אביטל לבני - "רואים את הטל בעיניך"
 (התו השמיני)
 
את אביטל לבני ראיתי במופע יחיד לפני כמה שנים. משהו בקול שלה ובצחוקים שהיא הריצה באותו ערב הותיר בי רושם עמוק. "רואים את הטל בעיניך" הוא  סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה שבדרך. המילים והלחן של אסי סתיו מתיישבים בדיוק על הקול המצוין שלה, ואופן ההגשה שלה מצליח לצקת לתוך מילות הפרידה מאהוב יקר הרבה צער וכאב. השיר הצליח לתפוס אותי בבטן כבר מהתו הראשון. ללא ספק זמרת ששווה לעקוב אחריה.  

הקליפ של "רואים את הטל בעיניך" ביו טיוב

עפר בשן - "לבד"
 (עננה, הד ארצי)
 
עפר בשן מוציא בקרוב אלבום ראשון ומתוכו "לבד" הוא הסינגל הראשון. בשן הוא לא  רק סינגר סונג רייטר שאחראי  על המילים, על הלחן ועל נגינת הפסנתר  - הוא גם שותף לעיבוד המוזיקלי, ונשמע שהוא השקיע את הנשמה בכל תו. לבשן יש נוכחות קולית דומיננטית -קול עמוק (מזכיר קצת את ברט אנדרסון או לחילופין את נעם רותם) ולקראת סופו של השיר בשן מגביר את הקול ואת הקצב של המוזיקה והתוצאה היא שיר שמוכיח שאמנם חופשי זה לגמרי לבד, אבל מצד שני להיות לבד זה לא תמיד כזה נחמד. 

"לבד" ביו טיוב

איתמר רוטשילד - "בשנה האחרונה"
 (עצמאי)
 
איתמר רוטשילד כתב ליהודית רביץ שניים מהשירים היפים יותר באלבומה האחרון -  "שוב מתחלפת העונה" ו"עיני זהב כחולות".קשה להתעלם מהשילוב בין הקול הקצת שבור שלו,  האומץ היצירתי והמילים. ב"בשנה האחרונה" הוא מנהל מעין מונולוג עם עצמו על הישגיו בתקופה החולפת, ולכן זה יותר סיפור מאשר שיר. גם המילים לא ממש מתחברות לסיפור שלם אבל מה דווקא בגלל שלא הכל בהיר ונהיר משהו מושך להקשיב לשיר עוד ועוד כדי לנסות ולחבר את הפיסות. אז אמנם זה לא סינגל שיגיע לראש המצעד השבועי, אבל הרבה זמן לא קרה לי שטקסט הצליח לסקרן אותי כל כך. ועל זה מגיע לרוטשילד שאפו. 

איתמר רוטשילד במייספייס

גדי אלטמן - "טחנות רוח"
(הד ארצי)

יש משהו הורס בזה שבחור לא מוכן לוותר על האהבה ועל זו שהוא אוהב, נכון? גדי אלטמן מוציא סינגל שני מתוך אלבום שבדרך, שבו הוא מתחייב בפני אהובתו שלא ירים ידיים ולא יוותר על שניהם. אין כאן שום בכיינות אלטמן לא הולך סחור סחור, ניגש ישר לנקודה ואומר את מה שיש לו על הלב. הישירות של אלטמן והניסיון להפסיק להלחם בטחנות רוח שרק מעכבות את מה שיש בתוך הלב מלפרוץ החוצה דיברו אלי מאוד.

"טחנות רוח" ביו טיוב
 
קוב - "כאב"
(קוצ`י רקורדס)
 
הקול של קוב מזכיר מאוד את הקול המעושן והמחוספס של ברי סחרוף. "כאב" הוא שיר על פרידה ועל  הכאב שמלווה את הסיום של המערכת. יש בטקסט של קוב משהו שהוא בין כעס עצור לבין אכזבה שמרמז (אמנם בקטנה אבל זה מה שיפה) על סערת הרגשות שמלווה את ההתרחשויות. בשילוב ויולה, צ`לו, כינורות, גיטרות חשמליות ותופים מצליח קוב להעביר תחושות כואבות אך מדויקות להפליא.

קוב במייספייס