קורין אלאל - "עד סוף אפריל"
(הליקון)
 
קורין אלאל עושה לי טוב על הלב, ולא מהיום. אחרי ארבע שנים היא חוזרת עם סינגל ראשון מתוך אלבום שבדרך שייקרא "פשוט כל כך". השיר הוא סוג של התכתבות של אלאל עם אדם אהוב שנמצא הרחק מעבר לים. אין כאן שום דבר רומנטי, אבל יש איזו תחושה כל כך מוכרת של שיחות שמתנהלות ממרחק, של הרצון הזה לשתף ולחלוק בכל פרט קטן ושל המחשב שנשאר כל הזמן בהיכון שמא פתאום ישמע קול של הודעה נכנסת. השורה שהכי אהבתי בשיר היא "לא משנה המרחק, העיקר שאתה מאושר" וזה כל כך נכון וכל כך פשוט ועם זאת כל כך קשה ליישום. ברוכה השבה, קורין. חסרת לנו. בין אם זה בסוף אפריל או בתחילת יולי. העיקר שחזרת...
 
מופע הארנבות של ד"ר קספר - "היא כל הסיפור"
 
אי שם בשנות ה-90 הפרועות היו אורן ברזילי ושי להב הלו הם, "מופע הארנבות של ד"ר קספר", הילדים הרעים של הרוק. הם עלו לבמות, צווחו, ריסקו והוציאו שירים מדליקים לאללה שעד היום קונים להם המוני מעריצים. אז אחרי משהו כמו עשור של ניגונים חוזרים ללהיטים דוגמת "בשמלה אדומה", "אחלום לנצח", "תראו אותי" ואחרים", הם מוציאים את "היא כל הסיפור". בגדול השיר החדש נולד מאותם חומרים של השירים הקודמים מאותו בית יוצר, אבל יש בו משהו קצת יותר בוגר ומדושן ממה שהיה אז. דווקא התחשק לי שהקספרים יתאחדו, אבל יותר מזה רציתי שהם יביאו אותה בעוד להיט שאי אפשר יהיה עבור את הקיץ בלי לשים אליו לב. "היא כל הסיפור" הוא קצת פרווה מדי מבחינתי. אבל מי יודע איזה עוד ארנבת ישלפו הקספרים מהכובע.
 
עלמה זהר - "אגו טריפ" 
(עצמאי)

כששמעתי ברדיו את "עם הגב", סינגלה הראשון של עלמה זהר, מיד היה לי ברור שמדובר כאן בזמרת שלא הולכת בתלם, ומאוד אהבתי את זה. הסינגל השני, "אגו טריפ", שהוא קצבי הרבה יותר מאחיו הבכור, ומדבר על החיים במסלול המהיר ועל כל מה שאנחנו מפספסים על הדרך. יש בשיר ניואנסים שלקוחים מעולם המוזיקה הלטינית ויחד עם הקול של זהר ה-3:59 דקות של הסינגל הופכים לאגו טריפ כייפי וזורם שכולו מוזיקה מקורית ומהנה. כייף! 
   
מרינה מקסימיליאן בלומין - "סוף סוף"
 
בעונה הקודמת של "כוכב נולד" היו למרינה מקסימיליאן בלומין המונים שהעריצו והעריכו, אני לא הבנתי על מה המהומה. לא התחברתי לארכאיות שלה שמזכירה לי את חווה אלברשטיין. בקיצור, בין ממ"ב וביני לא היה ממש סיפור של אהבה. לכן לא ציפיתי לשום דבר כשהתחיל להתנגן הסינגל הראשון שלה. אבל (וזה וואחד אבל) ב"סוף סוף" היא דווקא הצליחה לגעת בי. הקול הצלול שלה שהיא משחקת איתו על אש קטנה ואז עולה לגבהים ושוב יורדת לטונים נמוכים עשה לי מאוד נעים באוזן וגרם לי להסתקרן ולשמוע מה עוד היא תוציא מעצמה.
 
התבלינים - "בואי עכשיו"
 
חברי להקת התבלינים עשו את כל הדרך מאילת ומקווים לכבוש את הפלייליסטים של תל-אביב. הסינגל החדש מתוך האלבום הממשמש ובא הוא סוג של בלדת רוק בה הסולן שחר נהרי קורא לאהובתו לבוא עכשיו אל זרועותיו. אפשר לדבר המון על הדימיון לסינרגיה, על הגיטרות החשמליות שעושות ב"בואי עכשיו" שעות נוספות וגם לתהות על השאלה האם המאצ`ו הישראלי באמת מתחנן בפני אהובתו או שזה עוד קטע בשביל לרוץ לספר לחבר`ה. "בואי אלי" של התבלינים הוא בלדת רוק נעימה, ההתחלה השקטה, ההתגברות באמצע והסיום הפתאומי עובדים טוב ביחד. ובקשר לשאלה האם זה מזכיר את סינרגיה? לדעתי, התבלינים עולים עליהם.