הפארסה הצרפתית בבית צבי חוגגת שוב את נצחונה על הגבר הצרפתי הבטוח בנאמנות האישה
קומדיית טעויות משפחתית משוכללת
"אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה", אותה ברכה שאומרים אצלנו בלילות שבת היא גם נקודת המוצא המשתמעת בפארסה של ז`ורז` פדו הצרפתי שידע להוציא מארון הדיסקרטיות את כל השטיקים של הנשים והגברים הצרפתיים. פדו, שהפראסה הגדולה שלו "יתוש בראש" ממשיכה לזמזם את קופות התיאטרונים הגדולים באירופה כולל זו של הקאמרי התל-אביבי, אינו ממציא דבר, אלא רק משכלל את קומדיית הטעויות המשפחתית ומטעין אותה בדמויות שכל אחת מהן הייתה ראויה לפארסה משל עצמה.
ב"רולטה צרפתית" אדישותו של בעל ובטחונו בנאמנותה של אשתו היא רק נקודת זינוק נוחה לחשיפתה של האמת. אבל אצל פדו אין אמת. יש רמאויות המועמסות זו על גב זו, ואין פטור כמעט לאף אחת מהדמויות. רק המשרתים זוכים לחנינה, גם כשהם משתפים פעולה עם אדוניהם וגבירותיהם. וברור שהם גם אלה שיצחקו על חשבונם.
העלילה מספרת על בעל בטוח בעצמו ובאשתו שעומד להשכיר דירה לגבר שמהר מאוד מתברר לקהל הצוחק כי הוא המאהב של האישה. כשהיא מגלה את האמת על המאהב שלה כבר מאוחר לעצור את גלגל הרולטה הצרפתית שמניע הבעל המופתע. בתוך העלילה הפשוטה לכאורה משובצים מחזרים, מעריצים, שוטרים ועובר אורח מזדמן שבשכרותו מקפיץ את המהומה לדרגה גבוהה עוד יותר.
ההצגה של בית צבי, המועלית על בימתו הגדולה של תיאטרון רמת גן בבימוי קצבי מאוד של גילי אמיתי, מתהדרת בתפאורה לבנה וגדולה שעיצב ניב מנור, בתלבושות פריזאיות למהדרין שעיצבה אירנה שר, בתאורה עניינית של דניה זמר, ובמוזיקה "צרפתית" מקסימה של אפי שושני ובעיקר – בתרגום של נסים אלוני המבעבע בפי השחקנים כיין ישן נושן ומשובח.
להקת השחקנים הגדולה כוללת שלושה בוגרים של בית צבי, מנוסים מאוד מהוקצעים, ולצדם תריסר תלמידים נלהבים וערניים המסיימים השנה את לימודיהם, ועוד שלושה תלמידי שנה א` שבתמונה אחת קצרה שובים את צחוקיו הרועמים של הקהל.
לארז וייס בתפקיד הבעל המרומה יש נוכחות אלגנטית א-לה-סרקוזי, אם כי הוא גבוה יותר גם ללא נעלי עקב, והוא מפגין משחק שרמנטי. ערן מור מדויק מאוד ומשעשע כפוליטיקאי שמתחיל לגמגם ולהיתקל ברהיטים כשהוא במבוכה בנוכחות האישה שהוא מאוהב בה. מאור ממן, מרופד בתלבושת-משמנים, משתלט על הבמה כשיכור שנקלע לפרשה במקרה והופך לגורם מתסיס. לצד שלושת הבוגרים האלה מצטיין אמיר הילל כשחקן צעיר ומבטיח בתפקיד המאהב המוצא עצמו נבגד. שרון קנטור מצוינת כאישה שמסובבת את הגברים על אצבעה הקטנה, שולטת בהם גם כשהיא נתפסת על חם, ומתכננת את נצחונה הוודאי. גיל לוי מגלם יפה את האישה האחרת, הנבגדת, שלמרות הכל ממשיכה להיות מאוהבת בבעלה המקרנן-מקורנן.
דותן רמות, סער צליח ורוני מרחבי מצליחים להצחיק כהוגן בתפקידי המשרתים, מחמוד מורה גונב את ההצגה כגבר שנובח ככלב, ערן יוסף מצוין כמפקח משטרה שלא מבין שום דבר. את הלהקה משלימים בהצלחה אלי פרי, שחר רז, אלישר גירשוביץ, עדי נובינזון (לסירוגין עם אלינור פלקסמן) וכמובן שלושת הצעירים, תלמידי שנה א` – אבי כהן, אביעד מליחי ושחר מור – שבלי מילים ובשתי דקות גונבים לכולם את ההצגה.
ומי שנהנה מכל אלה הוא הקהל שבא להרגע מחום הקיץ.