אחרי 26 שנים של יצירה, דויד ברוזה עוצר לרגע כדי לסכם. בעצם, הוא אפילו לא עוצר לרגע, שכן בניגוד לאמנים אחרים, האוסף הזה מבחינת ברוזה הוא פשוט עוד אחת ממדרגות הקריירה. הוא לא מתכוון לנוח, לא מתכוון לעצור ולא מתכוון להפסיק לשיר ולנגן. הוא פשוט רצה להזכיר לנו מאיפה הוא בא, וכמה רחוק הוא עוד מתכנן ללכת.
"המיטב (לעכשיו)" הוא אוסף חדש משיריו של ברוזה, שמגיע בימים אלו לחנויות, וכולל באמת את השופרא דשופרא מהמרכולת המוזיקלית שלו.
תמצאו שם את "האשה שאתי" ואת "סיגליות", שלמרות הקיטש והדבק ממיסים בכל פעם מחדש, את "חיפה" ו"ברקים ורעמים" וכן שלושה שירים שלא נכללו עד היום באלבומיו של ברוזה –"אל תשאלי אם אני אוהב", "ילדותך במנהטן" וביצוע מיוחד ל"יהיה טוב" בליווי התזמורת הפילהרמונית של לונדון שהוקלט באולפני "אבי רוד".
דויד ברוזה מגיש באוסף הזה תמהיל מדויק בין השארם הספרדי שלו, הגיטרה שהוא עושה בה פלאים והקול שלו שהוא לא יפה במיוחד, אבל זה מה שכל כך מקסים בו. ברוזה לוקח באוסף הכפול את המאזין במסלול המוזיקלי של חייו, דרך כל נקודות הציון החשובות, כמעט. אמנם אין באוסף איזכור לאלבומו האחרון – "בוכה אל הקירות", אבל איכשהוא, גם בלעדיו יש כאן 32 קטעים שמחממים את הלב.
הדיסק נפתח ונסגר ב"יהיה טוב". הביצוע הפותח בתולי ומתרפק-משהו על השלום המיוחל, ואילו הביצוע שסוגר את האוסף, הוא כבר מפוכח יותר. למרות הריכוך שנותנת הפילהרמונית של לונדון, נדמה שמשהו בתקווה של ברוזה (ושלנו?) קצת חורק.
גם אם אפשר היה לצמצם את האוסף בשניים או שלושה שירים, מדובר באחד האלבומים היותר מכובדים שהופצו כאן לאחרונה, ונדמה שלכל פרט באוסף הזה הוקדשה מחשבה. כל שיר מלווה בכמה מילות הסבר של ברוזה, שחושף קצת היסטוריה בתוך ים ההיסטריה שהוא פיזר כאן לכל אורך הקריירה שלו. ידעתם, למשל, שכשיצא לתחנות הרדיו השיר "האשה שאתי" ניתנה הוראה להשמיע פיפס במקום המילה "זיונים" שמופיעה בשיר? פרט אחר שהצחיק אותי נורא הוא התמונה שנבחרה לעטיפת האלבום, של ברוזה הצעיר. למרות שהשנים עשו לו לטעמי רק טוב, הוא כנראה מעדיף להתרפק על הימים של השיער הארוך והעור החלק.
"המיטב (לעכשיו)" עושה חשק לקחת גיטרה וכמה חברים, לסוע באופן ספונטני למדבר, ולשיר מסביב למדורה את "שיר אהבה בדואי", "בצהרי היום" (עם מאיר אריאל) ולקנח ב"עד עולם אחכה" ו"איזידורה". כזה הוא דיוויד ברוזה. הוא יכול לשיר בספרדית, ולהופיע על הבמות של ניו-יורק. בסופו של דבר הוא גורם למין רגש פטריוטי כזה לצאת החוצה. מי יודע, אולי באמת יהיה כאן טוב.
למועדי המופעים של דויד ברוזה
מיכל בן דוד
04/07/2004
:תאריך יצירה
|