לא מתחנחנת

לא פשוט להרים מופע סטנד-אפ קבוצתי.  צריך להשאיר את האגו בבית, לזרום ולהיות יצירתי ובעיקר להתאים את עצמך ליתר השחקנים שעל הבמה. ב"פרה פרה" משתתפים אומני סטנד אפ ושחקנים שכל אחד מהם בא עם רזומה עשיר של עשייה. יחד הם מצליחים ליצור על הבמה שעה וחצי של כייף וצחוק והרבה פרגון.
 
מבחינת הקונספט, שוב מדובר על ערב שבו השחקנים מחליפים דמויות וסיטואציות לפי בקשת הקהל, כשלכל אחד מהמשחקונים מוקצב זמן. את הערב מנחה בכישרון ובהמון הומור לירית בלבן  (ולא יעזור כלום, בכל פעם שהיא פתחה את הפה, נזכרתי בדמות ההורסת שלה מ"הבורר" – נעמי כפית).  בחלק מהמשחקונים בלבן  גם משתתפת ובאחרים בהם היא "רק" יוצקת את סיפור המסגרת ומוציאה את המיטב מהקהל שמתבקש להציע סיטואציות  למערכונים. היא לא קופצת על ההצעה הצפויה הראשונה (סקס בשירותים של קולנוע..) אלא מדרבנת את הקהל לקחת את המופע למקומות אחרים, מוזרים ומצחיקים הרבה יותר. היא גם לא מתחנחנת לשחקנים ולא מתביישת להגיד להם בפנים אם הם לא מצליחים לממש את הפוטנציאל של כל משחקון.
 
דמות מבריקה נוספת שלראשונה ראיתי על הבמה בקטעים לא מתוסרטים הוא אמנון וולף. על המסך הקטן והגדול אני מאוד אוהבת לראות אותו, ועכשיו אני יודעת שגם בלייב הוא שווה לא פחות ואפילו יותר. הבחור שולף מהמותן תשובות אינטיליגנטיות, מצליח לעמוד בקצב של כל המשחקונים אה... כן, ויש לו גם חיוך הורס. פשוט כיף להסתכל עליו.
 
במופע משתתפים גם גלעד קלטר ונדב בושם, שכבר כתבתי עליו בעבר שהוא לא לגמרי כוס התה שלי. בשל כמות השחקנים הגדולה שעל הבמה, נוכחותו של בושם  מצומצמת למדי והוא היה חינני בהחלט בחלק מהקטעים. הבעיה החלה כאשר בשלב מסויים הוא החל להעיר לבלבן הערות הקשורות בהנחייה שלה.  בהתחלה זה היה נחמד, אחר כך מעיק ובסוף כבר התחשק לי לקום ולנזוף בו,  אבל התאפקתי.
 
שלוש הצלעות הנשיות הנוספות ב"פרה פרה" – נועה לזר, עירית נתן-בנדק ושגית רגב – נתנו פידבקים טובים ומצחיקים. בעיני הטובה והמצחיקה מכולן הייתה עירית נתן-בנדק שיש בה משהו כל כך פשוט ומדבר בגובה העיניים שהצליח להצחיק אותי עוד ועוד. קטעי האילתורים שלה היו טובים מאוד, הזרימה שלה עם כל השחקנים האחרים נתנה את התחושה שהיא חשבה על הכל כבר קודם והחיוך שלה בכל פעם שהקהל צחק, כבשו אותי.
 
בין ים מופעי הסטנד אפ שצצים כאן בכל רגע, יש הרבה שהייתי מוותרת עליהם ברצון. "פרה פרה" משתייך לסוג המופעים שמשתלם אפילו לחפף טיפה בארוחת הערב המשפחתית של יום שישי כדי להגיע אליו בזמן.

פרה פרה, 27 ביוני, תיאטרון גבעתיים.