הרעשה-הפגזה מאסיבית

את "סייפרס היל" ראיתי לראשונה בוודסטוק 94`, מופע המחווה הראשון לפסטיבל המיתולוגי מ-69`, שנערך באפ-סטייט ניו-יורק, במלאת לו 25 שנים. אז הם היו בשיאם והלהיבו את הקהל, בין היתר באמצעות סטייג` דייווינג וקראוד סרפינג לתוך קהל מיליון האיש שגדש את אתר ההופעות. אתמול, בהופעה בהאנגר 11, מול כ-2,000 מעריצים נלהבים, הם ויתרו על האקטים האלה. אבל עדיין, כשחטיבות הקצב של הסייפרס רועמות, המוזות של ההיפ-הופ לא מפסיקות לתת בראש.
 
מהרגע שעלו לבמה (אחרי החימום של "הדג נחש"), שברקע הסמל המסחרי שלהם - בובת הבודהה הענקית עם הסמל של הגראס - פתחה להקת ההיפ-הופ, קצת רוק וקצת מטאל, בהרעשה-הפגזה מאסיבית של מבחר מהקטעים המשובחים שלהם. השלישייה הקליפורנית, בהופעה ראשונה מול קהל ישראלי, לא איכזבה ונתנה את מבחר הלהיטים שלה, כולל מראשית הקריירה, סוף האייטיז תחילת הניינטיז, ולמרבה המזל לאו דווקא את החומרים התמוהים מהאלבום האולפן האחרון מ-2004, בו ניסו החברים לעשות רגאיי יחד עם דמיאן מרלי, הבן של, ו"פרודיג`י". וזה לא היה זה.
 
ראינו כאן את בי ריל, סן דוג, די ג`יי מאגס וחבריהם מביאים את אנרגיות הבמה הממכרות שלהם ומטריפים את הקהל עם מיטב הקטעים מאלבומיהם היותר מוצלחים ומצליחים, "Black Sunday"  ו-"Skull & Bones", כשבין יתר הלהיטים "Hits From The Bong", "I Want To Get High", "Insane In The Brain" ועוד ועוד. כמובן שבין לבין נחשפנו להטפה מתלהבת לשימוש במריחואנה וחשיש (וגם אלכוהול סטייל ג`ק דניאלס און-דה-סייד), לרווחת נציגי "עלה ירוק", שכידוע אימצו את ההופעה כהזדהות עם מסריה ותמיכתה הידועה בארגונים שמטיפים ללגאליזציה של הסמים הקלים.
 
זה היה בעיקר ערב ראפ/ היפ-הופ משובח, אם כי הלהקה גם נתנה דגימות מייצגות של רוק ומטאל, פונקציה של השפעותיה מהופעותיה המשותפות עם "רייג` אגיינסט דה מאשין" ו"פרל ג`אם". הרבה שיט ובולשיט עפו באוויר, בצמוד לפנייה מתחנפת, חוזרת ונשנית, לקהל של "תל-אביב, ישראל" להיות בהיי. עשן היתמר, הסקרצ`ינג ניסר, חטיבת הפרקשן דפקה נון-סטופ ובי ריל וסן דוג קפצו ולא נחו כמעט לרגע. שעה וחצי של אחד ממופעי ההיפ-הופ הארד-קור היותר טובים שנראו כאן (אולי מאז הופעת ה"ביסטי בויז" כאן בניינטיז). אקורד הסיום היה שייך ל"רוק סופרסטאר" הסוחף, שלאחריו ירדה הלהקה מהבמה. חבל רק שלמרות בקשות הקהל הם לא חזרו להדרן.