיח מאחור ולקח את כל הקופה. ויש גם השוואה בלתי נמנעת ל"פרספוליס", סרט האנימציה הצרפתי בשחור-לבן, שהיה מועמד השנה לאוסקר בקטגוריית האנימציה, על הילדה האירנית שהיא ומשפחתה, השותפים להפיכה כנגד השאח הפרסי המגלים לאחר עליית האייטולות שהם נפלו מהפח אל הפחת. לפניכם מבחר ביקורות על "ואלס עם באשיר".  
 
ה"טלגרף" בריטניה: "תגלית גדולה. סרט עם אנימציה נועזת וחומר נפץ פוליטי, המבוסס על חוויותיו של הבמאי כחייל לשעבר. נושא השכחה שבסרט והאנימציה המסוגננת והמקורית שלו מזכירים במשהו את `סורק בחשיכה` של ריצ`רד לינקלייטר, כמו גם את `פרספוליס`, מהשנה שעברה. עיסוקו של הסרט בנעורים המשכרים שהופכים למועקה, והניסיון ללמוד מהחברים מה קרה, מעצימים את הסיפור והופכים אותו לפורטרט בלתי נשכח של אובדן נעורים".
 
"הרלד טריביון", בריטניה: "בשנה שעברה הפסטיבל חשף את `4 חודשים, שלושה שבועות ויומיים` הרומני, שעסק בהפלות לא חוקיות בתקופת צ`אוצ`סקו וזכה ב`דקל הזהב`. ואילו הפתעת השנה בתחרות מגיעה מעוד יצירה רבת עוצמה, `ואלס עם באשיר`, סרט אנימציה דוקומנטרי מישראל, על הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה ב-1982, בלבנון, כאשר הסרט הוא סיפורו של חייל שאינו אלא פולמן עצמו".
 
"סקרין דיילי", בריטניה: "סרט האנימציה הדוקומנטרי של ארי פולמן יכול להפוך בקלות לאחת ההצהרות החזקות שייצאו מקאן השנה, וישאירו לנצח חותם על המוסר של סרטי מלחמה בכלל. זה אינו רק סרט אנטי מלחמתי נוקב אדיר, אלא גם כתב אישום מוסרי כנגד התנהגות של ישראל בתקופה ההיא".
 
"גרדיאן", בריטניה: "זה סרט נפלא. לראשונה בגלל הסיבה שהוא בכלל קיים. זה `אני מאשים` שנוצר על ידי מישהו המחובר באופן אינטימי לאירועים. הבמאי והדמות המרכזית ארי פולמן לא מנסה להתחמק, לרכך או להמציא תירוצים. הוא מציג את הסרט כתראפיה, הניסיון שלו להתאושש ממצב של הדחקת זיכרונות. ותוך כדי כך הוא מקשר בין מה שאירוע ליהודים במחנות ההשמדה באירופה, לאופן שבו התאכזרו לפלסטינים בלבנון. פולמן לא חוסך שבטו".
 
"וראייטי", ארה"ב: "זה נושא שאילו נעשה באופן קונבנציונלי היה הופך לעוד דוקו אודות זוועות המלחמה. אבל באמצעות שימוש נפלא באנימציה, `ואלס עם באשיר` התעצב כמשהו מיוחד, מוזר ובעל עוצמה ייחודית. הוא פחות נגיש ויותר מורכב מ`פרסופוליס`, שמן הסתם ישוו אותו אליו. אין ספק ש`באשיר` יכול להיות להיט ענק בבתי קולנוע לסרטי אמנות".
 
"לוס אנג`לס טיימס", ארה"ב: "סיפור על מה שיכול לקרות לחבורת גברים צעירים נפחדים וחסרי כיוון, הנושאים עליהם יותר מדי תחמושת חיה. ויש כאן קונפליקט שיא (הטבח בסברה ושתילה) ורסיסים של זיכרונות רדופי אשמה של מבצעי הפשע-ניצולי האירועים. האופן שבו הסיפור נפרש הוא נפתל, אבל סופו המזעזע אפקטיבי בדיוק כשם שהוא מפתיע".
 
"הוליווד ריפורטר", ארה"ב: "סרט האנימציה הדוקומנטרי בעל הסגנון האישי המיוחד של ארי פולמן, מצרף את קולו לסערה המזרח תיכונית. הכוונות היו אמיתיות, אך התוצאות מעורבות. מבחינה ויזואלית הוא מדהים ומרשים, אך לא מתחבר ברמה הסיפורית והפסיכולוגית".