חגיגת גוספל

בסופו של הערב במשכן לאמנויות הבמה הייתה תחושה של חגיגה שמוכרחים לעזוב אותה בטרם עת, לא מעט בזכות העובדה שהמופע של להקת אלווין אייילי הסתיים ביצירה מופלאה שלו REVELATIONS  (התגלויות) שיצר ב-1960, שנתיים אחרי שהקים את הלהקה שלו. זו יצירה שאפשר בקלות לסווגה כבלט דתי, בהיותה השתלה מרתקת של יסודות הבלט הקלאסי במארג דימויים ורעיונות אפרו-אמריקניים-דתיים אישיים וקבוצתיים השואבים משירי הגוספל המרכיבים את פס הקול.
 
בשלושת קטעי הפרק הראשון PILGRIM OF SORROW (צליין של צער) ניכרה גם השפעה מסוימת של מרתה גראהם, כוהנת המחול הגדולה שנתנה ביטוי לחיים האמריקאיים בכמה מיצירותיה העלילתיות, אך זו נעלמה כלא הייתה בפרק השני TAKE ME TO THE WATER (קח אותי אל המים) ששיאו בקטע סולו מרתק I WANNA BE READY (אני רוצה להיות מוכן) שהוגש בביצוע מרגש של קליפטון בראון, אחד מכוכבי הערב כולו. שיאה של היצירה הגיע עם הפרק השלישי – MOVE, MEMBERS, MOVE (נועו, חברים, נועו) שהתחיל עם Sinner Man (איש חוטא) והסתיים עםROCKA MY SOUL IN THE BOSSOM OF ABRAHAM (ערסל את נפשי בחיקו של אברהם), והלהקה כולה מיצתה בה את מיטב איכויותיה שהלהיבו וסחפו את קהל שגדש את האולם הריע ומחא כפיים בתחינה נואשת להמשך.
 
בתחילת החלק השלישי הועלתה יצירת סולו קצרה של איילי למוזיקה של דיוק אלינגטון REFLECTIONS IN D (הרהורים בסולם רה) מ-1962 בביצוע מצוין איימוס ג`. מאצ`אניק ג`וניור, שהוא אחד מצעירי הלהקה שלאחרונה נבחרה להיות שגרירת התרבות של ארה"ב.
 
בפתיחת הערב הועלתה יצירתו של הכוריאוגרף הצרפתי מוריס בז`אר מ-1970 "ציפור האש" למוזיקה של סטרווינסקי, עם קליפטון בראון המרשים בתפקיד הראשי. אינני בטוח שהיצירה התובעת דיוק ותיאום מושלמים של הלהקה היא בגדר יצירה טבעית לרקדניה. יחד עם זאת הם הצליחו להפיק ממנה את יופייה המיוחד של הכוריאוגרפיה (כולל התאורה) הבז`ארית האופיינית, ובעיקר בקטעים הנמרצים.
 
חלקו השני של הערב יוחד ל-  THE GOLDEN SECTION (יחידת הזהב) יצירה מ-1983 של הכוריאוגרפית האמריקנית טוויילה ת`ארפ המוכרת כאן בעיקר בזכות הכוריאוגרפיה הנהדרת שיצרה לסרט של המחזמר "שיער" בבימויו של מילוש פורמן. ביצירה הזאת, ועל רקע מוזיקה מקורית שכתב וביצע דייוויד בירן, השתמשה ת`ארפ ברעיונות אפרו-לטינו- אמריקניים קצביים כפי שהם משתקפים ברחובות של רובעי השחורים וההיספאנים בארה"ב ובארצות אמריקה הלטינית. היא שילבה אותם להפליא בתנועות הבלט הקלאסי ויצרה מארג זוהר של תנועה סוחפת. ביצירה הזאת כמו וגם ביצירתו של איילי בלטו עיצובי התלבושות והתאורה.
 
בסיכומו של דבר זה היה ערב מענג ושופע חיים. הלהקה מעלה גם תכנית שנייה המורכבת כולה מיצירותיו של איילי.